בואו של המלך ג'ורג'
נשיא ליבריה ג'ורג' וואה, ששיחק במילאן ופריז סן ז'רמן והיה כדורגלן השנה בעולם, יגיע ביום שני לישראל. שנה אחרי שעלה לשלטון עם הבטחה לחלץ את ארצו מהעוני הוא מואשם בהסתרת נכסים, מסעות פזרניים לחו"ל וחבירה לאשתו של פושע מלחמה. ולאן נעלמו 100 מיליון דולר?
11 בספטמבר 2018, ליבריה. בדקה ה-79 הקהל באצטדיון סמואל-קניון-דו הסמוך לבירה מונרוביה נעמד על הרגליים ומריע: בפעם האחרונה, אבל הפעם באמת, ג'ורג' וואה יורד מהמגרש. החולצה מספר 14, שהייתה מזוהה איתו שנים, יוצאת לגמלאות, ולא תשמש עוד שום שחקן בנבחרת הלאומית. על המדים של חבריו לנבחרת, חלקם צעירים ממנו ב-30 שנה, מתנוסס הכיתוב "תודה, המלך ג'ורג'".
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
בחודש שעבר מלאה שנה לכהונת וואה כנשיא, וכמו מנהיגים שקדמו לו – גם הוא מבין שבזירה הפוליטית אין גם לא 90 דקות של חסד. ב-12 החודשים הראשונים שלו בתפקיד לא זוהו סימנים לשינוי של ממש במצב העוני והשחיתות בליבריה, ושאלות על הפער שבין הבטחותיו של וואה למציאות מתחילות לצוץ.
כדורגלן המאה
ג'ורג' וואה נולד ב-1 באוקטובר 1966 וגדל בשכונת העוני קלארה טאון בבירה מונרוביה. אחרי גירושי הוריו עבר להתגורר עם סבתו, ובגיל 15 התמסר לכדורגל. לאחר כמה שנות משחק באפריקה עבר לשחק באירופה, תחילה במונאקו ובפריז סן ז'רמן הצרפתיות, ואחר כך במילאן האיטלקית ובצ'לסי ומנצ'סטר סיטי האנגליות. בשנותיו באירופה כבש וואה 193 שערים, ואחד הזכורים שבהם היה במדי מילאן נגד ורונה, אז חילץ כדור בהגנה, רץ לאורך מגרש שלם – והבקיע.
ב-1995 הפך וואה לאפריקני הראשון בהיסטוריה, ולעת עתה גם היחיד, שזוכה בתואר כדורגלן השנה בעולם. הוא זכה אז גם בפרס כדור הזהב, וב-1996 הוכתר לכדורגלן המאה באפריקה. עד פרישתו ב-2003 הספיק לזכות באליפות צרפת, בשני גביעים צרפתיים, בשתי אליפויות איטליה ובגביע אנגלי אחד. הוא גם נחשב לאחד השחקנים הטובים אי פעם שלא שיחקו במונדיאל: כל ניסיונותיה של נבחרת ליבריה להעפיל לגביע העולם כשלו.
ב-2005, שנתיים אחרי שפרש מכדורגל, התמודד וואה לראשונה על נשיאות ליבריה מטעם המפלגה שהקים, "מפלגת הקונגרס לשינוי דמוקרטי", אבל הפסיד בסיבוב המכריע לאלן ג'ונסון סירליף, שהפכה לאישה הראשונה שמנהיגה מדינה באפריקה וזכתה לאחר מכן בפרס נובל לשלום על פעילותה למען הדמוקרטיה וזכויות נשים. וואה, שסיכוייו בבחירות נפגעו לפי הערכות גם בשל העובדה שהיה חסר השכלה פורמלית, השלים ב-2007 תעודת בגרות ואז נסע לאמריקה ולמד לתואר במנהל עסקים במיאמי. לאחר מכן חזר לליבריה, ולקראת תום כהונתה השנייה של ג'ונסון סירליף, שֶחוקת ליבריה אסרה עליה להמשיך לקדנציה נוספת, הכריז כי יתמודד שוב על התפקיד. בדצמבר 2017, כשהוא רוכב על ההבטחה לשים קץ לשחיתות הפושה, ניצח בבחירות את סגנה של ג'ונסון סירליף, ג'וזף בואקאי.
אבולה, מלחמות וילדים-חיילים
ליבריה היא אחת המדינות העניות בעולם. היא הוקמה ב-1847 על-ידי עבדים ששוחררו מארה"ב, ונחשבת לרפובליקה המודרנית הוותיקה ביותר באפריקה. במשך שנים סבלה מאלימות איומה, בכלל זה שתי מלחמות אזרחים אכזריות, שבהן נהרגו בשנים 2003-1989 מאות אלפי בני אדם והמוני ילדים-חיילים גויסו לקרבות. רבים זקפו לזכות הנשיאה היוצאת ג'ונסון סירליף את ביסוס השלום, אבל ביקורת קשה נמתחה עליה בשל מה שנתפש כחוסר הצלחתה להילחם בשחיתות ולחלץ מהעוני המונים מאזרחי ליבריה.
"אני מאמין שהדרך היעילה ביותר לצמצם את הפער בין עשירים לעניים היא לוודא שמשאבים ציבוריים אינם מגיעים בסופו של דבר לכיסיהם של פקידי ממשל", אמר וואה בטקס ההשבעה שלו בינואר אשתקד, שאליו הגיעו בין השאר כוכבי הכדורגל האפריקנים דידיה דרוגבה וסמואל אטו. "העברתי שנים רבות מחיי באצטדיונים, אבל היום אני מרגיש כפי שלא הרגשתי מעולם. נשבעתי בפניכם ובפני האל. היו בטוחים שלא אאכזב אתכם".
