שתף קטע נבחר

 

החינוך המיוחד: שכחו להגיד להורים שיש חוק

מוסדות חינוך רגילים המשלבים ילדים עם צרכים מיוחדים מחויבים לבנות עבורם תוכנית לימודים חינוכית לפי חוק, אבל הורים רבים, מתברר, לא שמעו על כך. "אמרו שנסתדר לבד, לאף אחד לא אכפת", אמר אחד מהם. משרד החינוך: נרענן את הנהלים

חוק החינוך המיוחד מחייב את מוסדות החינוך המשלבים ילדי חינוך מיוחד בכיתות הלימוד, לבנות עבורם תוכנית לימודים חינוכית אישית בשיתוף עם ההורים, אשר תלווה את הילד והצוות החינוכי במהלך השנה. ואולם, הורים רבים אינם מכירים את החוק, ומוסדות חינוך רבים מדירים אותם מגיבוש התוכנית, או כלל לא מיידעים אותם בזכותם להשתתף בהליך גיבושה.

 

עמותות וארגוני הורים הפועלים בעניין טוענים כי בחלק מהמקרים התוכנית אף אינה מתעדכנת משנה לשנה, שינויים נעשים בה במהלך השנה ללא ידיעת ההורים ועותק של התוכנית לא מועבר אליהם – גם אם הם מודעים לקיומה. עוד טוענים בארגונים כי הורים רבים כלל אינם מודעים לזכותם על פי חוק להיות שותפים לגיבוש התוכנית. בעקבות פניית ynet בעניין הודיע משרד החינוך כי ירענן את הנהלים בקרב בתי הספר.

 

קרן מנדל (צילום: shutterstock)
אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי בשנת הלימודים הקודמת, 2018-2017, למדו כ-140 אלף תלמידי חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים.

 

כאמור, חוק החינוך המיוחד קובע כי "בראשית כל שנת לימודים ולא יאוחר ממועד שקבע השר בתקנות, יקבע הצוות המטפל במוסד לחינוך מיוחד, תוכנית לימודים אישית לכל ילד בעל צרכים מיוחדים הלומד באותו מוסד". בהמשך צוין בחוק כי "לצורך קביעת תוכנית הלימודים האישית יוזמנו הורי הילד בעל הצרכים המיוחדים או מי שהשר קבע, לעניין זה, בתקנות".

 

"כמו לבנות בית בלי תוכנית בנייה"

התוכנית, על פי החוק, אמורה לתת מענה נקודתי ואישי לכל ילד: "התוכנית המתארת את רמת תפקודו של הילד בעל הצרכים המיוחדים בעת הכנתה, מטרות ויעדים לימודיים, פרק הזמן להשגתם, האמצעים הדרושים להשגתם ואמות מידה לבדיקת השגתם". באופן מעשי, מהתוכנית נגזרים מסגרת השעות של הילד, תחומי הלימוד שאותם יש לחזק, אופן ושיטת הטיפול בו, כמו גם ההקלות והאמצעים החינוכיים העומדים לרשות צוות ההוראה.  

 

מומחים לחינוך מיוחד מצביעים על הבעיות    (צילום: חגי דקל)

מומחים לחינוך מיוחד מצביעים על הבעיות    (צילום: חגי דקל)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

"מגיעות אלינו עשרות פניות בשנה בנושא היעדר תוכנית הלימודים האישית", אומרת הדס ארנון-שרעבי, עו"ד באגף לקידום זכויות באלו"ט, האגודה הלאומית לילדים אוטיסטים.

 

"בדרך כלל אנחנו מגלים את זה תוך כדי טיפול בפנייה בנושא לגמרי אחר. כבדרך אגב אנחנו שואלים מה כתוב בתוכנית האישית, ואז מגלים שהורים רבים לא שמעו על קיומה. הורים רבים מספרים שלא שיתפו אותם בבניית התוכנית, או לא התייעצו איתם בכתיבתה, או שלא נתנו להם עותק של התוכנית. צריך להבין שמדובר על תוכנית עם יעדים ומטרות, ובסוף שנה על הצוות החינוכי לשקף להורים מה הושג ומה לא".

