"נתניהו אמר לי: אחרי הקדנציה הראשונה הייתי מרושש כלכלית"
הוא בטוח שכחלון עשה תרגיל הטעיה לפני שליברמן נכנס לממשלה, מגלה שרה"מ ביקש למזג את כולנו לליכוד ומפרט מה קרה סביב הישיבה הדרמטית על מתווה הגז. יו"ר העבודה אבי גבאי מוציא ספר חדש לפני הבחירות וחושף שיחות מאחורי הקלעים | הצצה ראשונה
פחות משלושה חודשים לפני הבחירות, ולאחר קדנציה של כמעט ארבע שנים שמשלימה הממשלה הנוכחית, יוצא היום (ב') לאור ספרו של יו"ר מפלגת העבודה, אבי גבאי. בספר, בהוצאת "ידיעות ספרים", הוא מספק הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של כמה מהמהלכים הפוליטיים המעניינים שהתרחשו בקדנציה החולפת.
לקטע מתוך הספר המלא: ההקדמה והפרק הראשון
בפרק הראשון, גבאי מתאר בפירוט את שהתרחש סביב השיחות והפגישות שהובילו אותו להתפטר מהממשלה על רקע מינויו של שר הביטחון, אביגדור ליברמן. "משה כחלון זימן אותי לשיחה דחופה", כותב גבאי. "הוא לא אמר מדוע אבל הבנתי שזה לא לטלפון. נפגשנו מחוץ למשרדי תחנת הרדיו רדיוס שבה הוא התראיין והוא אמר לי בדרמטיות: יש משא ומתן מאוד רציני עם בוז'י ומפלגת העבודה נכנסת לממשלה. הכול כבר סגור וזה יקרה בימים הקרובים".
גבאי, שכיהן באותה תקופה כשר להגנת הסביבה מטעם כולנו, מתאר בספרו כי שמח למשמע הדברים, במיוחד בימים שבהם חש שבממשלה מתקיימת תחרות סמויה על מי קיצוני יותר. "יכול להיות שנצטרך לוותר על המשרד להגנת הסביבה", אמר לו כחלון "אבל אם תתנגד לכך, אני אתעקש".
גבאי ממשיך: "הייתי רק שנה בתפקיד השר להגנת הסביבה, אבל הסכמתי". הוא נימק לדבריו בשיחה כי "יותר חשוב לי שמפלגת העבודה תיכנס לממשלה. ואם צריך לוותר על אחד התיקים שלנו, נספוג את זה, העיקר שייכנסו". כחלון, על פי הספר, הציע לגבאי להיות שר נוסף במשרד האוצר וגבאי הסכים גם להצעה הזאת.
על ההמשך כותב גבאי: "במוצאי שבת שלאחר מכן ערכתי אצלי בבית ערב סיעה. הייתה אווירה טובה, עשינו על האש וכחלון הודיע שם בצורה נחרצת: 'השבוע בוז'י נכנס לממשלה' הוא לא פירט אבל אמר שאחרי שהממשלה תורחב, נוכל לחזור ולתפקד בלי לחצים חיצוניים בסגנון דודי אמסלם ואברהם נגוסה שני חברי כנסת מהליכוד שבכוונה לא השתתפו בהצבעות בכנסת כדי להפעיל לחץ על הממשלה להעלות את הפלשמורה".
"היה לי ברור שהכול כבר סגור"
בסופו של דבר, מישהו אחר, כידוע, הצטרף לממשלה. "ביום רביעי נערכה פגישה בין נתניהו לאיווט ליברמן, ולאחריה הוחלט שליברמן וסיעתו ייכנסו לממשלה במקום מפלגת העבודה. היה לי ברור שזה היה סגור מראש", טוען גבאי בספר. "שהם לא סתם נפגשו, אלא שמישהו סגר את כל הפרטים מראש, כולל מינויו של איווט לשר הביטחון.
"זאת הייתה הפתעה גדולה, האמנתי שגם לכחלון. שעה לאחר מכן שמעתי ברדיו את רועי פולקמן (ח"כ ויו"ר סיעת כולנו בכנסת) יושב ראש סיעת כולנו, שאמר כי אין למפלגת כולנו שום בעיה עם זה שליברמן ייכנס לממשלה ושיתמנה לשר הביטחון. פולקמן בחור נחמד, אבל הוא לא אומר מילה בנושאים פוליטיים בלי שכחלון אישר מראש. לא היה לי ספק שהמינוי של ליברמן לשר הביטחון היה בתיאום מוחלט עם כחלון".
על רקע הדברים התקשר לגבאי ח"כ אחר מהסיעה, אלי אללוף, שהיה לדבריו "נסער" ואמר: "'לא יכול להיות שנסכים שליברמן יהיה שר הביטחון'. הסכמתי עם דבריו, אבל הסברתי לו שהמפתח בידיו של כחלון".
