הכי הרבה מטומטמים לקילומטר רבוע
קריסת בתי החולים והפקקים הם ביטויים להתפוצצות אוכלוסין שאליה צועדת ישראל בביטחון עצמי ובעיוורון. פסיכוזת הילודה והעלייה תעלה לנו ביוקר
(צילום: אלכס קולומויסקי)
שטחה של סין הוא 9.5 מיליון קמ"ר ויש בה 1.2 מיליארד בני אדם. זה אומר צפיפות ממוצעת של 126 אנשים לקילומטר רבוע. בהודו חיים 390 אנשים לקמ"ר. ובארץ ישראל המאוחדת לעולם ועד, אם מורידים את מגרש האימונים של חיל האוויר (הנגב), מדובר ב-9.5 מיליון בני אדם שחיים על 20 אלף קמ"ר – 475 אנשים לקמ"ר. כל הכבוד לנו. הכי הרבה מטומטמים בעולם לקילומטר רבוע לחוץ ומכוער. פלא שאנחנו חסרי סבלנות ונלחמים כל הזמן אחד בשני? אוויר תיכף לא יהיה פה.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
רבות מהבעיות של מדינת ישראל נגזרות מהתפיסה של ילודה חסרת אחריות ומלאת שמחה. שמחת עניים. כמעט כל אחת יכולה ללדת ויש מעט גברים שיעמדו בפיתוי. בטח כשיש להם תירוץ של ציווי אלוהי שאומר פרו ורבו ומלאו את הארץ.
אז יהודים, אפשר להירגע. מילאנו. ויותר מזה.
מה אתה לחוץ, אומרים לי אנשים, יש עוד המון מקום ואפשר לצופף פי שלושה את המקום ולעשות עוד המון ילדים, ואם לא לעשות עוד המון ילדים, אז לנסוע למיזוראם ולהביא משם את שבט המנשה, או לגייר עוד חצי מיליון רוסים, או לא לגייר אותם, רק שתהיה פה מסה של ישראלים לבנים נגד כל העולם הערבי הזה. אתה יודע כמה ערבים יש? ואיך הם רוצים לאכול אותנו עם כפית או זילזאל? ואת האיראנים שכחת?
והעיקר, ללדת. טיפולי פוריות, אימוץ ילדים מהודו ונפאל וביציות מוקפאות מאוקראינה. מאניה של ילודה. תביאו חמישה, תביאו שישה, תביאו שבעה ילדים. ילדים זה שמחה. שמחת זקנתי. זה היה נכון ל-1948, כשהיו פה 600 אלף יהודים, או כמה עשורים אחר כך, כשהיו פה 2.5 מיליון מונעים מפחד מוות שהוא אחד מהמניעים הגדולים להתרבות. אבל עכשיו? פסיכים.
טורים נוספים בערוץ הדעות:
- מי באמת אחראי לקרע בין המתנחלים לשב"כ
- הרוח הדמוקרטית השלילית הנושבת מארה"ב
- לשמאל היהודי אין תקומה בלי ערביי ישראל
- תופעת רון קובי חייבת להתרחב
אני לא נגד ילודה ולא נגד ילדים. אני גם יודע כמה משמחת הבאת ילדים לעולם וכמה אנשים מוכנים לעשות למענה. ואני יודע שאנשים גם לא מוכנים להסתפק בתענוגות ורוצים את כל החבילה - ילדים קטנים צרות קטנות, ילדים גדולים וגו'. אבל אין לנו מקום ואין לנו משאבים.
בסין, שצפופה כדי שליש מאתנו, אין משפחות עם ארבעה, חמישה או שישה ילדים. הסינים אמנם שיחררו את מדיניות הילד האחד, ויש משפחות עם שניים ואפילו שלושה ילדים (פרופסורים ומבריקים – השבחה גנטית מכוונת), אבל 10, 11 ו-12 ילדים? הרחם היהודי נלחם נגד הרחם הערבי, מלחמה ששום לא יצא ממנה חוץ מאומללות ומחסור.
הנטייה לעשות הרבה ילדים, שהייתה לה הצדקה בעולם שבו חצי מהילדים מתו עד גיל שלוש, לא תופסת יותר. בטח לא בעולם שבו אתה יכול לטפח מצוין שניים או שלושה ילדים. לא חייבים. הציוויים הדתיים לא נועדו להרוג אותנו. ודאי את אלו שאינם דתיים, אף שיש מאמינים שיחלקו על כך. בישראל יש קבוצות חסרות אחריות שיולדות המוני ילדים ויגרמו לגוויעתה של המדינה.
צפו: המון ישראלים בכבישים (צילום: עידו ארז)
אם מה שקורה היום בכבישים וברכבות נראה לכם רע – חכו קצת. יהיה הרבה יותר גרוע. כנ"ל בבתי החולים שלא יספיקו. שום מרוץ בנייה לא ימלא את החסר למעט הפיכת המדינה למדבר מדכא של בטון וזפת. לא יהיו שטחים פתוחים, לא גינות ולא יערות, לא חופים ולא חולות, לא ציפורים (חוץ מעורבים ומיינות) ולא חיות בר חוץ מחתולים (שנרעיל) ועכברושים. והמון ילדים. זה העולם שאתם רוצים לילדים שלכם? במו רחמינו אנחנו הורסים את העתיד. של כולנו. סבים, הורים, ילדים, נכדים. העולם הבא הוא הגהנום.
קל לכוון את האש לחרדים, לחרד"לים ולבדואים. אבל הם לא לבד. הם אומנם יולדים מספרים בלתי אפשריים, אבל הבטתם פעם לכיוון ילדי הפרחים החילונים שמתעקשים על ארבעה, חמישה ואפילו שישה ילדים?
לפני חודש כתבה חברה למכריה מחבקי העצים ושוחרי הסביבה שכל ילד שהם עושים בלי לחשוב הוא נזק סביבתי ואיום על סופו של הכדור. היא צודקת. כמו שאסור לנסוע יותר מחמישה אנשים ברכב פרטי, צריך לדאוג לכך שבמדינת ישראל לא יהיו משפחות שיש להן יותר משלושה ילדים.
ובדיוק באותו עניין, תפסיקו להביא אנשים מהעולם. עניי עירך (וילדיהם) קודמים. הגיע הזמן לדחות על הסף את רעיון השיבה, לבטל את חוק השבות ולהפסיק ולדחוס אנשים לארץ הזאת. אין מקום. הקריסה כבר פה. תתאפקו.
- צור שיזף
הוא סופר ועיתונאי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
