יו"ר ועדת הבחירות: שקיפות בתעמולה תסכל התערבות זרה
יו"ר ועדת הבחירות העלה בדיון בעתירה שקוראת להחיל שקיפות על תעמולת בחירות ברשת את נושא ההתערבות האפשרית בבחירות ע"י מדינה זרה. השופט מלצר פנה לעו"ד שמייצג את הליכוד, הסיעה היחידה שמתנגדת להחלת השקיפות, וביקש ממנו לנסות ולהגיע להסכמה עם הסיעות האחרות
יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-21 והמשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר, דן היום (א') בעתירה נגד סיעות הכנסת ה-20 בעניין החלת חובת שקיפות על תעמולה באינטרנט. מלצר העלה בדיון את שאלת המעורבות האפשרית של מדינה חיצונית בבחירות, כפי שהועלתה על ידי ראש השב"כ נדב ארגמן בשבוע שעבר. השופט מלצר פנה לעו"ד אבי הלוי, המייצג את סיעת הליכוד המתנגדת להחלת חובת השקיפות, וביקש שיבחן הצטרפות לשאר הסיעות התומכות בנושא - בניסיון לעצור התערבות אפשרית. השופט מלצר ביקש לקבל תשובה עד יום ג' בנושא אפשרויות של הסכמה בין הצדדים, לאור סוגיית ההתערבות האפשרית.
"התערבות זרה מעצם טבעה היא אנונימית ואנחנו מטפלים כדי למנוע אותה וכך הלאה. אבל בהינתן שהיא אנונימית, כדי לסכל את זה מאוד היה רצוי שלפחות המפלגות שנמצאות כאן כן תעמודנה מאחורי פרסומים שלהם, כי אז זה יקל על לזהות התערבות זרה", אמר השופט מלצר. "מאחר ואתם היחדים שמתנגדים ואתם גורם דומיננטי בממשל הנוכחי, האם כשאדוני אומר שהוא בעד זה, הוא מוכן בזמן קצוב להודיע שהוא יעביר את החקיקה הזאת, זאת אפשרות אחת", הוסיף.
בעתירה, שהוגשה על ידי עורך הדין שחר בן מאיר לוועדת הבחירות המרכזית, התבקש היו"ר מלצר להוציא צווי מניעה לכל הסיעות המיוצגות בכנסת וכן למועמדים חדשים, שיורה להם להימנע מפרסום הודעות שעולות כדי תעמולת בחירות באינטרנט, ברשתות החברתיות וכן באמצעי תקשורת נוספים, ללא זיהוי שם הסיעה או רשימת המועמדים שבשמה או מטעמה הוא מפורסם, כמתחייב לטענתו מכוח חוק הבחירות (דרכי תעמולה).
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט סבור כי ניתן לקבוע שחובת השקיפות בחוק דרכי התעמולה בבחירות תחול גם לגבי פרסומים מסוימים ברשת האינטרנט. התנאי: אותם פרסומים צריכים להיות בעלי מאפיינים דומים לכאלה שהחוק נועד לחול עליהם.
הוא סבור בתגובה לעתירה כי דרך המלך לקביעת תחולת דיני התעמולה על פרסומים באינטרנט ובמדיומים נוספים היא על ידי תיקון החקיקה הקיימת בהסדר כולל שייתן משקל להיבטים המיוחדים של העולם הווירטואלי. במקרים רבים היבטים אלה שונים מזה של העולם ה"פיזי" שאותו מסדיר החוק הקיים.
עם זאת, בנקודת הזמן הנוכחית ולאור החלטות קודמות של יושבי ראש ועדת הבחירות, סבור היועץ המשפטי לממשלה כי ניתן - בדרך של פרשנות זהירה ומדודה - לקבוע כי חובת השקיפות שבחוק תחול גם לגבי פרסומים מסוימים באינטרנט, שמאפייניהם שקולים לאלה של הפרסומים שאותם נועדו הסעיפים להסדיר מלכתחילה.
לשיטת מנדלבליט, מדובר במהלך פרשני שאינו מובן מאליו, הוא מצריך זהירות רבה ויש לעשותו עקב בצד אגודל, תוך בחינת נסיבותיו הפרטניות של כל פרסום והתאמתו לתכליות המגבלה האמורה. לכן, ספק אם יש מקום לקביעה קטגורית, כפי שמבקש העותר, שהמגבלות חלות לגבי כל תוכן תעמולתי שעשוי להימצא באינטרנט או במדיומים נוספים.
לפנייה לכתב/ת 