  

עו
עו"ד הדס ארנון שרעבי(צילום: שי שרעבי)

שרעבי טוענת כי לבניית התוכנית ולשיתופם של ההורים בתהליך משמעות קריטית: "זה כמו לבנות בית בלי תוכנית הבנייה. איך נדע מה אמור להיבנות מתי? יש פה אנומליה, משום שמדברים על שיתוף ההורים בתהליך החינוכי של התלמיד, ולפי התיקון האחרון לחוק החינוך המיוחד לוקחים את הנושא של שיתוף ההורים צעד אחד קדימה ומדגישים אותו.

 

"לפי התיקון, ההורים אף אמורים להפוך לחלק מצוות הכתיבה. מדגישים את השיח על הצורך בשיתוף ההורים ומצד שני, מדירים אותם. המשמעות של חוסר שיתוף ההורים וחוסר היידוע שלהם בתוכנית היא ממש פגיעה בילד. חשוב להדגיש כי הפניות מגיעות מכל הארץ ובמהלך כל השנה, והן משקפות את חוסר הידע והמעורבות של ההורים, וכמובן את המידור שלהם".

 

"הילד נפל בין הכיסאות ולאיש לא אכפת"

הורים בגני הילדים נתקלים בבעיה דומה: הילדים משולבים בגנים הרגילים, אך ללא תוכנית. "הילד שלי משולב בצורה מאוד עקומה בגן הרגיל", מספרת אם לילד עם צרכים מיוחדים מפתח תקווה. "אחרי שהילד כבר קיבל את האבחנה, אמרו לנו בגדול שנסתדר בעצמנו. הילד נפל בין הכיסאות ולאף אחד לא אכפת. את המשלבת לילד הבאנו בכוחות עצמנו, ולא ידעתי בכלל שמגיעה לנו תוכנית אישית או שהילד זכאי לזה. עשו מאיתנו פינג פונג, ורק לבסוף גילינו את זה. עד היום, למרות שאנחנו באמצע השנה, אין תוכנית אישית לילד. הכל מאוד חשוך ואף אחד לא מגלה לנו שום דבר. למה? מה יש להסתיר מההורים?".

 

 

הפגנת הורים באשדוד על רקע רצון לסגור 9 בתי ספר לחינוך מיוחד בעיר (צילום: אבי חי )
הפגנת הורים באשדוד על רקע רצון לסגור בתי ספר לחינוך מיוחד בעיר. ארכיון(צילום: אבי חי )

 

"מערכת החינוך בישראל מפירה זה שנים רבות את זכויותיהם החוקיות של תלמידים עם צרכים מיוחדים", אומרת עו"ד רויטל לן כהן, יו"ר קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים.

 

"בין היתר זכותם לקבל תוכנית חינוכית וטיפולית כבר בתחילת שנת הלימודים, לאחר דיון משותף עם התלמיד והוריו על הצרכים והמענים הדרושים. לצערי, למרות ההתנהלות הזו, הנהלת המשרד התעלמה לאורך השנים מהתופעה, ולכן היא גדלה וכיום רוב הילדים במערכת, גם המשולבים וגם בחינוך המיוחד, לא מקבלים תוכנית או מקבלים תוכנית באמצע השנה. זו התנהלות לא מקצועית ולא חוקית, והגיע הזמן שמשרד החינוך ייזכר בתפקידו ובחובתו כלפי התלמידים, ויתחיל לוודא שזכותם על פי חוק מבוצעת בפועל ובאופן מקצועי".

 

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "הנהלים המתייחסים לתלמידים עם צרכים מיוחדים המשולבים בחינוך הרגיל מחייבים את בתי הספר להגיש להורים את תוכנית הלימודים האישית של ילדם. במקרים שבהם הורים לא קיבלו את התוכנית – על ההורים ליצור קשר עם המפקח על בית הספר כדי להסדיר את העניין. המשרד ירענן את הנהלים הללו כדי להבטיח את הזכויות להורים של התלמידים המשולבים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אבי חי
מחאה באשדוד על סגירת גנים לחינוך מיוחד . ארכיון
צילום: אבי חי
מומלצים