ח"כיות כיום כבר לא צריכות טובה ממנחם בגין
ביום הולדתה ה-70 של הכנסת מטריד להיזכר כיצד נכנסה לפרלמנט האישה הראשונה של מפלגת חרות. הנכדים שלנו יסתכלו עלינו באותו תימהון
אסתר רזיאל נאור (צילום: דוד רובינגיר)
בחורף 1949, וליתר דיוק ב-25 בינואר, נערכו בישראל הבחירות לכנסת הראשונה ו-430 אלף מתוך כחצי מליון בעלי זכות הבחירה (87%!) הגיעו לקלפיות. במקום ה-17 ברשימת המועמדים של מפלגת חרות, שבראשה עמדו מנחם בגין והמשורר א.צ.גרינברג, שובצה לוחמת אצ"ל ואחותו של מפקד הארגון שנהרג שנים קודם לכן – אסתר רזיאל נאור.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
חרות זכתה רק ב-14 מושבים בכנסת, ובכל זאת, רזיאל נאור מונתה לחברת כנסת. הכיצד? העדויות מספרות שבגין פנה לשלושה חברים ברשימה וביקש מהם לוותר על מקומם כדי שתהיה בין נציגי המפלגה בכנסת לפחות אישה אחת לרפואה. השלושה, כך מספרים, הסכימו לוותר על מקומם בג'נטלמניות שלא מוכרת בימינו, ופינו את הדרך למי שהפכה להיות חברת כנסת מוערכת ומצטיינת, שכיהנה במשך שבע כנסות, על פני 25 שנים, עד שהוחלפה בידי גאולה כהן, אשר הוצבה לקראת הבחירות לכנסת השמינית במשבצת "האישה" במקום ה-35 ברשימה.
בדיוק 70 שנה עברו מאז, והיום חוגגת הכנסת יום הולדת. עד כמה גדול השינוי במעמד האישה במציאות חיינו כיום יכולה ללמד גם ההיסטוריה המשפחתית של רזיאל-נאור עצמה, אשר כלתה מרים הפכה ברבות הימים לנשיאת בית המשפט העליון, ובתום כהונתה הייתה הראשונה בתפקיד זה שזכתה להעביר אותו לאישה אחרת, אסתר חיות.
אלא שתהום עצומה פעורה בין בחירתה של רזיאל נאור לכנסת – צעד שבוצע בזכות אבירות גברית וחסד ג'נטלמני - לבין הגעתה של מרים נאור לצמרת המשפט הישראלית בזכות כישרון, תבונה, התמדה, ויכולות אישיות כאשת מקצוע וכאדם.
מנחם בגין(סער יעקב לע"מ)
בשנה האחרונה שולש מספרן של הנשים העומדות בראש רשויות מקומיות בישראל, מספר חברות הכנסת הגיע לשיא, כך גם מספר חברות הכנסת הערביות, וכיום לראשונה שלוש מפלגות משמעותיות לכנסת מובלות על ידי נשים. כיום, אף אחד לא יכול עוד להעלות על דעתו שאישה לקישוט תשוריין במקום ה-35 ברשימת מועמדים של מפלגה שאינה חרדית.
אלא שכפי שהדרך שנעשתה היא מרשימה, כך גם רבה וארוכה המלאכה שעוד לפנינו, ומינויה לאחרונה של אישה לרמטכ"לית צבא סלובניה, צריך להזכיר גם לנו בישראל שהיעד הסופי הוא שוויון מוחלט בגבולות הגזרה לגברים ולנשים – בכל תחומי החיים.
הפרגון הגברי של פעם, שניאות בנדיבותו לאפשר לנציגה נשית להשתרבב לכנסת נראה לנו היום מגוחך, בדיוק כפי שבעוד 70 שנה יתמהו נכדינו כיצד היום תופסות חברות הכנסת רק רבע מהמושבים בבית המחוקקים, מהוות רק עשירית מהממשלה, 6% מראשי הרשויות ו-0% מהמטכ"ל.
הדרך עוד ארוכה, אבל היום, בתאריך המסוים הזה, יש לנו הזדמנות, ולו לרגע, להביט לאחור ולגלות עד כמה המאמץ המתמשך נושא פירות.
- פרופ' רבקה לזובסקי היא יו"ר ויצו העולמית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
פרופ' רבקה לזובסקי
ניר סלקמן
מומלצים
