הסדר טיעון: חמש שנות מאסר לעובד שגנב מחברת הסייבר NSO
פרסום ראשון: יחיאל איסקוב, עובד לשעבר בחברה ללוחמת הסייבר NSO, הואשם בגניבת תוכנה ובניסיון למכור אותה בדארקנט לגורם זר. במסגרת הסדר הטיעון הוא הורשע בגניבה ממעביד אבל הוסר האישום הביטחוני
חברת NSO עוסקת במתן פתרונות טכנולוגיים בתחום תקיפת הסייבר, והיא משווקת את מוצריה לגורמי ביטחון בישראל ובעולם. בחודש יוני בשנה שעברה הוגש כתב האישום נגד איסקוב, שכלל ניסיון לפגיעה ברכוש באופן שהיה בו כדי לפגוע בביטחון המדינה, גניבה בידי עובד, ביצוע פעולת שיווק ביטחוני ללא רישיון ושיבוש או הפרעה לחומר מחשב. את המעשים, נטען, ביצע העובד משום שעמד בפני פיטורים.
לאחרונה הגיעו הצדדים - הפרקליטות וסניגוריו של איסקוב, עורכי הדין אבי חימי ואביגדור פלדמן - להסדר טיעון בפרשה. איסקוב הורשע בגניבה ממעביד לצד עבירות נוספות, אבל האישום הביטחוני הוסר. הצדדים, שהציגו הבוקר את ההסדר בפני השופט צבי גורפינקל, ביקשו מהשופט לגזור עליו חמש שנות מאסר.
לפי האישום המקורי, הנאשם עבד בחברה כתוכניתן בכיר ובמסגרת תפקידו קיבל גישה לשרתי המחשב של החברה, לכלים שפיתחה ואוחסנו בשרתים, ולקוד המקור של המוצרים. ב-24 באפריל בשנה שעברה זומן איסקוב לשימוע לפני פיטורים. על פי כתב האישום, בתום השיחה עם המנהל שלו, "חיבר הנאשם התקן אחסון נייד לשרתי החברה והוריד לרשותו את התוכנות, המוצרים והמידע, לרבות קוד המקור של התוכנות, תוך שהוא מתגבר על מערכות ההגנה במחשבי החברה. שוויים של מוצרי החברה שגנב הנאשם נאמד במאות מיליוני דולרים".
לאחר שביצע את ההעתקות יצר איסקוב קשר באמצעות דארקנט עם אדם אחר והציג את עצמו כהאקר הפועל בקבוצה שהצליחה לפרוץ למערכות המחשב של NSO. לפי כתב האישום, הוא הציע לו לרכוש את שגנב תמורת 50 מיליון דולר וביקש את הכסף במטבעות וירטואליים מבוזרים, מוצפנים ואנונימיים, שלא מאפשרים התחקות אחר המחזיק בהם. אלא שאותו רוכש פוטנציאלי היה בקשר עם בכירי NSO, דיווח להם על כך והם החלו לשתף פעולה. בתיאום מלא איתם הוא ביקש מאיסקוב לקבל פרטים נוספים על המוצרים והתוכנות שהוריד. החברה פנתה למשטרה, ואיסקוב נעצר בתחילת יוני על ידי יחידת הסייבר בלהב 433.
המשטרה ושב"כ הגיעו לביתו עם צו חיפוש ומתחת למזרן מיטתו מצאו כונן קשיח שהכיל את המידע הגנוב. בבדיקת המחשב ששימש אותו בעבודתו נמצאו ראיות לכך שאיסקוב חיבר את הכונן הקשיח האישי שלו למחשב, בניגוד לאיסור בעניין. איסקוב הכחיש את הגניבה ואת הניסיונות למכור את החומרים, אבל לא הצליח לספק הסברים מניחים את הדעת לראיות. בחקירתו הודה שערך חיפושים באינטרנט בעניין שיבוש תוכנת האבטחה, אבל טען שהם היו לשם עניין אישי ולא למטרת ביצוע עבירות.
לפנייה לכתב/ת 
