מתמחים בעריכת דין זועמים: "הבחינה - כמו למלא לוטו"
למרות שציון הסף למעבר הורד ל-60 - רק 36% מתמחים עברו את הבחינה. "השאלות לא הוגנות ואין דבר בינן לבין חומר הלימוד", אמר אחד מהם - ואחר הוסיף: "לא ייתכן שגם אחרי הורדת ציון המעבר - אחוז הנכשלים גבוה". מתמחה שקיבלה ציון עובר: "המבחן לא משקף יכולת"
לשכת עורכי הדין פרסמה אתמול (ג') את הנתונים על הישגי הנבחנים במועד האחרון של בחינות ההסמכה שהתקיים בדצמבר שמהם עולה כי רק 36% מהנבחנים עבר אותן בהצלחה - למרות שהציון הנדרש למעבר הורד ל-60 - והמתמחים זועמים.
דורין, מתמחה שלמדה במכללת שערי משפט והקריה האקדמית אונו, ניגשה במועד האחרון והייתה מאלו שהצליחו לעבור את הבחינה. "אני עברתי את הבחינה, אבל אני לא מרגישה שאני יותר טובה מהרבה אנשים אחרים שלמדו איתי ונשארו מאחור. המבחן הזה לא משקף אחוז מהיכולת, זה כמו למלא טופס לוטו. אין באמת הבדל בין מי שקיבל ציון 40 או 65", היא אומרת.
"סתם בזבזתי חצי שנה מהחיים"
דורין ניגשה לבחינת הלשכה פעמיים - בבחינה שהתקיימה בקיץ האחרון היא נכשלה, ואחרי שנבחנה בפעם השנייה גילתה כי עברה בדיעבד את הבחינה במועד הראשון, אחרי ששרת המשפטים הודיעה על הורדת הרף לציון עובר. "סתם בזבזתי חצי שנה מהחיים".
לדבריה, המבחן מנוסח בצורה לא הוגנת. "אני למדתי למבחן הזה במשך חודשים, 16 שעות ביום, והכל עם תינוקת בבית, עד לרמה שאני דיקלמתי את החומר. ואז אנחנו רואים שאלות שיש להן כמה תשובות שיכולות להיות נכונות, או שאלות שלא הופיעו בכלל החומר הלימוד, ויש רק שתי דקות לענות על כל שאלה".
דורין מוחה על הניסיון לייחס לבוגרי המכללות את שיעור הנכשלים הגבוה. "אפילו בקרב בוגרי האוניברסיטה העברית הציון הממוצע הוא רק 68. מי שהולך ללמוד במכללה זה לא בגלל שהוא פחות מוכשר. תלמידי המכללות הם בהרבה מקרים אנשים עובדים או בעלי משפחות שצריכים להתפרנס במקביל ללימודים. יש כאן עניין של מרכז מול פריפריה ומצב כלכלי, לא רק מוסד הלימודים, וההפרדה הזו נוראית בעיניי".
המתמחים מאשימים את אפי נוה
בקבוצת "סיירת המתמחים", שבה פעילים בוגרי משפטים למען הקלות בבחינות הלשכה האשימו היום את יו"ר הלשכה הפורש, אפי נוה, בשיעור הנכשלים הגבוה. "לא ייתכן שגם לאחר ההקלות והורדת ציון העובר, אחוז הנכשלים גבוה יותר מאשר בבחינות קודמות. הציבור מבין היום שציון 50 היום שווה ערך לציון 90 טרם כניסתו של אפי נוה לראשות הלשכה. אנחנו קוראים לשרת המשפטים ולוועדה הבוחנת לבצע בדק בית עמוק", הם מסרו.
גם אביעד, מתמחה בוגר הקריה האקדמית אונו שנכשל במועד החורף, מפנה אצבע מאשימה אל אפי נוה. "הוא פעל מתוך אינטרס לשמור על הגילדה שלו ולסגור את שערי המקצוע בפני מתמחים חדשים. על רקע ההבטחה הזו הוא נבחר לתפקיד. לפני שהוא נכנס לתפקיד היו שיעורי מעבר של למעלה מ-70%, וכיום הם ירדו לשפל. הוא כרת ברית עם השרה שקד, ובמסגרתה הוא נתן לה את השופטים שהיא רצתה, ובתמורה היא אפשרה לו להוריד את אחוזי המעבר במבחני ההסמכה", הוא אומר.
"אני אב חד-הורי, ובמשך שלושה חודשים ישבתי ורק למדתי למבחן, בלי לעבוד, ולקחתי את הקורס הכי יקר של חברת הבת של הלשכה", מוסיף אביעד, "לפני שנבחנתי בעצמי חשבתי שכל מי שמתלונן הוא בכיין שלא למד כמו שצריך, אבל שכשניגשתי בעצמי - חשכו עיניי. השאלות לא הוגנות ואין דבר בינן לבין חומר הלימוד. הם ניסחו את השאלות כך שרק להבין את השאלה לוקח ארבע-חמש דקות, כשניתן זמן של שתי דקות בלבד לענות על כל שאלה. לכן צריך להתחיל לנחש תשובות, וכך נכשלים".
בעקבות הכישלון במועד הקיץ האחרון, הצטרף אביעד לתנועת המחאה נגד הלשכה. לדבריו, בעקבות פעילותו הלשכה מתנכלת אליו, והכשילה אותו כשניגש לבחינה פעם נוספת.
"לפני שהצטרפתי למחאה חברים הזהירו אותי שלא כדאי לי להיכנס לזה, כי בלשכה יסמנו אותי. ואכן, במועד האחרון קיבלתי מטלת כתיבה קלה במיוחד, ונתנו עליה את הציון הנמוך ביותר. אפשר לראות על הטופס שהציון הראשון שלי הושחר, ובמקומו רשמו ציון נמוך יותר".
בעקבות פרסום התפלגות הציונים פנתה יו"ר האופוזיציה ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) למזכירת הכנסת, בבקשה לכנס את המליאה במהלך הפגרה על-מנת לסיים את הליכי חקיקת "חוק המתמחים", שעבר בקריאה ראשונה ללא התנגדות. "הרוב המכריע של חברי הכנסת, סבורים שמשהו פגום מיסודו בהתנהלות לשכת עורכי הדין; שהבחינות מהוות מכשול מכוון, לא מידתי, בכניסה למקצוע; שהן פוגעות באנשים שהקדישו את חייהם, ממונם ואת הזמן עם משפחתם ללימודי המשפטים; שההליך כולו מלווה בסימני שאלה וסימני קריאה בכל הקשור לניקיונו וכשרותו", כתבה יחימוביץ'.
לפנייה לכתב/ת 
