לקראת סגירת הרשימות: השאלות שמפרידות בין גנץ ללפיד
האיחודים לקראת הבחירות חייבים להסתיים עד יום חמישי בערב. החיבור בעל הפוטנציאל הדרמטי מקרטע, בכירים ב"יש עתיד" אמרו כי היועץ האסטרטגי רונן צור מסכל הגעה להסכם. עתידן של ציפי לבני, אורלי לוי-אבקסיס ועדינה בר-שלום יוכרע. מרצ והעבודה כנראה ירוצו לבד
יום חמישי ב-22:00 - זה המועד האחרון להגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית - תחנת הזמן האחרונה לחיבורים וצירופים אפשריים בין הרשימות. במועד זה תשורטט סופית המפה הפוליטית לקראת בחירות 2019 שיתקיימו ב-9 באפריל, אולם חמישה ימים לפניו, המו"מ לאיחוד בגוש המרכז-שמאל עדיין מקרטע.
האיחוד המדובר ביותר – ובעל הפוטנציאל הדרמטי ביותר – הוא בין יש עתיד ויאיר לפיד לבין חוסן לישראל ובני גנץ. השניים מנהלים שיחות בארבע עיניים, אולם עדיין קיימים ביניהם לא מעט פערים. המחלוקות קשורה לא רק בשאלה מי יהיה ראש הרשימה והמועמד לראשות הממשלה (בהקשר זה לפיד הציע רוטציה אולם לא נענה בחיוב), אלא בעיקר על סוגיות מהותיות של דת ומדינה, גיוס חרדים, אסטרטגיית פעולה במקרה שבו יודיע היועץ המשפטי לממשלה על שימוע לראש הממשלה באמצע מערכת הבחירות ועוד.
ביום שני צפוי לפיד לערוך בשפיים כנס מפלגתי שבו תוצג הרשימה, ולהתייחס לראשונה בקולו ובהרחבה לאיחוד האפשרי עם גנץ. נכון להיום, אומרים ביש עתיד, הסיכויים קטנים אבל הגולל לא נסתם לגמרי.
"רונן צור לוחש על אוזנו של גנץ והוא לא רוצה איחוד עם לפיד", אמר בכיר ביש עתיד. "בגלל שגנץ מקשיב למה שאומרים לו, אז הוא מתנהל כאילו הוא לא רוצה איחוד. יש שיחות אישיות בין לפיד לגנץ, אבל בכל פעם שזה מתקדם היועץ האסטרטגי שלו מכשיל את המהלך". מ"חוסן לישראל" נמסר בתגובה: "אין תגובה".
יו"ר הסיעה, ח"כ עפר שלח, אמר אתמול ל-ynet כי מעבר לשאלות הפרסונליות, הם לא קיבלו תשובות על אף אחת משלוש שאלות מהותיות: כניסה לממשלת נתניהו אם יוכרז על כתב אישום בכפוף לשימוע, חוק הגיוס ולימודי ליבה לחרדים. כמו כן, ציין, לא ברורות ליש עתיד מהן העמדות של חוסן לישראל בנושאים מדיניים, ואם ניתן בכלל לקבוע מדיניות בזמן שבהסכם בין גנץ למשה יעלון יש הסכמה על חופש הצבעה בנושאים מדיניים לחברי חוסן לישראל-תל"ם.
"אין לנו תשובה על כלום", סיכם ח"כ שלח. "אנחנו ניגשים בידיים נקיות ונפש חפצה, אבל אם לא נקבל תשובות – לא יהיה איחוד".
ח"כ קארין אלהרר, גם היא מיש עתיד, התייחסה הבוקר באולפן ynet לאפשרות של איחוד עם גנץ ואמרה: "באופן אישי אני חושבת שיאיר מתאים יותר להוביל את הדבר הזה. אני לא נמצאת בחדר, הם מדברים ביניהם, במידה ויש דרך להגיע לאיזושהי נוסחה אחרת. בסדר גמור. אני אגב אקבל כל עניין וכל מיקום".
עם זאת אלהרר הוסיפה: "אני הבטחתי לציבור הבוחרים שלי שאני אתקן את חוק הלאום. שיבואו בני גנץ ואנשי מפלגתו ויגידו לי איפה הם נמצאים במקום הזה. אני יודעת מה עמדתי לגבי חוק הגיוס, אני יודעת בדיוק מה עמדתי בנוגע ללימודי ליבה, כל הדברים האלה מאוד ברורים ביש עתיד. ואני מצפה שכשמדברים על חיבור ועל אלטרנטיבה שלטונית, יבואו ויגידו לי מהן העמדות".
לגנץ יש אפשרויות אחרות
אבל לא רק יש עתיד היא אופציה עבור חוסן לישראל, וחיבור אפשרי נמצא על הפרק גם עם יו"ר גשר, אורלי לוי אבקסיס. גם במקרה הזה האפשרות לחיבור עדיין קיימת, אולם הסיכויים נכון לשעה זאת עדיין קטנים, בשל התעקשותה של לוי אבקסיס לקיים במלואם את כל הדגלים החברתיים ועקרונות המצע המפלגתי שלה, שעה שלא כל הנושאים הללו ברורים לגמרי במפלגתו של גנץ.
