הוכפל מספר הסטודנטיות למדעי המחשב: "אבל בעבודה מעדיפים בנים"
תוך 8 שנים הוכפל מספר הנשים שלומדות מדעי המחשב במוסדות להשכלה גבוהה, אבל הן עדיין מהוות פחות משליש מכלל הסטודנטים במקצוע. יו"ר הות"ת, יפה זילברשץ: התחום משתנה, כפי שבעבר המשפטים והרפואה נחשבו לתחומים גבריים
5,237 סטודנטיות למדו בשנת 2017 מדעי המחשב במוסדות להשכלה גבוהה - כמעט כפול ממספרן בשנת 2009, שעמד על 2,658. כך עולה מנתונים של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) שהגיעו לידי ynet.
עם זאת, נשים הלומדות מדעי המחשב מהוות רק 32 אחוזים מכלל הסטודנטים הלומדים את המקצוע, זאת לעומת שיעורן מכלל הסטודנטים, אשר עומד על כמעט 60 אחוזים בתואר ראשון.
במקצועות ההנדסה, לעומת זאת, המצב עגום אף יותר, ומתחת ל-30 אחוזים מהסטודנטים הן נשים. בנוסף, במוסדות אקדמיים רבים שיעור הסטודנטיות הלומדות מדעי המחשב הוא עדיין נמוך במיוחד: 22 אחוזים במכון הטכנולוגי חולון, 20 אחוזים באוניברסיטה הפתוחה ו-24 אחוזים במכללה האקדמית תל-חי.
מנגד, מוסדות אחרים מציגים דווקא שיעורים גבוהים של סטודנטיות במדעי המחשב, ובהם אוניברסיטת חיפה עם 46 אחוזים, המכללה האקדמית תל אביב-יפו עם 40 אחוזים והמכללה האקדמית עמק יזרעאל עם 40 אחוזים גם כן.
שילוב סטודנטיות בחוגים למדעי המחשב נמנה עם היעדים שהציבה הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המל"ג במסגרת תוכנית להגדלת מספר הסטודנטים במקצועות ההיי-טק, שעלותה נאמדת ב-700 מיליון שקלים.
"שוק ההיי-טק נהיה אטרקטיבי", אמרה הבוקר (יום א') יו"ר הות"ת פרופ' יפה זילברשץ בריאיון באולפן ynet. לדעתה, התחום משתנה באותו אופן שתחומי המשפטים והרפואה השתנו, לאחר שנחשבו בעבר תחומים גבריים באופן בלעדי.
פרופ' זילברשץ התייחסה גם לחסם הפסיכולוגי, שלדעתה מונע מנשים רבות לפנות לתחום הזה. "אנחנו לא מבטלים את החסם הפסיכולוגי בעניין הזה ומטפלים בו. אנחנו מנסים להביא דמויות מופת, ליצור קבוצות של סטודנטיות, ולתת להן יותר עזרה. הגדלת שיעור הנשים במסלולים אלו תאפשר להרחיב בצורה ניכרת את מעגל העוסקים בתחום, ויותר נשים יוכלו להגשים את עצמן ולהוביל בשנים הקרובות את המשק הישראלי להישגים ופסגות חדשות".
"בשוק העבודה יעדיפו את הגבר"
"היינו חמש בנות מתוך כיתה של 30", אומרת דניאל פלורי, שסיימה לימודי מדעי המחשב לפני כמה חודשים באקדמית תל אביב-יפו. "אני לא הרגשתי שינוי בשנים האלו, ואני הייתי היחידה מבין החברות שהלכה ללמוד מדעי המחשב".
לצד המגמה החיובית במספר הסטודנטיות, פלורי טוענת כי החסם העיקרי שאיתו הן נאלצות להתמודד הוא דווקא ההשתלבות לאחר מכן בשוק העבודה. "עכשיו, כשאנחנו מחפשות עבודה בתחום, אנחנו בהחלט מרגישות שמעדיפים בנים. רק לאחרונה חברה סיפרה לי שרצתה להתקדם לתפקיד מסוים ואמרו לה שאין תקן, ולאחר מכן הגיע גבר וקיבל בדיוק את התפקיד הזה. בנות לא הולכות למדעי המחשב כי עניין האמהות בעתיד הוא בהחלט שיקול ומדובר על תחום עם שעות עבודה ארוכות מאוד.
"תמיד ידעתי שאני אוהבת את התחום הזה ואהבתי יותר עבודה עם מחשב ופחות עם אנשים. עם זאת, אני כן מודאגת לגבי ההמשך ולא יודעת האם אצליח לשלב את העבודה בתחום הזה, שהוא מאוד קשה. לא הרגשתי שונה במהלך הלימודים, כי באקדמיה אנחנו שוות, אבל בשוק העבודה תמיד יעדיפו את הגבר. בנוסף, באקדמיה לא מכינים אותנו לחיפוש העבודה. אין שום התייחסות בלימודים למשמעות של חיפוש עבודה כאישה בתחום הזה. אותנו בחוץ פחות מעדיפים".
רוני ששון, סטודנטית שנה ג' למדעי המחשב במרכז הבינתחומי, אומרת כי "בשנה שלי אנחנו בערך שליש בנות, שזה די הרבה. אני יודעת שבשנים הקודמות היו הרבה פחות מזה. נשים רואות נשים אחרות שמצליחות בתחומים הללו והן אומרות שהן רוצות קריירה מצליחה משל עצמן".
לששון הסבר נוסף להשתלבות הנשים במדעי המחשב. "אני מאמינה שגם לצה"ל יש חלק לא קטן בזה. הגיוס של נשים ליחידות הטכנולוגיות בצה"ל בכמויות גדולות יותר מביא אותן ללמוד בהמשך מדעי המחשב. עם זאת, אין ספק שזה תחום יותר גברי. נשים מפחדות להשתלב בתעשייה וברגע שיפרצו את הדלת הזו יהיה להן קל יותר. אני מאמינה שמי שלפני חמש שנים הלכה ללמוד את זה היה לה הרבה יותר קשה למצוא עבודה מאשר עכשיו".
ברקע הדברים יצוין כי העלייה במספר הסטודנטיות מהווה מגמה אחת מתוך כמה שמתרחשות בשנים האחרונות במערכת השכלה הגבוהה. בין המגמות הנוספות: עלייה במספר הסטודנטים הערבים לצד היעדר השגת יעדי הות"ת בכל הנוגע לשילוב חרדים באקדמיה. בשנת 2017, מתוך כ-230 אלף סטודנטים לתואר ראשון, רק כעשרת אלפים היו מהמגזר החרדי. בנוסף, מערכת ההשכלה הגבוהה עדיין מתמודדת במשך כעשור עם ירידה במספר הכללי של סטודנטים במוסדות האקדמיים.
לפנייה לכתב/ת 
