המהפך בתרבות הפופ של צפון קוריאה
תעשיית טלוויזיה מתפתחת, סרטים הודיים בקולנוע, הופעות מדרום קוריאה, הארי פוטר בספריות וחיקויים של נייק בחנויות. התרבות הפופולרית של צפון קוריאה עוברת מהפך בעידן קים ג'ונג און – מה האינטרס שלו?
רקדניות במכנסונים, מפעלים שמייצרים חיקויים לנעלי "אייר ג'ורדן" של נייק ודרמות בטלוויזיה שבאמת כיף לצפות בהן: במשך שנים טענו מבקרים כי תרבות הפופ של צפון קוריאה מבוססת על קיטש נוסטלגי וערגה לימי ברית המועצות, אבל בעידן קים ג'ונג און עוברת התרבות הזו שדרוג משמעותי.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
את השינויים אפשר לראות בכל מקום, מהדרמות ותוכניות האנימציה בטלוויזיה ועד מגוון המוצרים בחנויות. לא ברור אם זהו ניסיון הגנתי של צפון קוריאה לעמוד בקצב של דרום קוריאה או שזו אינדיקציה לכך שקים באמת נכון לאמץ היבטים של תרבות הצריכה המערבית – שאביו וסבו היו אולי רואים בהם יסודות "בורגניים".
בביקור במפעל הנעליים Ryuwon Shoe אומרת קים קיונג הוי, מעובדי המפעל, ש"הדבר החשוב ביותר עבורנו הוא לייצר מוצר שמתאים לטעם של האזרחים". בחדר התצוגה אפשר לראות עשרות סוגים של נעלי ספורט המותאמות לריצה, לכדורגל ואפילו לכדורעף ולטניס שולחן. "המנהיג הנכבד קים ג'ונג און הנחה אותנו לבחון בקפידה נעליים מכל רחבי העולם ולקחת מהן דוגמה", היא אומרת ומצביעה על נעלי כדורסל בצבע אדום.
שלא יהיה ספק: למרות ההתקדמות הזו צפון קוריאה היא עדיין אחת המדינות המבודדות ביותר בעולם. השינויים בה מתבצעים בזהירות, וכל מי שמבקר בה בגלוי את השלטון או נתפש כאיום עלול לספוג עונשים אכזריים. ובכל זאת, בחלק מהתחומים נראה שקים מותח את הגבולות.
אפקטים במחשב, משחקים בסלולר
השינוי הניכר ביותר הוא בטלוויזיה. לוח השידורים הסטנדרטי של צפון קוריאה כלל עד לא מזמן תוכניות תעמולה וסרטים תיעודיים המהללים את הרודן קים ואת משפחתו; אבל ערוץ הטלוויזיה הממלכתי המרכזי של צפון קוריאה, הערוץ היחיד שאפשר לקלוט בכל רחבי המדינה, משדר כעת דרמה היסטורית תקופתית על ימי המאבק של הקוריאנים נגד הפולשים היפנים בסוף המאה ה-16.
התרומה הגדולה הראשונה של קים ללוח השידורים הייתה חזרתה של "הילד הגנרל", קומדיית אנימציה מימי השלטון של אביו, קים ג'ונג איל. עונת הבכורה של הסדרה המחודשת הייתה ב-2015. גם זו סדרה תקופתית, ובה נלחמים הקוריאנים בפולשים מסין. הסדרה הפכה ללהיט גדול כל כך עד שבזמן שידורה היו הצפון קוריאנים עוצרים כולם ומתפנים מעיסוקם כדי לצפות בה. בעקבות הצלחתה גם הושק משחק לטלפון הסלולרי בהשתתפות כוכבי הסדרה. לפי הערכות, בקרוב תעלה עונה חדשה.
מה שמשותף לסדרת הדרמה, ששודרה לראשונה ביולי אשתקד, לבין סדרת האנימציה "הילד הגנרל", הוא איכותן הגבוהה, דבר חדש בצפון קוריאה. המשחק משכנע יותר, העלילות מסקרנות יותר והתפאורה והתלבושות בהחלט מתוחכמים יותר מבפרויקטים קודמים. אפילו השפה היפנית שבה משתמשים "הרעים", שמגולמים כמובן על-ידי שחקנים צפון קוריאנים, מדויקת ברובה, גם אם ניכר בה מבטא צפון קוריאני כבד. ב"ילד הגנרל" נעשה במיומנות רבה שימוש באפקטים ממוחשבים, ואפשר לראות שרמתה של הסדרה אינה נופלת מזו של כמה מסדרות האנימציה הטובות בעולם.
