דאעש הורג גם את השפה המסתורית מעיראק
מוסלמים, יהודים ונוצרים מהעיר העתיקה במוסול דיברו שנים בניב הערבי המסלווי. יש בו מילים מטורקית, ה-ר' שלו צרפתית, והמלגלגים טוענים שהוא קצת נשי – ושדובריו "נשמעים כמו תרנגולת". עכשיו, אחרי שמכונת ההרג של דאעש הבריחה אלפים, יוצאים הדוברים למסע הצלה אחרון
במשך שנים דיברו תושבים במוסול את הניב המסלווי, צורה ייחודית של ערבית שהתפתחה הודות להיסטוריה הארוכה של העיר העיראקית כצומת דרכים המחברת בין תרבויות. זהו דיאלקט שרבים חוששים כעת כי ימוּת בעקבות שנות המלחמה שעברו על העיר והעובדה שרבים מתושביה נעקרו מבתיהם.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
רוב רובה של העיר העתיקה במוסול, האזור שבו מרוכזים מרבית דוברי הניב, נהרס לחלוטין במלחמה שהתנהלה בשנים האחרונות נגד דאעש. אלפי בני אדם נהרגו שם בחודשים של לחימה עזה, ועוד עשרות אלפים נאלצו להימלט ולקחת איתם את הניב המקומי ואת הזיכרונות מעברו הקוסמופוליטני. עכשיו רבים מדוברי הניב, המכונים מסלווים, פוחדים שכמו רוב העיר עצמה – הוא ייעלם.
"בערך 90% מהתושבים שברחו מהעיר העתיקה מדברים את הניב של מוסול", אומרת שאהד ווליד, בת 26, ליד הריסות מסגד א-נורי, מסגד בן 850 שנה שמחבלי דאעש הרסו בשלהי ימיהם כאן בקיץ 2017. "הדורות הבאים לא יכירו את הניב המסלווי ובמקום זה ידברו בניבים אחרים". שאהד נמנית עם קבוצה הולכת ומצטמצמת של צעירים שעדיין מדברים את הניב דרך קבע, אף שגדלה בחלק המזרחי של מוסול, אזור שההרס הקשה ביותר נחסך ממנו. היא עדיין זוכרת את עצמה מדברת בניב הזה עם סבה וחבריו, שגרו בעיר העתיקה.
הערבית הכתובה זהה בכל המזרח התיכון, ממרוקו עד למפרץ הפרסי, אבל הניבים המדוברים המקומיים של הערבית הם במקרים רבים שונים מאוד ממדינה למדינה ולעתים אפילו מעיר אחת לאחרת. ההבדלים יכולים להיות הרבה מעבר למבטא, ולכלול גם אוצר מילים בסיסי שונה וצורות פועל שונות. חלק מהניבים שונים כל כך עד שדוברים ילידיים נאלצים לפנות לשימוש באנגלית ובצרפתית כדי לתקשר זה עם זה.
הערבית המסלווית שאלה מילים מטורקית, פרסית וכורדית, והיא משקפת את ההיסטוריה הסוערת שעברה על מוסול ועל מישורי מחוז נינווה המקיפים אותה. היא כוללת את הצליל הקלאסי של העיצור ק', המבוטא כמו k באנגלית אבל ממעמקי הגרון, ובמקום ר' מתגלגלת יש בה ר' הנשמעת כמו זו של העברית והצרפתית. המילים שבהן משתמשים בדיאלקט של מוסול לתיאור צריח, סמטה צרה או כדור רגל יישמעו מוזרות אפילו למישהו שבא מבגדד.
אחי, פדיחה, תחליף שפה
עיראקים ממקומות אחרים בעיראק נהגו במשך השנים ללגלג על הניב העתיק של מוסול ולטעון שהוא נשמע נשי. ווליד מספרת שגברים צעירים במוסול נוהגים לעתים קרובות לעבור לדבר בניב אחר, ולא בניב הזה, כשמי שאינם תושבי העיר עוברים לידם. הם עושים זאת כדי שלא לספוג עקיצות.
לדברי עבד אל-כרים יאסין אחמד, חוקר עיראקי מאוניברסיטת ניוקאסל החוקר את הניב, דעיכתו של הדיאלקט נמשכת כבר כמה עשורים, עוד מימי המלחמות שקדמו להשתלטות דאעש על העיר ב-2014. בתחילת המאה ה-20 גרו במוסול ובאזור הסובב אותה ערבים, כורדים, אשורים, טורקמנים ואחרים, ואז מוסלמים, נוצרים, יהודים ובני מיעוטים נוספים שחיו זה לצד זה דיברו כולם ערבית מסלווית.
