המטרה של ראש השב"כ: להרתיע את "המדינה הזרה" מהתערבות בבחירות
ראש השירות נדב ארגמן הזהיר ש"מדינה זרה" מתכוונת להתערב בבחירות לכנסת. דבריו נאמרו בפומבי כדי להרתיע את המדינה ולהזהיר מפני "פייק ניוז". בשב"כ מבהירים: "יש לנו את הכלים לנטר ולסכל ניסיונות - אם יהיו כאלו". בעבר הואשמה רוסיה בהתערבות בבחירות בכמה מדינות - במיוחד בארה"ב
מיהי אותה "מדינה זרה" שלגביה התריע ראש השב"כ נדב ארגמן שלשום (יום ב') כי בכוונתה להתערב בבחירות בישראל? ארגמן אמר את הדברים בכנס עם אזרחים, ככל הנראה בהנחה שהם יתפרסמו - וזאת כדי להרתיע את אותה מדינה שיש לה כוונות להשפיע על הבחירות, להזהיר את אזרחי ישראל מ"פייק ניוז", ואולי גם לגייס אותם למאמץ לזהות את אותם ניסיונות התערבות - על סמך הידע שנצבר במערכות הבחירות בארצות הברית, בצרפת ובבריטניה. יצוין כי בעבר הואשמה רוסיה בהתערבות במערכות בחירות של מדינות אחרות - בעיקר בארצות הברית.
ארגמן הזהיר מפני מתקפת סייבר או "מתקפת השפעה" ברשתות החברתיות, שנועדו בין השאר לרופף את אמון האזרחים בשלטון - כדי להקשות עליו לפעול.
בעקבות פרסום דבריו, שב"כ מסר בהודעה מיוחדת כי הוא "מבקש להבהיר שלמדינת ישראל ולקהיליית המודיעין, יש את הכלים והיכולות לאיתור, ניטור וסיכול של ניסיונות להשפעה זרה, במידה ויהיו כאלו. ביכולתה של מערכת הביטחון הישראלית לאפשר קיומן של בחירות דמוקרטיות וחופשיות במדינת ישראל".
ראש השב"כ אמר כי "אני לא יודע לטובת מי או לרעת מי. אני לא יודע בשלב זה לזהות את האינטרס הפוליטי - אבל היא תתערב ואני יודע על מה אני מדבר". עוד הוסיף ראש השב"כ, כי אותה מדינה "תנסה לעשות זאת באמצעות אמצעים סייבריים - פצחנים, האקרים וכו'".
הניסיון האמריקני
אחת המדינות שעליהן ייתכן שדיבר ארגמן היא רוסיה, שהואשמה בניסיונות התערבות במדינות רבות אחרות - במיוחד בארצות הברית. כזכור, מוסקבה מואשמת שהתערבה בבחירות לנשיאות ב-2016 - בניסיון לקדם את מועמדותו של דונלד טראמפ ולפגוע ביריבתו הדמוקרטית הילרי קלינטון.
בין היתר, טענו בעבר סוכנויות המודיעין של ארה"ב, כי קמפיין ההשפעה הרוסי נעשה באמצעות פריצה למחשבי המפלגה הדמוקרטית ושימוש ברשתות החברתיות כדי להפיץ מידע כוזב. עם זאת, בדו"ח שפורסם ב-2017 הבהירו סוכנויות המודיעין כי הן כלל לא ניסו להעריך את ההשפעה של ההתערבות הרוסית על תוצאות הבחירות.
על אף שהנשיא טראמפ הטיל שוב ושוב ספק באשר להתערבותה של רוסיה בבחירות שבהן ניצח, בחודש אוגוסט אשתקד עוזריו הבכירים האשימו אותה בקמפיין התערבות נוסף - הפעם בבחירות האמצע בנובמבר האחרון. ראש המודיעין הלאומי בארה"ב, דן קואטס, אמר אז כי וושינגטון נערכת גם להגן על מערכת הבחירות הבאה לנשיאות, ב-2020.
ההתערבות הרוסית הובילה לפתיחה בחקירה מיוחדת שאותה מוביל התובע רוברט מולר - ובמסגרתה נבחן גם קשר אפשרי בין מטה הבחירות של טראמפ לבין גורמים רוסיים. החקירה הובילה לאישומים כלפי מקורבים רבים של נשיא. כך, למשל, מייקל פלין, שכיהן לזמן קצר כיועץ לביטחון לאומי, הודה ששיקר בעדותו ל-FBI על קשריו עם הרוסים, וחתם על הסדר טיעון עם מולר.
