המנצחים והמפסידים בפרשת מזוודות הכסף הקטארי
הלחץ הגדול הוביל לאובדן מנוף הלחץ האפקטיבי: ישראל אמנם לא תראה תמונות משפילות של דולרים נכנסים לרצועה - אבל דווקא חמאס הוא שרשם הישג משמעותי. אחרי התקרית הבאה הוא כבר לא יהיה מחויב לריסון. פרשנות
הדבר הטבעי הראשון שעולה לראש בעקבות סיום פרק מזוודות המזומנים לעזה הוא שהסתיים תשלום הפרוטקשן לחמאס, וכעת לא נראה עוד תמונות משפילות של מזוודות דולרים שנכנסות לרצועה כדי לקנות לעצמנו שקט. אבל שלא יהיה ספק לאיש - ישראל לא גרפה כאן שום הישג. להפך. דווקא חמאס הוא זה שהשיג לא מעט.
כדי להסביר את הקביעה הזאת צריך ללכת קצת אחורה. לפני כמה שבועות, לקראת כניסתה של הפעימה השנייה של המענק הקטארי, איימה ישראל כי לא תתיר להכניסו בשל עלייה ברף האלימות בהפגנות. בעקבות זאת הגיע לעזה השליח הקטארי מוחמד אל-עמאדי כדי לבחון מקרוב את הריסון שמפעיל חמאס כלפי מפגינים.
אל-עמאדי יצא לסיור שטח באחד ממוקדי ההפגנות עם סגן מנהיג הארגון ברצועה חליל אל-חיה. בשלב מסוים תועד השליח הקטארי שהוא פוקד על אל-חיה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שחמאס ישמור על ההפגנות שקטות. אל-עמאדי לא היה מודע לתיעוד ואילו אל-חיה שראה כי הוא מצולם חייך במבוכה ובהכנעה והשיב לקטארי - "כן, בסדר גמור".
התיעוד הזה הפך לוויראלי ברצועה ושימש נשק לגורמים הרבים בעזה שהתנגדו לכניסת המזומנים בטענה שאפשר לקנות את חמאס ואת ההתנגדות הפלסטינית באמצעות חופן דולרים. הנהגת חמאס הובכה מאוד מהסרטון, אך הוא כבר היה חזק ממנה.
באותו זמן, פחות או יותר, החלו להתגלע חילוקי דעות קשים בין חמאס לבין מארגני צעדת השיבה בנוגע לדרישת הארגון להפחית את רף האלימות ולרסן את המפגינים. הגורמים הקיצוניים יותר בפלגים הפלסטינים האשימו את חמאס שהוא מכר את הקמפיין תמורת כסף. חמאס הפך לרגיש מאוד כלפי הביקורת שהוטחה בו. כל כך רגיש עד שלאחרונה עצר תושב עזתי שפרסם בפייסבוק סרטון סאטירי שלעג לסגידה למזוודות המזומנים.
ואז הגיעה שעתה של הפעימה השלישית, אך ישראל דחתה פעם אחת ופעם נוספת את כניסת מזוודות הכסף - עד שחמאס לא יכול היה עוד לסבול את ההשפלה ובצעד מאוד מתוחכם מבחינתו הודיע בדקה ה-90 כי אינו מוכן עוד לקבל את התכתיבים מישראל. הכבוד העצמי שלו, מסתבר, יקר יותר מ-15 מיליון דולר.
חמישה שחקנים השתתפו בריקוד העדין והעקיף הזה: שליח האו"ם ניקולאי מלאדנוב, שנשא את דגל הקבלן המבצע. השליח הקטארי מוחמד אל-עמאדי, שדילג פיזית בין עזה לתל אביב. מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף כמיל אבו רוקון, שייצג את ישראל. והצמד איסמעיל הנייה את יחיא סינוואר, מטעם חמאס.
ישראל אולי חסכה לעצמה את התמונות של העזתים עושים סלפי עם דיוקנו של בנג'מין פרנקלין, אבל איבדה את מנוף הלחץ הכי אפקטיבי שהיה לה זה זמן על חמאס. כי זה מה שקורה כשלוחצים ואז ממשיכים חזק יותר. בשלב מסוים הלחץ כבר הופך לבלתי נסבל. חמאס הגיע בסוף השבוע לנקודה הזאת.
כעת חמאס השיב לעצמו את הכבוד שנרמס, אבל הוא בעיקר משוחרר מלחצים. אין צורך לשמור עוד על איפוק בשביל לקבל את הכסף, יש פרויקטים תשתיתיים שהאו"ם יקדם באמצעות הכסף הקטארי. בינתיים, כל מתחריו בפלגים הפלסטינים, כולל הג'יהאד האיסלאמי, יישרו איתו קו ומשבחים אותו על החלטתו. אגב, את הכסף לתשלום משכורות הפקידים שלו הוא ימצא. הוא תמיד מוצא.
גם שליח האו"ם מלאדנוב יכול לרשום לעצמו הישג כביר - קבלת ההגאים על הפרויקטים לשיקום רצועת עזה באמצעות הממון הקטארי. זה מה שהוא רצה שיהיה והוא קיבל את מבוקשו. גורם שהיה מעורב ברקימת הדיל החדש הגדיר זאת בשיחה סגורה בצורה המיטבית ביותר: "מלאדנוב לא היה מאושר כל כך אפילו בחתונה שלו".
כעת צריך להסתכל קדימה לעוד יום, שבוע או שבועיים - אל הרגע שבו תתרחש התקרית הביטחונית הבאה על הגדר. ישראל תהיה מוכרחה להגיב ואילו חמאס כבר לא יהיה כבול ומחויב לריסון. ואז מה יקרה?
לפנייה לכתב/ת 
