"אם יקרה משהו - אכנס איתם": הפרמדיקית שמתמרנת עם הלוחמים
למרות סימני השאלה שעלו סביב הצלחת פתיחת תפקיד הפרמדיק הקרבי גם לנשים, בצה"ל מזהים בשנים האחרונות ביקוש גדל לתפקיד בקרב צעירות. בתרגיל שביצעה חטיבת גבעתי לדימוי כיבוש יעדי חיזבאללה בשבוע שעבר השתתפה גם הפרמדיקית מאיו שימיזו: "רציתי להיות בתפקיד הכי קרבי"
התרגיל הנרחב שביצעה חטיבת גבעתי בשבוע שעבר בבקעת הירדן, שדימה כיבוש של יעדי חיזבאללה בלבנון, הוגדר בצה"ל כאחד הקשים והמורכבים שנערכו בשנים האחרונות. אחת המשתתפות בתרגיל הייתה סמ"ר מאיו שימיזו מכוכב יאיר, המשרתת כפרמדיקית קרבית - תפקיד שסביב פתיחתו לנשים לפני כמה שנים עלו לא מעט סימני שאלה וחששות.
"הלוחמים מאוד מקבלים ולא ציפיתי ליחס כל כך טוב" היא מספרת בשיחה ל-ynet באמצע תמרון קרקעי של גדוד הסיור בחטיבת גבעתי בו היא משרתת. "יש לזה יתרונות וחסרונות כי בכל זאת יש קשיים לשים כאן בחורה לבד, אבל הם מנסים לעזור עם 100% תמיכה, כמו היכן לישון ואיפה להתפנות. אני מאמינה שזה אפשרי. כל הרעיון הוא שאתן מעצמי גם בתמרון, ואם קורה משהו ומופעלים אז אכנס איתם".
"הגעתי ראשונה לזירה"
שימיזו נולדה בישראל אך גדלה לתקופה קצרה ביפן, מדינת הולדתה של אימה. התיק הענק והכבד, עמוס בציוד רפואי שחלקו כולל כלים לניתוחי שטח דחופים, שהיא סוחבת על גבה לאורך עשרות ק"מ של הליכה מבצעית עם הכוח, מקשה על ההבחנה בינה לבין יתר החובשים-לוחמים בצוות הרפואי הגדודי.
כמו יתר הפרמדיקים הקרביים, היא הוכשרה כלוחמת ברובאי 03, אך כדי לקחת חלק בגדוד הסיור של גבעתי, שנחשב לכוח מובחר יותר, הכשרתה כללה גם אימונים של לחימה בשטח בנוי, לוחמה זעירה ולחימה בתרגילי פלוגה וגדוד.
אם עד לפני 4-5 שנים מדובר היה באירוע חד פעמי או יוצא דופן, כיום מבחינים בצבא בעוד ועוד צעירות שמשתלבות בקורס הפרמדיקים הקרביים שנחשב לאיכותי, גם במקצוע שהוא מעניק לאזרחות בהמשך. כיום יש כבר כ-60 פרמדיקיות שמשובצות ביחידות קרביות בכלל צה"ל, מתוכן כ-20 ביחידות טיפול נמרץ בחטיבות המרחביות.
בקרב כוחות היבשה, באופן מעשי, ספק אם יש לוחמת בתפקיד יותר קדמי בזירת הלחימה בתמרון הקרקעי, מאשר סמ"ר שימיזו ודומותיה. בתרגיל שנערך בשבוע שעבר בצפון בקעת הירדן ודימה לוחמה במתאר לבנוני, הכוח של שימיזו נתקל בשני תרחישי אמת כבר ביממה הראשונה: שני לוחמים מהגדוד נפצעו באורח קל, מחתך בראש ונפילה מגובה, וקיבלו טיפול רפואי בשטח, תוך כדי תנועה, עד שפונו לבית החולים, וחזרו בהמשך לחבריהם בתרגיל.
התרחיש העיקרי שהמתין לשימיזו בתרגיל החטיבתי כלל אירוע רב נפגעים כתוצאה מפיצוץ במבנה שכבשו הלוחמים בעומק השטח הלבנוני: "הגעתי ראשונה לזירה, תוך 3 דקות, והיו שם 14 נפגעים באורחים שונים, בהם 4 הרוגים ונפגע חרדה", היא משחזרת.
"הענקתי טיפולי שטח דחופים כולל פרוצדורות רפואיות, החדרתי פלזמה ללוחמים שאיבדו דם ותרופות חירום ותוך כדי אחד החובשים שלי נפצע גם. אנחנו לוקחים אפשרות גם שהשטח בו קרה האירוע יהיה מאוים אווירית וקרקעית, ואז נישאר עם הפצועים במשך שעות ארוכות, ונדאג שהם נשארים בחיים עד שיגיע החילוץ. העבודה שלנו במלחמה כצוות הרפואי היא עם רופא הגדוד, רופא נוסף במילואים, החובש הגדודי וצוות החובשים, ואנו מוכנים להתמודד גם עם תרחישים יותר מורכבים". היא מסבירה.