גבאי מספר על שיחה טלפונית עם כחלון לאחר הפרסום, ועל הודעה שלפיה תכונס סיעת כולנו לישיבת התייעצות. "היה לי ברור שהכול כבר סגור. הרי פולקמן לא היה מתראיין ברדיו בלי אישור וגיבוי מכחלון".
גבאי לא נכח בישיבת הסיעה הזאת אבל למחרת התקשר אליו פולקמן וכך גבאי מתאר את השיחה ביניהם: "פולקמן התקשר כדי להתייעץ לגבי העמדה הציבורית של כולנו בשאלת מינויו של ליברמן. 'אבל אתמול אמרת ברדיו שאין בעיה עם זה' השבתי לו. 'כחלון ביקש ממני להגיד את זה' הוא ענה. לא הופתעתי. זה כחלון. כל אחד שומע את מה שהוא רוצה".
בהמשך הוא כותב: "זה היה מעשה שלא יכולתי להשלים איתו. ההדחה המכוערת של הרמטכ"ל בוגי לטובת האפסנאי ליברמן הייתה בשבילי הקש ששבר את גב הגמל, צעד מכוער אפילו בעולם הציני של הפוליטיקה הישראלית. כחלון ביקש ממני שלא אתפטר. הוא ניסה לשכנע אותי והבטיח שליברמן יהיה פרקטי ולא קיצוני".
כחלון צחק: "אתה לא יודע מה עשית לנתניהו"
בפרק אחר בספר, גבאי מספר על הימים הדרמטיים סביב העברת מתווה הגז בממשלה הנוכחית. בין היתר, הוא כותב על פגישה עם ראש הממשלה במסגרת המאבק שהוביל נגד המתווה. "הוא שאל אותי למה החלטתי להיכנס לפוליטיקה. אמרתי שהרווחתי מספיק בחיים והדבר הבא מבחינתי הוא שליחות ציבורית... נתניהו הרהר בתשובה שלי והשיב: 'אתה יודע, אחרי הקדנציה הראשונה שלי, הרגשתי שאני מרושש כלכלית'".
"נדהמתי מהתשובה. אדם שמרגיש מרושש כלכלית, גם אם זה נכון וגם אם לא, הוא אדם שפתוח לקבלת טובות הנאה, שחושב שמגיע לו. זה סוג של אמירות של אנשים שרומזים לצד השני לתת להם משהו".
גבאי מספר גם שהציע לנתניהו באותה פגישה לקחת על עצמו ולטפל בנציבות שירות המדינה משום ששם נמצא לדעתו הפקק של כל הבירוקרטיה במדינה. נתניהו השיב לו כך על פי הספק: "אם כולנו תתמזג עם הליכוד, אני מסכים להצעה שלך". גבאי השיב לנתניהו שעל כך הוא צריך לדבר עם כחלון ושהוא עצמו לא עוסק בפוליטיקה.
"כחלון צחק כמי שמכיר את נתניהו היטב ואמר: 'אתה לא יודע מה עשית לו. כל סוף השבוע הוא יהיה מוטרד מהשאלה אם הוא פגש טמבל או את האדם הכי מתוחכם שיש'".
השר שהזכיר לגבאי את האיש הקטן מ"היה היה"
עוד כותב גבאי על השיחה עם כחלון שאמר לו שהוא מנוע מלטפל בנושא בשל קרבתו לקובי מימון ועל ההתנהלות בממשלה סביב המתווה, ומתאר את ההתרחשויות בישיבת השרים: "בישיבת הממשלה ביום ראשון בבוקר הנושא הראשון על סדר היום היה: אישור העברת הסמכויות משר הכלכלה לקבינט (לצורך 'מעקף' הממונה על ההגבלים העסקיים, שהתנגד למתווה).
"נתניהו הציג את העניין בשני משפטים ומיד עלתה השאלה: מי בעד? מי נגד? 'רגע' התפרצתי לדברים, 'הובטח לנו דיון בנושא, שנדע על מה אנחנו מצביעים'. נתניהו היה חסר סבלנות. 'זה נושא טכני' הוא אמר. ' לא צריך דיון. מי בעד? מי נגד'? כולם הרימו את היד בעד, רק אני נגד. נתניהו לא הבחין בי. ישבתי בקצה מצד שמאל, ולא היה בינינו קשר עין. חיים כץ שישב מולי חייך חיוך מרושע ואמר: 'ראש הממשלה, יש מישהו נגד'. הוא המשיך לחייך וחיכך כפות ידיו בהנאה, מזכיר לי את האיש הקטן בסדרת הטלוויזיה היה היה".
גבאי מזכיר כי בהמשך התקיים דיון בוועדת הכלכלה וכאשר שאלו אותו שתי סמנכ"ליות ממשרדו איזו עמדה להציג בדיון, השיב להן כי עליהן להציג את העמדה בהתאם למה שהן חקרו, בדקו ומצאו. הן עשו כדבריו ובאותו ערב מספר גבאי על שיחה מפתיעה שקיבל: "סמוך לחצות התקשר אליי מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט: 'ראש הממשלה רותח עליך. הסמנכ"ליות שלך התנגדו למתווה הגז ודיברו נגד עמדת הממשלה'".
