הבריחה מעזה: התופעה שחמאס מנסה להסתיר את ממדיה
בשמונה חודשים בלבד אלפי צעירים נטשו את הרצועה, בהם עשרות רופאים. בין מאי לספטמבר כל אדם שני שיצא - לא חזר. בשל הביקוש חלקם משלמים אלפי שקלים כדי להיכנס לרשימת המתנה: "ראויים ליותר מחיי עוני וסבל"
הרבה מילים נכתבו על המצב ההומניטרי הקשה ברצועת עזה, כמו גם על פתיחתו הקבועה של מעבר רפיח מאז חודש מאי 2018 ועד לשבוע שעבר. אבל כאשר מחברים בין שני הנתונים הללו – מגלים תופעה מעניינת שמטרידה מאוד לא רק את העזתים, אלא גם את הגורמים בינלאומיים הפועלים לשיקום הרצועה.
אולם מנתונים שהגיעו לידי ynet עולה כי בארבעת החודשים הראשונים שבהם מעבר רפיח היה פתוח (מאי-ספטמבר) יצאו 36,000 תושבים מהרצועה - אך עד היום שבו אליה רק 17,000. כלומר, כמעט כל אדם שני שיצא בפרק הזמן הזה מרצועת עזה, בחר להגר ממנה ליעד אחר בעולם.
היציאה מעזה עבור מי שמבקש לעזוב אותה יקרה מאוד, קל וחומר במונחים עזתיים. מספר היוצאים בכל יום עומד על בין עשרות למאות בודדות ונקבע על פי מכסה שמציבים השלטונות המצריים במעבר. הביקוש הוא גבוה מאוד ולפיכך רשימת ההמתנה ארוכה. בכדי לקצר אותה אפשר להיכנס לרשימה מיוחדת שהיא פרי שיתוף פעולה של משרד פרטי בעזה, שלא ברור מי עומד מאחוריו, לבין קציני המעבר המצרים.
על-מנת להיכנס לרשימה צריך לשלם 1,500 דולר, סכום עתק בעבור העזתי הממוצע, שכדי לסבר את האוזן צריך להבין שבעזה שיעור המובטלים עומד על 53% והשכר היומי הממוצע הוא 62 שקל בלבד.
פלסטיני שהיגר מעזה בחודשים האחרונים אמר ל-ynet כי זו היתה הדרך היחידה שלו לעזוב את הרצועה. "שילמתי יותר מ-1,000 דולר ונכנסתי לרשימה הזאת כדי לחסוך המתנה של חודשים. כדי לקבל עדיפות צריך להיות אדם חולה מאוד שזקוק לטיפול או סטודנט. אם אתה לא אחד מהם – אין לך ברירה אחרת".
מרבית העזתים שבחרו להגר מהרצועה הם צעירים משכילים שהבינו כי עזה לא תוכל לספק להם אופק למימוש הפוטנציאל שלהם. כך לדוגמא חסן נסיר, עזתי בשנות העשרים לחייו, בעל תואר שני בכלכלה שעזב את רצועת עזה. "התרומה למדינה ולעם שלי תמיד היו בעדיפות הראשונה אצלי, אבל המצב הקשה והעתיד המעורפל של עזה הביאו אותי לחשוב על החיים שלי ושל משפחתי. אנחנו ראויים ליותר מחיי עוני וסבל", אמר נסיר.
רופא בכיר שעזב: "אבו מאזן אשם"
אבל נראה שההגירה הבעייתית ביותר, כמו גם השנויה ביותר במחלוקת, היא הגירת הרופאים מרצועת עזה. מערכת הבריאות ברצועה נמצאת באופן קבוע על סף קריסה וישנו מחסור חמור ברופאים. אלא שחלק מהרופאים ברצועה החליטו שעתידם ועתיד משפחתם חשוב להם יותר - ובחרו לעזוב את הרצועה. מקורות דיפלומטיים בכירים מסרו ל-ynet כי עד חודש נובמבר עזבו את רצועת עזה 82 רופאים שלא שבו אליה עד היום.
מונתסר איסמאעיל הוא רופא מנתח שעבד בבית החולים האירופאי בעזה ונחשב לאחד הרופאים הבכירים ברצועה. לפני כמה חודשים הוא ניצל את פתיחת המעבר והיגר מהרצועה. איסמאעיל מבהיר כי מי ששבר אותו היה דווקא יו"ר הרשות אבו מאזן. "המצב הכלכלי ברצועה החריף בעקבות הסנקציות של הרשות הפלסטינית, במיוחד ההחלטה הלא צודקת שהפחיתה 60% משכרנו. זה השאיר אותנו עם סכום שנמוך מהצרכים שלנו", אמר לאחד מכלי התקשורת הערביים. "אני עוד יכולתי להמשיך לחיות ככה, אבל מה שהניע אותי היה העתיד שאני רוצה עבור ילדיי".
אם מסתכלים על התמונה הכללית, בשמונת החודשים שחלפו מאז פתיחתו הקבועה של מעבר רפיח יצאו מעזה כמעט 100,000 איש. הנתון הזה כולל רק את מספר היוצאים מהרצועה ולא מגלם את מספר האנשים מתוכם שחזרו מחו"ל.
הנתיבים הפופולריים של המהגרים הם יציאה מעזה לקהיר, ומשם או נסיעה יבשתית מערבה דרך מדינות צפון אפריקה והגעה לא-חוקית דרך הים לאירופה, או שמקהיר הם יוצאים בטיסה לטורקיה או יוון, המהוות לרוב תחנות ביניים עבורם בדרך למערב אירופה או לצפון אמריקה.
מגמת הנטישה של רצועת עזה מצד הצעירים המשכילים הובילה לאחרונה את הפרופסור להיסטוריה חאלד חאלדי, מהאוניברסיטה האסלאמית בעזה, לפרסם פוסט חריג בפייסבוק שבו קרא לשלטונות בעזה לאסור בחוק עזיבה של בעלי כישורים ועובדים במקצועות חיוניים מחשש שלא יחזרו עוד. סנקציה דומה ננקטה מצד סדאם חוסיין בימי המצור על עיראק, אך בעזה לבינתיים היא נותרה בגדר הצעה בלבד.
לפנייה לכתב/ת 