סמ"ר שימיזו זוכה להערכה רבה מקרב מפקדיה, בעיקר מצד מפקד גדוד הסיור של גבעתי, סא"ל עברי אלבז, שאישר את בקשתה להאריך בשנה נוספת את שירותה בגדוד. "בקורס הפארמדיקים שהייתי בו נפרצה למעשה הדרך לבנות, היו איתי שתי בנות נוספות ששובצו בגדוד 931 של הנח"ל ובגדוד שקד של גבעתי. התגייסתי לאחר שנת שירות שעשיתי, ואז הבנתי שבדרכים קונבנציונליות לא אגיע לשרת בגדוד שאני רוצה לשרת בו, כי רציתי להיות בתפקיד קרבי שהוא מעבר לגדודים המעורבים (דוגמת קרקל, שאינם מתמרנים במלחמה, י"ז). אני מרגישה מאוד רלבנטית בתפקיד שלי".
"התרגיל החטיבתי הכי קשה שיש – גם שכלית"
בתוך כך, באוגדת החוד הרב-זירתית 162 מסכמים את תרגיל החטיבה הנרחב של גבעתי בשבוע שעבר בבקעת הירדן, ומגדירים אותו כאחד הקשים והמורכבים בכל קנה מידה צה"לי שנערכו בשנים האחרונות.
כשברקע חשיפת ynet על טענות אלופים מכהנים בנוגע לחשש של הדרג הצבאי הבכיר להפעיל את חטיבות היבשה בשטח אויב במלחמה, נראה שבחטיבת גבעתי ניצלו עד תום את סדר העדיפות המטכ"לי שבוחר להשקיע יותר, לעיתים הרבה יותר, בחטיבות הסדירות מאשר בחטיבות המילואים. "זה תרגיל במתאר לבנוני שלקח את הלוחמים עד לקצה", תיאר מפקד סיירת גבעתי, רס"ן עמית, בשיחה עם ynet.
"עשיתי בחיי שמונה תרגילי חטיבה וזהו לא ספק קיבל את המקום הראשון, גם מבחינת האתגר השכלי, הרבה יותר קשה, ולא רק בבחינת להגיע עם הלוחמים אל היעד. אני לא זוכר תרגיל שבו אני לוכד שבויי חיזבאללה ביעד שאני כובש, מתחקר אותם בערבית ומהמידע שאני מוציא אני גוזר החלטות ליעד הבא".
רס"ן עמית ולוחמי הגדס"ר הובילו את החטיבה כולה, והיו היחידים למעשה שביצעו את התמרון באופן רגלי ולא על גבי נגמ"שי האכזרית והנמ"ר, כמו יתר גדודי החטיבה.
לוחמי הגדס"ר צעדו בלילות הגשומים של שבוע שעבר, בואדיות החשוכים של הבקעה, מעל ל-60 ק"מ במצטבר לאורך ימי התרגיל. "בלילה הראשון, תוך כדי פשיטה שלנו על הישוב מעלה אפרים שדימה כפר חזית שיעי של חיזבאללה כמו מארון א-ראס, פעלנו כצפוי להשמיד כמה שיותר מחבלים ותשתיות אויב, אבל שמצאנו שם מקלט וירדנו לתוכו נתקלנו כצפוי במספר מחבלים, אך גם בבונקר ששימש את מפקד הכוח המקומי של חיזבאללה, קצין שהוא בין מ"פ למג"ד", שחזר רס"ן עמית.
"מצאנו שם מסמכים ומחשבים שהיוו קצה חוט לתכנית ההתקפית הבאה. זה גורם לך לחפש יותר גם ביעדים הבאים, לייצר מודיעין תוך כדי תנועה כדי להקדים את האויב, לדעת היכן כוחותיו ומהי תפיסת ההפעלה שלו".
בנוגע למחלוקת לגבי השגת ניצחון במלחמה רק באמצעות חיל האוויר, והפחד של מקבלי ההחלטות להפעיל את צבא היבשה, למ"פ הסיירת אין ספק: "גדוד מכריע מתחם שיעי כמו כפר של חיזבאללה, שמכיל עשרות מחבלים. זו פעולה של כוח חי"ר".
יצוין כי כיום משרתות כ-60 פרמדיקיות ביחידות קרביות בכלל צה"ל, מתוכן כ-20 ביחידות טיפול נמרץ בחטיבות המרחביות.
לפנייה לכתב/ת 
