נפלתי בשבי של לשכת עורכי הדין
כ-3,000 אישה ואיש ואני ביניהם מחכים לתוצאות בחינות הלשכה, אבל התפטרות הוועדה השאירה אותנו בלי פרנסה או ודאות. איילת שקד, שומעת?
כבר יותר משבוע שאני בת ערובה. רובכם ודאי לא שמעתם על כך, או שקראתם שורה או שתיים והמשכתם בחייכם כי לא הבנתם, אבל מדובר בשבי לכל דבר. מזה כחודש יושבים בבית בחוסר ודאות 3,000 נבחנות ונבחני בחינת ההסמכה האחרונה של לשכת עורכי הדין ואני ביניהם. בהתאם להתחייבות הלשכה היו ציוני הבחינה צריכים להתפרסם כבר ביום חמישי שעבר (3 בינואר), אבל זה לא קרה. הסיבה: החוק להורדת רף המעבר בבחינת ההסמכה, או כפי שהוא מכונה בידי מתנגדיו - חוק הפקטור.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
במקום הציונים פרסמה לשכת עורכי הדין הודעה שלפיה היא "לא תשלים עם חוק הפקטור" והצהירה שתעתור נגדו לבג"ץ אם יאושר. אבל הרגע שבו נלקחנו כשבויים הגיע בסופה של הודעת הלשכה: "עוד נעדכן, שנוכח התנהלות זו של מחטף הפקטור, חברי הוועדה הבוחנת בראשות כבוד סגן הנשיא השופט שאול שוחט התפטרו, ולכן פרסום הציונים של המתמחים שנבחנו בבחינת ההסמכה בחודש שעבר נדחה למועד בלתי ידוע, וזאת עד אשר ועדת הבחינות תחזור לפעול ותאשר את הציונים."
על ההודעה הדרמטית, שפורסמה בפייסבוק ולא בשלטי חוצות ועל אוטובוסים, חתומים יו"ר הלשכה עו"ד אפי נוה וראשי המחוזות בלשכה.השרה שקד אכן הוציאה ביום חמישי הודעה לתקשורת ובה התחייבה שהוועדה חזרה לעבודה והציונים יפורסמו תוך 10 ימים. למרבה הצער, אנשי לשכת עורכי הדין לא מודעים לכך ובהתאם טוענים בפנינו בכל שיחת טלפון שאין צפי לפרסום הציונים, וכן שלידיעתם הוועדה לא חזרה לעבודה.
כדי להבין כמה זה דרמטי אני מבקשת לקחת אתכם איתי אחורה במנהרת הזמן. תהליך ההכשרה לקראת העיסוק בעריכת דין אורך כחמש שנים וחצי. שנה וחצי פחות מרופא. סטונדטית ממוצעת (נניח, אני) תלמד בין 3.5 לארבע שנים במוסד אקדמי (הבינתחומי), תעשה שנת התמחות (במשרד המשפטים) ואז תושבת לארבעה חודשים (כולל המתנה לציונים) לפני שתוכל לחזור לעבודה. בהנחה שהיא עברה את הבחינה כמובן.
ארבע שנים של עבודות במשרה חלקית, שנה של התמחות בשכר מינימום או קרוב לזה וארבעה חודשים של אבטלה כפויה (נכון, על חודש וחצי אנחנו מקבלים דמי אבטלה שהם 75% מההכנסות האחרונות. אם תקראו שוב את השורה האחרונה תבינו כמה זה מגוחך). ואחרי כל זה, עם או בלי הבטחה ממקום ההתמחות – אנחנו רוצים לחזור לשוק העבודה.
אני לא מכירה מזוכיסטית שתעשה את המסלול הזה ולא תרצה לעבוד אחר כך. כל הקמפיין שהוביל להצעת החוק המדוברת נובע מאותו רצון לעבוד, מאותו רצון לסיים כבר את המסלול המתיש הזה ולהיכנס לרצף החיים שנקטע לא פעם במעלה הדרך. דרך, אגב, שהלשכה בחרה.
במהלך השבוע וחצי שחלף מאז הודעת הלשכה על לקיחתנו בשבי ניסינו להבין איפה אנחנו עומדים. לא שיערנו בנפשנו שזו תהיה משימה כל כך מורכבת. ביום שני שעבר הודיע בחגיגיות יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ מיקי זוהר, במסגרת הדיון בחוק, ש"שרת המשפטים פנתה לוועדה והם חזרו לעבודתם".
כמה תקוות התנפצו כאשר עוד באותו היום הודיע יו"ר הוועדה הבוחנת, השופט שוחט, שהוועדה לא קיבלה כל פנייה מהשרה ולכן לא חזרה לעבוד. ככה, פשוט. אלה הגרסאות שבהן דבקים הצדדים מאז – זו אומרת כן וזה אומר לא. ובאמצע נמצאים אנחנו, 3,000 הנבחנות והנבחנים, הורים לילדים, זוגות צעירים וסתם כאלה שרוצים להתפרנס בכבוד.
אנחנו לא מבקשים לקבל פקטור, אנחנו מבקשים לקבל את הציון שלנו. אנחנו משערים שכפי שהיה במועדים הקודמים, גם אצלנו יהיו אחוזים גבוהים של נכשלים. אנחנו לא תמימים -הבחינה שלנו הייתה קשה כפי שהיו הבחינות לפניה מאז שונתה המתכונת. אנחנו יודעים שחלקנו ייפגשו שוב עם הבחינה בעוד כחצי שנה.
אבל נניח שקיבלנו את רוע הגזירה, נניח שחלקנו מבין שיש צורך בהקשחת הקריטריונים לכניסה למקצוע ונניח גם שחלקנו חושבים שהדרך הגיונית. נניח. או אז מגיעה הוועדה הבוחנת ומתפטרת בשם עקרונות של יוקרת המקצוע. אבל עקרונות לחוד וערכים לחוד, כי לאחר התפטרות הוועדה נותרנו אנחנו, נבחני מועד דצמבר 2018, בלי ציונים.
בלי ציונים, משמע בלי עבודה. בלי עבודה משמע בלי הכנסה. אנחנו נכנסים לחודש החמישי שבו לאלפים אין הכנסה. לא כי אנחנו לא רוצים לעבוד, בחיי שאנחנו רוצים, אבל במקצוע שלנו. השרה איילת שקד, השופט שאול שוחט, יו"ר הלשכה עו"ד אפי נוה – פרסמו את הציונים ושחררו אותנו מהשבי.
- מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
שרון בניאן
מומלצים