בחודש הבא: האו"ם יפרסם את רשימת החברות הפועלות בהתנחלויות
המאמצים הדיפלומטיים לא עזרו, והנציבות לזכויות אדם תפרסם בחודש הבא רשימה שחורה של חברות הפועלות מעבר לקו הירוק. מנכ"לית הוט לנתניהו: "עלולים להיחשף להליכים משפטיים"
אחרי שאיימה להכליל את חברת המים הלאומית "מקורות" ברשימה השחורה, הנציבות העליונה לזכויות אדם של האו"ם הודיעה לחברות ישראליות נוספות כי בכוונתה לפרסם את הרשימה השחורה של חברות שפועלות בהתנחלויות, במזרח ירושלים וברמת הגולן בכינוס ה-40 של מועצת זכויות האדם בז'נבה שיתקיים בחודש הבא.
פרסום הרשימה יתבצע חרף המאמצים הדיפלומטיים מצד ארה"ב וישראל שניסו לסכל את פרסומה. אחת החברות הישראליות שקיבלו את ההודעה היא חברת התקשורת "הוט".
המנכ"לית טל גרנות-גולדשטיין פנתה במכתב דחוף לראש הממשלה בנימין נתניהו ולמנכ"ל משרד החוץ יובל רותם וכתבה כי "אנו סבורים כי קיים אינטרס לאומי ראשון במעלה למנוע את פרסום הרשימה, אשר עלולה לחשוף את החברות להליכים משפטיים ולגרום לבריחת השקעות ממדינת ישראל ואנו מבקשים את התערבותם של משרד החוץ וממשלת ישראל לטיפול בסוגיה חשובה זו ולמניעת פרסום הרשימה".
גרנות-גולדשטיין תיארה במכתב בן 3 העמודים שהגיע ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet את הפניות שהחברה קיבלה מהנציבות העליונה לזכויות אדם של האו"ם.
כבר ב-22 בספטמבר קיבלו נושאי משרה בכירים בקבוצת "הוט" ובחברת האם שלה אלטיס מכתב רשמי מהנציבות שבו נמסר כי בהתאם להחלטת מועצת זכויות האדם, הנציבות מכינה רשימה של חברות ועסקים המעורבים בפעילות הקשורה מעבר לקו הירוק, ומכיוון שחברת "הוט" והחברות בקבוצה עוסקות בין היתר במתן שירותי תקשורת ושידורים מעבר לקו הירוק, הנציבות שוקלת להכליל אותן ברשימה זו.
ב-26 ביולי נשלח למנכ"לית "הוט" מכתב נוסף בו נמסר כי הנציבות השלימה את הבדיקה ביחס לפעילות הברה הקשורה ביישובים מעבר לקו הירוק ובכוונתה לכלול אותה ברשימה שתפורסם. כן נמסר לחברה כי על מנת שתוסר מן הרשימה עליה להראות כי היא אינה עוסקת עוד בפעילות זו.
"הוט" פנתה לגורמים במשרד התקשורת ובמנהל סחר החוץ במשרד הכלכלה, אשר הסבירו כי נעשים מאמצים במישור הדיפלומטי במטרה למנוע את פרסום הרשימה. ב-10 בינואר השנה קיבלה מכתב שלישי שבו התבשרה שהרשימה תתפרסם במרס ובכלל זה תכלול את "הוט" וחברת האם שלה אלטיס.
התברר כי מאז מינוי הנציבה החדשה לזכויות אדם, ד"ר מישל בצ'לט חרייה, נשיאת צ'ילה לשעבר, חלה האצה בכל הקשור לפרסום הרשימה וזאת למרות מחאה רשמית שהביעה מדינת ישראל.
"למיטב ידיעתנו, חברות ישראליות נוספות הפועלות בשוק התקשורת ובתחומים נוספים קיבלו פניות דומות מהנציבות", כתב גרנות-גולדשטיין. "ברור לנו כי מטרת פרסום שמות החברות במאגר היא הפעלת לחץ כלכלי על החברות, תוך נסיון בלתי לגיטימי לפגוע בתדמיתן וברווחיהן באמצעות 'שיימינג' ואיום בחשיפתם לסיכונים שבהליכים משפטיים הנובעים מן האמור".
המנכ"לית הסבירה כי "לפי יעוץ משפטי שניתן לחברה, פרסום הרשימה, כמו גם הליכים עתידיים העשויים להינקט על ידי המועצה לזכויות אדם נגד חברות ישראליות וזרות הפועלות מעבר לקו הירוק בעקבות פרסומה, עלולים לחשוף את החברות להליכים משפטיים בפני בית האירופי לזכויות אדם או בפני גופים שיפוטיים נוספים".
ראש המועצה מקומית אפרת ומחזיק תיק החוץ של מועצת יש"ע, עודד רביבי, הביע צער על המהלך שלטענתו ייפגע דווקא בפלסטינים: "מדובר בחברות גדולות ומרכזיות במשק הישראלי - פז, אלקטרה, טבע, ועוד - הן חברות שמידי יום ביומו מעסיקות יהודים וערבים כאחד, פלסטינים וישראלים.
"חרמות לא מייצרות הידברות וקירבה. פגיעה בחברות הללו על רקע פעילותן ביהודה ושומרון עלולה להביא למאות אלפי ילדים רעבים דווקא ברשות הפלסטינית, ולפגיעה קשה בהוריהם שעובדים באותן חברות ומשתייכים לקבוצה עובדת שזוכה למשכורת מכובדת, תנאים סוציאליים כחוק ותנאי עבודה ראויים.
"כדאי לנציגי האו"ם לבוא וללמוד מהשטח בטרם יערפו בגרזן את צינור החמצן הזה לעשרות האלפים. צעד שכזה ירחיק את השלום ויקרב עימות", אמר רביבי, "ניסיונות שכאלה כבר נוסו בעבר ולא הביאו לקידום השלום. ראוי שנחשוב יחד על דרכים אחרות לבניית גשרים ולא להריסתם".
בין החברות הישראליות שקיבלו פנייה ממשרד הנציב בנוגע לאפשרות הכללתן ברשימה השחורה: בנק הפועלים, בנק לאומי, בזק, בזק בינלאומי, קוקה קולה, אפריקה ישראלי, טבע, IDB, אגד, נטפים, אלביט מערכות, אהבה, דור אלון, אמישראגז, מאפיות אנג'ל, אריסון השקעות, אשדר, כלל תעשיות, קפה קפה, סלקום, דניה סיבוס, אלקטרה, תעשייה אווירית, מטריקס מערכות, מוטורולה, נשר, פרטנר, פז, רמי לוי, רימקס, שיכון בינוי, שופרסל, סונול ותרימה.
לפנייה לכתב/ת 
