הרוח הדמוקרטית השלילית הנושבת מארה"ב
חרף פריחה ביחסי טראמפ-נתניהו מתרחבת מגמה אנטי-ישראלית, אנטישמית לפרקים, בקרב המפלגה היריבה שיכולה לנצח ב-2020. צריך לפעול. עכשיו
בנאומו על מצב האומה בשבוע שעבר הזכיר הנשיא דונלד טראמפ בסיפוק את ההכרה בבירת ישראל ואת העברת השגרירות האמריקנית לירושלים. לבד מהנסיגה הצפויה מסוריה לא כלל הנאום שביב של רמז לחילוקי דעות בין ארה"ב לישראל. יום קודם הוא שיתף בחשבון האינסטגרם הנשיאותי את שלט החוצות מקמפיין הליכוד שבו הוא מצולם בצוותא עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובאותו יום עבר בסנאט ברוב גדול מאוד של 77 תומכים לעומת 23 מתנגדים "החוק לחיזוק ביטחונה של ארה"ב במזרח התיכון" – הלוא הוא החוק נגד תנועת ה-BDS.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
גם התמונה הכוללת של סקרי דעת הקהל מחמיאה ויכולה להיות מושא קנאה למדינות רבות: כשהאוכלוסייה האמריקנית מתבקשת לבחור צד בסכסוך הישראלי-פלסטיני קיימת העדפה גורפת לישראל. כשנבדקת השאלה אם ישראל היא נכס או נטל על ארה"ב, פי שלושה אמריקנים רואים בה נכס.
אולם באותה עת מתקיימת מציאות מקבילה לא משמחת כלל. הסיפוק על העברת החוק נגד ה-BDS ספוג באכזבה, שכן התנגדו לו חצי מהסנטורים הדמוקרטים, בהם כאלה שהכריזו על מועמדותם לנשיאות כמו קורי בוקר, אליזבט וורן, קמלה האריס וכמובן ברני סנדרס. התנגדותם נבעה מטענת האגודה האמריקנית לזכויות האזרח (ACLU) שהחוק מגביל את חופש הביטוי ולכן מנוגד לתיקון הראשון של החוקה. לראשות הארגון מונו באחרונה גורמים עוינים לישראל שמנצלים מאז, ממרום מעמדם הציבורי, כל הזדמנות לפגוע בישראל.
בבית הנבחרים, הנשלט על ידי הדמוקרטים, קוראות המחוקקות החדשות רשידה טליב ממשיגן ואילהאן עומאר ממינסוטה בגלוי לחרם על ישראל, מאשימות את תומכיה בנאמנות כפולה ולא מחמיצות הזדמנות לקשור בין האהדה למדינה היהודית בקונגרס לבין השפעת הכסף היהודי - הטריק הכי עתיק בחוברת ההפעלה האנטישמית.
גם בזירה הציבורית והתקשורתית השיח על ישראל מורכב מתמיד. שתיים ממנהיגות "מצעד הנשים", אחד מסמלי תנועת ה-Resistance נגד ממשל טראמפ - טמיקה מאלורי ולינדה סרסור - הן אנטי-ישראליות המזדהות עם אנטישמים מוצהרים כמו לואיס פרחאן. למרבה הצער הן עדיין זוכות לחיבוק מהזרם המרכזי הפרוגרסיבי. בחסות טרנד ה-Intersectionality, אישים ורעיונות אנטי-ישראליים ואנטישמיים הסתננו לשיח, וחרף הוכחות באותות ובמופתים כי הם מעוותים ומסוכנים, השיירה עדיין עוברת.
בשבוע של נאום הנשיא התלהט לצעקות דיון בתוכנית הדגל של ה-CNN בנושא "חברי קונגרס דמוקרטים חדשים מאתגרים את התמיכה בישראל". כמה פאנליסטיות, נשות תקשורת דמוקרטיות, טענו שהצעירים מצפים לתמיכה אמריקנית מסויגת יותר כלפי ישראל ומאוזנת יותר כלפי הפלסטינים מאשר הוריהם.
במקביל, במאמר אנטי-ישראלי מקיף ב"ניו יורק טיימס" ביום מרטין לותר קינג, טענה מישל אלכסנדר שרוח חדשה נושבת ומבשרת את קץ התקופה שביקורת על ישראל נחשבה לאנטישמיות. לטענתה, רוח ערכיו של קינג מחייבת לצאת פומבית כנגד מדיניות ישראל.
גם בסקרים לא הכול על מי מנוחות. שיעור הנשאלים שמעדיף שלא להביע דעה לגבי "נכסיותה" של ישראל עבור ארה"ב גדול מ-40%, והספקות לגביה מפעפעים לכל אורכו ורוחבו של השדה הדמוקרטי ולא רק באוכלוסיות המועדות (צעירים, אפרו-אמריקנים ולטינים).
כל האמור לעיל מהווה תמרור אזהרה חמור לגבי המשך התמיכה הדו-מפלגתית בישראל, שהיא נשמת אפה של הברית האסטרטגית בין המדינות. זה מהווה רמז מקדים כיצד עלול להתפתח הדיון במערכת הבחירות במפלגה הדמוקרטית ולאחריה בבחירות לנשיאות 2020. תהליכים אלה צריכים להדיר שינה מעיני כולנו.
אז מה עושים? ראשית, לא מוותרים ולא נאחזים באשליות שהמגמות ש"רואי שחורות", כמו כותב שורות אלה, ידעכו מעצמן או שקיים תחליף לתמיכה הדמוקרטית. שנית, מפנימים שמיצוי חלון ההזדמנויות לביצור ביטחונה של ישראל תחת ממשל טראמפ חייב להתרחש, לצד תיקון הנזק האגבי שגורם הקשר הקרוב עמו ולצד מאבק במגמות השליליות בחברה האמריקנית.
ההבנה שהבית בוער היא תחילתו של התיקון למציאת הנוסחה לכיבוש מחדש של לבבות הדמוקרטים. מרבית העשייה תיאלץ לעשות במסגרת לא-ממשלתית ותוך שימוש בגורמים המזוהים עם השמאל-מרכז בישראל שיכולים להגיע ולחדור אל הלבבות הדמוקרטים והפרוגרסיביים.
למשל, באמצעות הוצאת ארה"ב מחוץ לתחום הוויכוח הפנימי הישראלי; רתימת מנהיגים פוליטיים ואחרים מהמרכז שמאל; מינוי צוות משימה לקהילה הדמוקרטית בראשות שגריר מיוחד; גיוס יחידים וארגונים בחברה האזרחית לבניית חיבורים; הקצאת משאבים להבאת מנהיגי ציבור ומובילי דעה לישראל; יצירת תוכניות למפגשים בין ישראלים לבין דמוקרטים החל מהרמה המקצועית ועד לתרבותית וכו'. והצעדים האלה צריכים להתבצע עכשיו. אין לנו זמן לבזבז.
- ליאור וינטרוב הוא מומחה לארה"ב ולתקשורת ומכהן כמנכ"ל ארגון The Israel Project בישראל
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
