ברית הים האדום
סעודיה נערכת לעידן הפוסט-אמריקני עם בריתות חדשות נגד איראן. הידוק היחסים עם אפריקה וישראל יכול להפוך אותה למעצמה הערבית מספר 1
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
בעשור הקודם בנתה איראן בסודן בסיסי נשק ותחמושת שיועדו לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני. לפי פרסומים זרים, בסיסים אלו הותקפו לפחות פעמיים על-ידי ישראל. בתגובה לכך הציעה איראן לסודן להקים ולתפעל עבורה מערכות להגנה אווירית במערב הים האדום. אילו היו מוקמות, היו המערכות הללו מאיימות באופן ממשי על המרחב האווירי של סעודיה, והאיום הזה היה כנראה מלכתחילה המניע של איראן להצבתן. בלחץ סעודיה ומצרים צמצמה סודן את קשריה הצבאיים עם איראן, ולמעשה סגרה את הבסיסים האיראניים במדינה.
כחלק מהמאבק על השליטה בים האדום התערבה איראן במשבר הפוליטי הפנימי בתימן באמצעות המורדים החות'ים. אחת ממטרותיה הייתה השגת שליטה במצרי באב אל-מנדב, המחברים בין האוקיינוס ההודי לים האדום, ואיום על חופש השיט ועל האינטרסים הסעודיים בנתיב הימי הזה. לזמן קצר הצליחו החות'ים להשתלט על מצרים אלו, עד שגורשו משם בקרבות עקובים מדם.
סעודיה התערבה במתרחש, ומלחמה אכזרית פרצה בתימן על חשבונם של אזרחי המדינה. עד כה שיגרו החות'ים יותר מ-120 טילי סקאד מתקדמים מתוצרת איראנית לערים סעודיות, ובאפריל שעבר הצליחו לפגוע במכלית נפט סעודית באמצעות טילי חוף-ים. על פי הדיווחים, צוות איראני הוא זה ששיגר את הטילים הללו.
הסעודים, שקו החוף שלהם בים האדום ארוך יותר משל כל מדינה אחרת השוכנת לחופיו, הבינו כי הם חייבים למנוע מאיראן כל נוכחות במרחב שבין מצרי באב אל-מנדב בתימן לבין תעלת סואץ. הם הקימו קואליציה צבאית של עשר מדינות ערביות, הפעילו לחצים דיפלומטיים והבטיחו תמורה כלכלית נדיבה לאריתריאה, סומליה וג'יבוטי אם תסלקנה את הנוכחות האיראנית מהטריטוריה שלהן. במקביל, יחד עם האמירויות הערביות, הוקמו במדינות אפריקניות אלו בסיסים ימיים שנועדו למנוע מהמשטר בטהרן את המשך משלוחי הנשק לחות'ים.
עוד ניתוחים מרתקים על המזה"ת מבית "הפורום לחשיבה אזורית" תוכלו לקרוא כאן
מהמאמרים הקודמים בסדרה: בן סלמאן, רוצח המונים , בוליווד גילתה את האיסלאם – ומעצבנת את כולם
השפל האמריקני
בחודש דצמבר האחרון נערכה בריאד ועידה בהשתתפות המלך הסעודי, סלמאן בן עבד אל-עזיז, ושרי החוץ של סעודיה, מצרים, תימן, סומליה, ירדן וג'יבוטי. בפגישה הוחלט לפעול להקמת "איחוד מדינות הים האדום". בתום הפסגה הכריז עאדל אל-ג'ובייר, שר החוץ הסעודי עד לא מכבר, כי "זהו חלק ממאמץ כולל של הממלכה להגן על האינטרסים שלה ושל שכנותיה", והבטיח להרחיב את שיתופי הפעולה הכלכליים בין המדינות. מאחר שרובן נסמכות ממילא על שולחנה של סעודיה, ה"איחוד" ימומן כולו על ידי הממלכה.
ברית הים האדום, אם תתגשם, מסמלת שני תהליכים המתרחשים במזרח התיכון בעשור האחרון. הראשון הוא חלחול ההבנה שבכל רגע נתון עלולה ארצות הברית לשוב למדיניות בדלנית. מאז 11 בספטמבר 2001 נהרגו במלחמות במזרח התיכון, כולל זו באפגניסטן, יותר מ-7,000 חיילים אמריקנים, ויותר מ-60 אלף נפצעו. הלחימה המתמשכת עלתה לארה"ב יותר משבעה טריליון דולר. המחיר ששילמו מדינות האזור היה גדול בהרבה, ונאמד במאות אלפי הרוגים, מיליוני פצועים ופליטים, עלות כלכלית של יותר מטריליון דולר וכאוס מתמשך.
ארה"ב נכשלה למעשה בהשגת כל המטרות הצבאיות שהציבה לעצמה כאשר החלה במלחמותיה במזרח התיכון. הכישלון ניכר גם בירידה מתמשכת במעמדה וביוקרתה בקרב בעלות בריתה ויריבותיה כאחד. נוסף על כך מתקיים ויכוח אמריקני פנימי בשאלת העלות-תועלת של המשך המעורבות האמריקנית במתכונתה הנוכחית.
הנשיא טראמפ אמר אף הוא כי על מדינות המזרח התיכון לקחת אחריות על גורלן ולא לצפות שהצבא האמריקני יילחם עבורן. אחת הראיות לשינוי המדיניות האמריקנית היא החלטתו להוציא את הכוחות האמריקניים מסוריה. ב-2017 הגיע מספר החיילים האמריקנים במזרח התיכון לשפל של יותר משני עשורים, בעוד מעמדה המדיני והצבאי של רוסיה באזור התחזק.
התהליך השני שמתרחש הוא חתירתן של שתי המעצמות הגדולות במזרח התיכון, איראן וסעודיה, לכונן או לחזק כל אחת בריתות אסטרטגיות משלה. הראשונה חיזקה בשנה האחרונה עוד יותר את מעמדה בעיראק, סוריה ולבנון, אם כי היא מתקשה בזירה התימנית. השנייה מכוננת בריתות אזוריות חדשות כהכנה לעידן הפוסט-אמריקני, בהן גם ברית עם ישראל. ברית הים האדום מצטרפת אליהן, ולטובתה מגדילים הסעודים מאוד את הצי שלהם בעזרת ארה"ב, בריטניה וצרפת.
אם תתממש ברית הים האדום תהפוך סעודיה למעצמה הצבאית, המדינית והאסטרטגית החשובה ביותר בעולם הערבי. ככזו היא תוכל הן לאזן את הצלחותיה של איראן במזרח התיכון והן לנסות לקבע את מעמדה כמנהיגה האמיתית של העולם הערבי.
ד"ר שאול ינאי הוא עמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית .
לפנייה לכתב/ת 