"הבעיה - ניהול המדינה"
בהקדמה לספר גבאי כותב: "מי שמבין בניהול ובמנהיגות, יודע שארגון מצליח זקוק למנהיג בעל חזון, שבוחר אנשים מצוינים, שמייצר לארגון את התרבות הנכונה. ניהול זה לא פוליטיקה. במידה מסוימת, ניהול הוא ההפך מפוליטיקה. אדם יכול להיות פוליטיקאי מצליח במשך שנים ארוכות, ועדיין לא לדעת לנהל או להנהיג אנשים.
"ופה טמונה הבעיה הכי גדולה שלנו - אופן ניהולה של מדינת ישראל. הייתי קצין בצבא, הייתי כלכלן באגף התקציבים של משרד האוצר, ניהלתי חברה ממשלתית, הייתי מנכ"ל של חברות פרטיות גדולות, הייתי יושב ראש עמותות חברתיות והייתי שר בממשלה. אני מכיר את המערכות הללו מכל הכיוונים. ואני יודע איזה סוג של ניהול ומנהיגות צריכה מדינת ישראל".
בריאיון באולפן ynet גבאי אמר שכתב את הספר בשנה האחרונה: "התזמון מקרי שזה יצא עכשיו לפני הבחירות, הוא פשוט היה מוכן ולכן הוא יוצא לפני הבחירות. בסופו של דבר, בתור אחד שנמצא מעט זמן יחסית בפוליטיקה ואנשים לא יודעים בדיוק מה ומי, אז יש ספר - גם מה עשיתי וגם מה אני רוצה לעשות".
- מה יש עוד ללמוד מהספר הזה?
בעיקר את החלק השני, זאת אומרת מה אני רוצה לעשות. מה העמדות שלי בנושאים המדיניים, הבטחוניים, בחינוך. מה אני רוצה לעשות כראש ממשלה במדינת ישראל. לצערי ברוב הריאיונות מתעסקים בפוליטיקה, מי אמר מה אמר. פה זאת הזדמנות לאנשים שרוצים לדעת איך אני חושב ובאמת להיכנס לתוך הראש שלי".
זמן ההחלטות, יקרו דברים
- יש שרואים בך עדיין איש ליכוד בתוך העבודה.
"אני בא מבית כזה, אני בא מבית שמצביעים ליכוד. שם גדלנו, אנחנו גדלנו בית שבגין זה המנהיג. כל הסטריאוטיפים שאתם מכירים על המשפחות המזרחיות שמצביעות ליכוד, זה הבית שלי, אני מכיר את זה. העמדות בסוף הן מורכבות, הן לא שמאל ימין, המציאות היא תמיד מורכבת ולכן חלק מהאנשים שאת אומרת להם עמדה מורכבת - זה קשה להם. תומר לוטן ראש המטה שלי הוא יציר כפיה של תנועת העבודה, ופעם הוא אמר לי דבר יפה - אבי, אתה יותר סוציאל דמוקרט מאיתנו אבל אתה רק אומר את זה במילים אחרות, אתה לא אומר את זה במילים שאנחנו רגילים לשמוע".
- ביום חמישי בוועידה שמענו את קריאות הבוז, חברי כנסת עלו על הבמה ויצאו נגדך.
"תסתכלי על הצד החיובי שבעניין. מתוך 2,000 ומשהו אם 20 איש קוראים בוז... בסדר. אם 20 איש קוראים בוז זה לא אומר כלום על ה-2,400 האחרים. אני מאוד שמח שהיו גם אמוציות של אנשים, זה טוב מאוד, אבל בסוף מה שחשוב - במבחן התוצאה, העברתי את הכול ברוב גדול".
- אנחנו מתחילים לשמוע על כל מיני אופציות לחיבורים – גנץ, יעלון, אשכנזי... אתה לא בלופ הזה, אפילו נדמה שמתרחקים ממך.
"אתה יודע מה ההבדל ביני לבינם? אני לא מדווח על כל דבר לתקשורת. אני לא מדווח על דברים שלא היו לתקשורת. הדוברים שלי אומרים 'תוציא להם משהו, תן להם משהו'. אני לא שם. אני את הפגישות והשיחות שלי עושה בשקט".
- אתה מאמין שיהיה לך רמטכ"ל במקום 2 ברשימה?
"אי אפשר לדעת, זה לא תלוי רק בנו. חלק מהרמטכ"לים לא רוצים להיכנס לפוליטיקה, חלק רוצים. פגשתי רבים מהם, שוחחנו על זה. באופן טבעי כולם אמרו - עד שלא יהיו בחירות לא מקבלים החלטות. עכשיו זה זמן ההחלטות, אני מניח שעד 20 בפברואר (מועד הגשת רשימות המועמדים) יקרו דברים".
לפנייה לכתב/ת 