גם ראש הקמפיין של טראמפ, פול מנפורט, חתם על הסדר טיעון - שבוטל בסופו של דבר בטענה כי הוא שיקר לחוקרים בנושא המעורבות הרוסית. החקירה של מולר הובילה גם למפלתו של איש סודו של טראמפ, עורך דינו לשעבר מייקל כהן - שנשלח לשלוש שנות מאסר לאחר שהודה כי שיקר לקונגרס על ההצעה להקים "מגדל טראמפ" ברוסיה וכן בתשלום דמי שתיקה לנשים שטענו כי ניהלו רומן עם טראמפ.
ההתערבות הרוסית - לא רק בארה"ב
ארה"ב אינה המדינה יחידה שבה נטען כי רוסיה ניסתה להתערב - ובמערב נטען כי גם אירופה מהווה יעד מרכזי עבור מוסקבה. דוגמה לכך הן הבחירות שנערכו לנשיאות צרפת בשנת 2017. יום וחצי לפני אותן בחירות פרצו האקרים למחשבי הקמפיין של המועמד שניצח בסופו של דבר, עמנואל מקרון - והפיצו לרשת מאות מסמכים.
מי שנטען כי עמד מאחורי המתקפה הוא ארגון APT28, שלו קשרים לסוכנות המודיעין של צבא רוסיה (GRU). הארגון הואשם גם בעריכת מתקפות סייבר במהלך הבחירות בארה"ב. עם זאת, בסוכנות הגנת הסייבר הצרפתית אמרו חודש לאחר מכן כי לא מצאו עדויות שאותו ארגון עמד מאחורי הפריצה לקמפיין של מקרון.
גם בבחירות באותה שנה בגרמניה נטען כי לרוסיה הייתה מעורבות. הקנצלרית אנגלה מרקל זכתה אמנם במספר הקולות הגבוה ביותר - אך איבדה מכוחה, בעוד מפלגת ימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) נכנסה לראשונה לפרלמנט. ב"טיים" דווח כי ההצלחה של המפלגה נשענה לא רק על התסכול הרב ממדיניות ההגירה של מרקל, אלא גם מסיקור אוהד שזכתה לו בקרב ערוצי התקשורת הממלכתיים של רוסיה - שבהם צופה אוכלוסיית המהגרים הרוסים הגדולה שהשתקעה בגרמניה (ומהווה כ-5% מכלל אוכלוסיית המדינה כיום).
רוסיה כאמור אינה המדינה יחידה שייתכן כי ראש השב"כ ארגמן התכוון אליה בדבריו: גם סין ואיראן הואשמו בשנה שעברה על ידי גורמים אמריקנים בכוונה להתערב בבחירות האמצע. הנשיא טראמפ עצמו האשים את סין בניסיון להתערב בבחירות - דבר אותו בייג'ינג הכחישה. לסינים יש עניין בשלטון בישראל מכמה סיבות, והאמריקנים לוחצים לצמצם את הקשרים איתם.
ניתן לשער למשל כי לסינים יכול להיות אינטרס לגבי זהות המאיישים את התפקידים הבכירים בתחומים שקשורים לתשתיות. לקראת ביקורו של היועץ לביטחון לאומי ג'ון בולטון בארץ דווח כי האמריקנים חוששים מחדירה של טכנולוגיות סיניות לישראל וההשקעות הישירות של סין בישראל, במיוחד בנמל חיפה, כמו גם החדירה של חברת Huawei וחברת ZTE לארץ.
בעקבות החשש: מבקר המדינה מתכונן לביקורת סייבר
בתוך כך, הודיע אתמול (יום ג') מבקר המדינה כי משרדו כבר מתכונן לערוך ביקורת שתעסוק במכלול היבטים במרחב הסייבר בקשר למערכת הבחירות הקרובה.
לדבריו, הביקורת בנוגע לבחירות לכנסת ה-21, לרבות הפריימריז, מציבה בפנינו אתגר חדש, חשוב ומהותי, שכן כיום חלק גדול מתעמולת הבחירות מתבצע ברשתות החברתיות ובאתרי האינטרנט. "מדובר באתגר קשה ליישום, אך ביקורת שאינה מתאימה את עצמה לרוח העידן הופכת לבלתי רלוונטית.
"כך גם לעניין ניהול הליך הבחירות עצמו. אבן יסוד באמון הציבור בדמוקרטיה הישראלית היא שתוצאות הבחירות משקפות את רצון הבוחר. התערבות זרה, שתפגע באמינות המערכות ובאמינות התוצאות, עלולה להביא לפגיעה עמוקה ואנושה באמון הציבור בשלטון, ואחריתה מי ישורנו.
"לפיכך, הוריתי לכל הגורמים במשרדי להיערך לביקורת גם ברשתות החברתיות ובכל המרחב הקיברנטי, וכן לבדוק את היערכות הרשויות להתגוננות מפני מתקפת סייבר על המערכות הממוחשבות שנדרשות לתקינות הליך הבחירות".
לפנייה לכתב/ת 