אלא שהקהילה היהודית התוססת שחיה בעיר עזבה בשנות ה-40 וה-50 בשל גלי האלימות ופעולות האיבה נגדה שהחלו בעקבות הקמתה של מדינת ישראל, והקהילה הנוצרית בצפון עיראק מידלדלת כבר עשרות שנים על רקע בריחתן של משפחות מהמלחמות ומפיגועים של מוסלמים קיצונים וחיפושן אחר עתיד טוב יותר בחו"ל.
בתחילת שנות ה-60 הוציאו לפועל ממשלות עיראק קמפיין ערביזציה של צפון המדינה והביאו נאמנים ערבים רבים מאזורים אחרים כדי לשנות את המאזן הדמוגרפי במאבק מול הכורדים, שרבים מהם גורשו על רקע מרידותיהם. הערבים שיובאו לשם הביאו איתם את הדיאלקטים שלהם וכך פחת שיעורם של דוברי המסלווית באוכלוסייה. מכות בצוֹרת שפקדו את עיראק לאחרונה הביאו למוסול עוד תושבים ממקומות אחרים במדינה.
"הבעיה שלנו היא שהתערבבנו כל כך", אומר סעד מוחמד ג'רג'יס, בן 59. "בימי סדאם חוסיין אנשי הכפרים והפריפריה הפכו לקצינים ולאנשי צבא, וכשהם באו למוסול הם השפיעו על הדיאלקט, על השפה שלנו".
השינוי מתחיל בחולצה
מחמוד יאסין, בן 25, נולד במוסול העתיקה, אבל אבותיו באו מאזור אחר בעיראק, והוא אינו דובר מסלווית. "כשחבר מסלווי שלנו מדבר מהר ואנחנו לא יכולים להבין אותו אנחנו אומרים שהוא מדבר כמו תרנגולת", הוא מספר. "הם נשמעים כמו תרנגולות או כמו ציוץ ציפורים. זה נשמע קל ורך. יש אנשים שאומרים שזה נשמע דיבור נשי".
ב-2014 עמד מספר התושבים בעיר העתיקה על יותר מ-60 אלף איש, אבל בשלוש שנות שלטונו שהחלו אז הרג דאעש אלפי בני אדם, גם בהוצאות להורג המוניות. כשכוחות עיראקיים בגיבוי הקואליציה שמובילה ארה"ב התקרבו לשחרור העיר העתיקה ב-2017 קיבצו מחבלי דאעש אזרחים כדי להשתמש בהם כמגן אנושי ונלחמו מבית לבית. זה היה מרחץ הדמים האורבני הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, והפצצות ופיגועי התאבדות הפכו שכונות שלמות למרחבים אפוקליפטיים של הריסות.
מבין עשרות האלפים שברחו מהעיר העתיקה חזרו רק מעטים. לרבים מהתושבים שחיו שם לפני הגעת דאעש אין לאן לחזור, ורבים מאלה שכן יש להם – חוששים מפעולות נקם של הכוחות העיראקיים שהשתלטו על העיר.
הכפר הסורי שמנסה להציל את השפה הארמית
נוואל פתחי, בת 70, נולדה וגדלה בעיר העתיקה, אבל ברחה מהלחימה שם וגרה עכשיו בפרברים המערביים של מוסול. "דרך החשיבה של אנשים השתנתה", היא אומרת בהשלמה. "הם שינו הכול – את הבגדים שלהם, את הדיבור. אנחנו לא צריכים לשקר לעצמנו. אנחנו לא יכולים לגרום להם לחזור אחורה".
על אף מצבו העגום של הניב מוצא החוקר אחמד סיבה לתקווה. בכניסה למרכז התרבות קנטרה, מול אוניברסיטת מוסול, נמכרות חולצות טריקו ועליהן ביטויים מסלוויים מוכּרים. לדבריו אנשים במוסול מרגישים עכשיו צורך להפגין זהות מובחנת, כזו הרחוקה מזהותו של דאעש, "ושפה", הוא אומר, "היא חלק מהזהות".
לפנייה לכתב/ת 