אפשרות נוספת לאיחוד של גנץ היא עם עדינה בר-שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף ז"ל וחברת מפלגת "אחי ישראלי". בין השניים מתנהל מו"מ כבר ימים ארוכים, אולם בר-שלום רוצה לאחד את המפלגות ואילו גנץ מוכן רק שהיא תצטרף לבדה, בלי "נספחים, רשימה או מועמדים נוספים".
ציפי לבני לאן
מפלגה נוספת בגוש שטרם ברור לאן מועדות פניה היא "התנועה" בראשות ציפי לבני. נכון לעכשיו, הסקרים מנבאים שהיא לא עוברת את אחוז החסימה ולכן היא בוחנת אפשרויות חיבור. שיחות בינה ובין גורמים ביש עתיד אמנם התנהלו, אולם הנטייה ביש עתיד היא לא להוציא את החיבור לפועל.
מרצ והעבודה ירוצו בנפרד
ועוד בגוש השמאל: יוזמת האיחוד בין מפלגת העבודה למרצ צפויה להיעלם השבוע כלעומת שבאה. בעבודה מעודדים מהרכב הרשימה והעלייה בסקרים לאחר הפריימריז, ובכירי הסיעה מתנגדים לאיחוד, כשבראשם היו"ר אבי גבאי, שכבר אמר שאין סיכוי או רצון לאיחוד עם מרצ. גבאי גם שלל אפשרות לשריין את אהוד ברק במקום השני.
כחלון וליברמן רצים לבד
בימין, לעומת זאת, תמונת המצב נכון לרגע זה די ברורה. אחרי החיבור המתבקש בין הבית היהודי לאיחוד הלאומי, נדמה שהאיחודים הטבעיים מיצו את עצמם למעט איחודים במפלגות הקטנות דוגמת עוצמה לישראל, זהות וכו'.
בימין החדש משדרים כי חיבור לליכוד לא אפשרי בכל תסריט, גם במצב שבו לפיד וגנץ חוברים יחד. בכירים במפלגה אמרו כי בכוונתם לרוץ לבד כשהיעד הוא 15 מנדטים. גם יו"ר כולנו משה כחלון ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן מתעקשים שבכל מקרה בכוונתם לרוץ לבד.
במפלגות החרדיות כמעט אין חדש
במפלגות החרדיות השלימו עם העובדה שלא יהיה איחוד בין ש"ס ויהדות התורה, ונערכים להגשת רשימות נפרדות. בהיעדר פריימריז, צפויים אותם הרבנים למנות כמעט את אותם הפוליטיקאים, עם שינויים מינוריים: שוויון היסטורי בין חסידים לליטאים והחלפת הנציג של ויז'ניץ באגף האשכנזי, ובספרדי – רענון קל של הרשימה, אולי באמצעות כוכב חדש.
ביהדות התורה השתנו, כאמור, יחסי הכוחות בין אגודת ישראל לדגל התורה. הראשונה, הסיעה החסידית של יעקב ליצמן, הייתה עד כה הבכורה ונהנתה הן מראשות המפלגה המשותפת, הן מיתרון של 60%-40% ברשימה והן מהתפקיד הבכיר. אלא שהבחירות לרשויות המקומיות, הנתפסות כמפקד חרדי, הוכיחו לאחרונה כי המחנה הליטאי של משה גפני אינו נופל ממנו בגודלו.
לאחר שנים של עליונות החסידים, סיכמו הצדדים על חלוקה שווה: המקום הראשון יהיה של אגודה והמשך הרשימה ייקבע על פי שיטת הריץ'-רץ'. שינוי משמעותי נוסף הוא שדגל תבחר את התפקיד הראשון, אלא שליצמן וגפני כבר הגיעו להבנות ביניהם על "צילום מצב", כאשר גם בממשלה הבאה יהיה הראשון סגן שר הבריאות והשני יו"ר ועדת הכספים.
אחריהם יופיעו ברשימה מאיר פרוש, אורי מקלב, יעקב טסלר, יעקב אשר, ישראל אייכלר ויצחק פינדרוס. טסלר, עד היום יועצו של ליצמן, יחליף את יו"ר הסיעה מנחם אליעזר מוזס כנציג חסידות ויז'ניץ. פינדרוס, שבלט ברמה המקומית כראש העיר החרדית ביתר עילית וסגן ראש עיריית ירושלים, מקודם לפוליטיקה הארצית, לאחר שבבחירות 2018 נפסלה מועמדותו לראשות העיר אלעד.
בש"ס צפויה מועצת חכמי התורה לגבש בימים הקרובים את רשימת המועמדים, כאשר המגמה היא לשמור על ההרכב הקיים או לרענן אותו מעט. היו"ר אריה דרעי ישאף לצרף למפלגה פנים חדשות, עם עדיפות לדמות שעשויה למשוך קהל מסורתי, כמו העיתונאי צבי יחזקאלי, שסירב להצעה ב-2015. לעומתו, השר לשירותי דת יצחק וקנין, מוותיקי המפלגה, שוקל לפרוש מהחיים הפוליטיים.
לפנייה לכתב/ת 