השטרות נעלמו מהנמלים
מבקריו של וואה טענו שכבר בקמפיין הוא לא הציג תוכנית סדורה ומפורטת, והם מתחו ביקורת גם על העובדה שסגניתו במרוץ הייתה ג'ואל הווארד-טיילור, רעייתו לשעבר של צ'רלס טיילור, מי שהיה נשיא ליבריה ומרַצֶה כעת בבריטניה עונש של 50 שנות מאסר בגין פשעי מלחמה בסיירה ליאון השכנה. אחרי גירושיה מפושע המלחמה בנתה לעצמה הווארד-טיילור קריירה פוליטית עצמאית וצברה כוח רב כסנאטורית, והבחירה בה לסגניתו סייעה לוואה לצרף למעגל הבוחרים שלו ליברים רבים, אבל עוררה דאגה בעולם. הווארד-טיילור, נוצרייה אדוקה שניסתה לקדם עונש מוות להומואים, טוענת כי לא הייתה מודעת לזוועות שלהן היה אחראי בעלה, ודחתה את הטענות שבתפקידה היא עשויה לנסות לקדם את האג'נדה שלו.
כעת, שנה אחרי עלייתו לשלטון, מתמודד וואה עם הקושי לעמוד בהבטחות. מבקריו טוענים כי לא עשה די כדי להילחם בשחיתות וכי יתרה מכך – הוא מנצל את תפקידו לקידום ענייניו הפרטיים ולדאגה לאזור שבו הוא עצמו גדל. בין השאר זוקפים לחובתו את העובדה שהתמהמה חצי שנה במילוי החוק שלפיו נבחרי ציבור חייבים להצהיר על נכסיהם לפני כניסתם לתפקיד. עובדה זו, כך טוענים המבקרים, גרמה גם לפקידי ממשל רבים אחרים להימנע מהצהרה על נכסיהם. שוויו של וואה, אגב, נאמד ב-90 מיליון דולר.
לפי דיווחים, בשנה הראשונה לכהונתו בזבז וואה מיליון דולר על נסיעות לחו"ל, ורבים גם מדגישים את העובדה שהנשיא החדש דאג לשפץ דווקא כבישים באזור המוביל למעונו. אנשי וואה טוענים כי פרויקטים מסוג זה נעשים בכספו שלו וכי בעבודות כאלה הוא מבקש להראות למשקיעים מחו"ל שליבריה היא יעד בטוח להשקעות. אלא שלפי מסמך שדלף, לפחות באחד הפרויקטים שעוררו את חשדם של מבקריו הושקעו כספי ציבור רבים.
באוגוסט שעבר נמתחה על וואה ביקורת כשהעניק למאמן הכדורגל הצרפתי ארסן ונגר, האיש שהביא אותו לשחק באירופה, את אחד מעיטורי הכבוד הגבוהים ביותר של ליבריה. "אדוני הנשיא", פנה ונגר אל וואה בטקס הענקת העיטור, "עכשיו אתה הנשיא שלי, לפני זה היית השחקן שלי. תמיד התרשמתי מהאהבה שלך לארצך". היו שטענו נגד וואה כי אין זה ראוי שהעיטור יינתן לאדם כלשהו על דברים שעשה למען הנשיא עצמו ולא למען ליבריה. בסביבת הנשיא השיבו שהפרס ניתן לוונגר על פעילותו לקידום הספורט באפריקה ולמתן הזדמנויות לאפריקנים, ולא על עזרתו לוואה.
כשגולדה מונתה לצ'יף
וואה, שבעבר התאסלם אבל אחר כך שב לנצרות פרוטסטנטית, יגיע לישראל ביום שני וישהה בארץ שלושה ימים. הוא יבקר באתרים הקדושים לנצרות, יטבול בירדן ויניח זר ביד ושם. לבקשתו יגיע גם לכותל המערבי. בפגישה עם שגרירת ישראל בליבריה שני קופר התבדח וואה שבכוונתו לבדוק אם הפתק שהטמין שם בביקורו הקודם בארץ, שהיה ביקור פרטי, עדיין תקוע בין האבנים.
הממשל הליברי מייחס חשיבות רבה לביקורו של וואה בישראל. הנשיא יגיע ארצה מלווה בשבעה שרים, והוא ואנשיו יבקרו בתערוכות בנושאי חקלאות, ביטחון ועוד. הם ייפגשו עם אנשי חברות המעוניינות לעשות עסקים בליבריה ולהשקיע בה. וואה ורעייתו יגיעו גם לארוחת ערב בבית ראש הממשלה בירושלים. נתניהו עצמו ביקר בליבריה ב-2017.
בשנה שעברה, כששגרירת ישראל קופר הגישה לוואה את כתב ההאמנה שלה, היא צירפה לו מתנה: חולצה של נבחרת ישראל עם המספר 14 ועם שמו, חתומה על-ידי נשיא המדינה ראובן ריבלין. לג'ורג' וואה, שעדיין משחק כדורגל בשבת, מצפה בחמש השנים שנותרו לכהונתו משימה שנראית קשה יותר אפילו מהעפלה של נבחרת ישראל וחולצת הכחול-לבן למונדיאל: להיות האיש שיחלץ את ארצו משנים של סיאוב כרוני. אם לא יעמוד במשימה הזו הוא עלול, אולי לראשונה בחייו, לאבד גם את אהבת הקהל.
