כשהחבר הסעודי שלך מגיב לך בטוויטר

זמן קצר לאחר הרצח של אורי אנסבכר פרסם משתמש טוויטר סעודי את הציוץ הבא: "בשם העם הסעודי אנו מוסרים את תנחומינו לעם הישראלי על מותה של הנערה אורי על ידי מחבל פלסטיני ומבקשים מאלוהים את רחמיו עליה, ומשבחים על המעצר המהיר של המחבל הפלסטיני על ידי הכוח הישראלי שב"כ והמשטרה המיוחדת". מתחת להודעה זו הופיעה תמונתה המחייכת של אנסבכר ולצדה דגלי סעודיה וישראל.

• לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet
  

מוחמד בן סלמאן(צילום: AP)

נקודה זו נכונה גם לגבי השיח ברשתות החברתיות: לפי חוק פשעי הסייבר בממלכה, אלה המפיצים "פייק ניוז המשפיעים לרעה על הסדר הציבורי", עלולים להישפט לעד חמש שנות מאסר ולקבל קנס של עד שלושה מיליון ריאל (כמעט שלושה מיליון שקל). לכן, גם אם הסרטונים והמסרים ברשתות החברתיות מופצים ככל הנראה על ידי אזרחים פרטיים ולא על ידי גורמים רשמיים, יש לראות בהם מסרים עקיפים מהמשטר הסעודי לציבור הישראלי.

בשנים האחרונות יש לסעודיה ולישראל אינטרס משותף להתקרב. על רקע התעצמות האיום האיראני (הקרוב הרבה יותר לריאד מאשר לתל אביב, והיווה את ההצדקה להתערבות הסעודית בתימן ב-2015), ועליית האסלאם הרדיקלי, סעודיה רואה בהתקרבות לישראל מהלך רצוי. אולם היעדר פתרון הסוגיה הפלסטינית לא מאפשר לסעודים התקדמות גלויה במגעים עם ישראל: המרכיב המרכזי ביוזמת השלום הערבית, שאותה הציגה סעודיה ב-2002, הינו הצורך בהסכם ישראלי-פלסטיני כתנאי לנרמול היחסים עם העולם הערבי, ותנאי זה לא השתנה מאז.

• אדם הופמן הוא דוקטורנט למדע המדינה באוניברסיטה העברית וחוקר בדסק לחקר רשתות מזרח תיכוניות ע"ש דורון הלפרן במרכז משה דיין שבאוניברסיטת תל אביב