סוני ודיוֹר על המדפים
השיפור משקף מודעות בתוך משטרו של קים לכך שהציבור הצפון קוריאני נעשה חשוף יותר ויותר לתרבות הפופ הזרה, למרות שלל ההגבלות שמוטלות עליו ושמונעות מרוב האזרחים לנסוע לחו"ל או להשיג סרטים, אלבומים וספרים זרים. ההיכרות עם התכנים האלה מאפיינת במיוחד את "האליטה" הצפון קוריאנית בפיונגיאנג, שהתרגלה לראות על המדפים בחנויות יוקרה בבירה מותגים של סוני ודיוֹר. האזרחים הפשוטים יכולים להסתפק בחיקויים זולים שמגיעים מסין ונמכרים בשווקים ברחבי המדינה.
צפייה בסרטים דרום קוריאנים והאזנה למוזיקה מדרום קוריאה הן מעשים בלתי חוקיים בצפון קוריאה, אבל מוצרים רבים כאלה חוצים את הגבול מהדרום. אפילו בשביל מי שלעולם לא יחלמו לקחת את הסיכון הזה, ההיצע התרבותי שמאשרים השלטונות אינו נקי לחלוטין מפינוקים זרים.
בבתי הקולנוע שמפעילים השלטונות מקרינים סרטים "בוליוודיים", מהודו, גם אם באיחור ניכר משאר העולם, והם זוכים להצלחה רבה. לאחרונה, למשל, הוקרן בפיונגיאנג הסרט ההודי "שלושת האידיוטים", שיצא לאקרנים ב-2009. הטלוויזיה החינוכית בצפון קוריאה משדרת לעיתים קרובות קליפים ארוכים מסרטי תעודה זרים, ובספרייה הציבורית הגדולה במדינה אפשר למצוא ספרים בלויים מסדרת "הארי פוטר".
בחצאית ושיער קצר
ג'פרי סי, מייסד ארגון ללא מטרות רווח שמעודד מסינגפור שינוי בצפון קוריאה באמצעות חשיפה לידע בעסקים, ביזמות ובמשפט, אומר שבתגובה לאינפלציה של התקשורת הזרה מנסה פיונגיאנג להפוך את אמצעי התקשורת שלה למודרניים יותר, וכך לספק מוצר תחרותי ואטרקטיבי שיענה על צורכי הדורות הצעירים, שעבורם ההפקות הישנות כבר אינן אטרקטיביות. בהיבט של מוצרי הצריכה, המדיניות של המשטר היא עידוד של הייצור המקומי.
הניסיון הראשון של קים לעדכן את התרבות הפופולרית בארצו נעשה זמן קצר אחרי שעלה לשלטון בסוף 2011. הוא הקים את להקת הבנות "מורנבונג" – אנסמבל של זמרות ומוזיקאיות. הקמת הלהקה נועדה בין השאר להציג פן אחר, רך יותר, של המשטר האכזרי שלו. אף שכל חברות הלהקה הן נשות צבא, הן ידועות בנוהג שלהן להופיע בחצאיות ובתספורותיהן הקצרות והאופנתיות. הלהקה הוציאה עשרות שירים, ואלה זוכים לחשיפה גדולה בזכות סיבובי ההופעות שלה, תקליטורי DVD וההשמעות בטלוויזיה.
עם זאת, הבנות מתחילות להיראות מעט כמי שעבר זמנן. בפברואר של השנה שעברה שלחה צפון קוריאה כמה מהמוזיקאים הבכירים ביותר שלה, בהם חמישיית מוזיקאיות במכנסיים שחורים קצרים, אל השטח שמדרום לאזור המפורז בינה לבין דרום קוריאה, כדי להופיע במהלך אולימפיאדת החורף שנערכה בפיאונגצ'נג, דרום קוריאה. חודשיים אחר כך ישב קים בקהל כשלהקת הבנות הדרום קוריאנית Red Velvet עלתה למה שמעריכים כי היה מופע ה-K-pop הראשון אין פעם שנערך בפיונגיאנג. המופע של חמש המוזיקאיות באולימפיאדה בדרום קוריאה זכה לשבחים גדולים כל כך, שקים שלח אותן בחודש שעבר להופיע בבייג'ינג.
עוד על החיים בצפון קוריאה :
לפי סוכנות הידיעות הרשמית של צפון קוריאה, כשהבנות חזרו לפיונגיאנג, קים הפציר בהן להמשיך לייצר אומנות מקורית המקדמת את האידיאולוגיה של מפלגת השלטון, ו"לנהוג באומץ כשופר המפלגה".
לפנייה לכתב/ת 
