הדיפלומטיה מאחורי העלייה בתיירות

מאבק על פטורים הדדיים מוויזות, הסרת אזהרות מסע ושיווק של ישראל בחו"ל. גם משרד החוץ לקח חלק בשבירת השיא התיירים שהגיעו לארץ

גלעד כהןפורסם: 25.02.19 , 11:33

ארכיון. תיירים סינים בים המלח(צילום: Shutterstock)

לאחרונה הוזמנתי להרצות בחטיבת הבינים של בתי על מקום העבודה שלי. כששאלתי בכיתה מה הם חושבים שדיפלומט עושה קיבלתי תשובות שנעו בין "הולך לקוקטיילים" ל"יושב בשגרירות". קשה להגיד שהופתעתי. התלמידים, כמו רבים מאזרחי ישראל, לא מודעים למגוון המטלות והעיסוקים של הדיפלומטים הישראלים. מדי פעם הם שומעים על היחלצות להצלת אזרחים שנקלעו למצוקה בארצות מרוחקות, אך לא הרבה מעבר לכך.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

הבאתי בפני התלמידים דוגמאות אחדות על תחומי העיסוק של אנשי שרות החוץ: גיוס מימון בקונגרס לסוללות הגנה מפני טילים, מלחמה כנגד יוזמות אנטי-ישראליות במוסדות האו"ם ובמקרה של מערכה צבאית הסברה בעולם כדי להעניק "מרווח לגיטימציה", החשוב כל כך לצה"ל בכדי להשלים משימותיו. הדיפלומטים הישראלים נרתמים למעשה למען כל עניין שיש בו משום הגנה וקידום האינטרסים של מדינת ישראל ואזרחיה.

דוגמא לעבודת משרד החוץ שדווקא פחות ידועה אך חשובה מעין כמותה היא עידוד התיירות לארץ. טיסות ישירות, למשל, הן כלי עיקרי להגברת התיירות, ומאחורי הידיעות שמתפרסמות על הטיסות ישירות מהערים המרכזיות של סין, או אלה של "אייר אינדיה" מניו דלהי לנתב"ג בנתיב מקוצר מעל סעודיה, הן תוצאה של עבודה דיפלומטית.

בספטמבר הקרוב יתקיימו שתי טיסות שכר תקדימיות מטוקיו לישראל. זו תהיה הפעם הראשונה שנוסע יעלה על טיסה מסחרית בנמל התעופה "נאריטה" וינחת בנתב"ג לאחר כ-12 שעות. משרד החוץ פועל במרץ כדי לקדם השקת קו טיסות ישיר מיפן לישראל כבר ב-2020. כ-20 מיליון תיירים יוצאים מיפן בכל שנהף אך למרבה הצער רק כפרומיל אחד מהם – עשירית האחוז – בוחרים לבקר בישראל. דהיינו, כ-20 אלף איש בלבד. כינונו של קו טיסות ישיר בין שתי המדינות יגדיל את חלקה של ישראל באופן משמעותי ביותר.

קווי תעופה ישירים הם בראש ובראשונה פונקציה של כדאיות כלכלית, קרי אחוזי התפוסה בטיסות לישראל וממנה. בשנה האחרונה הגיעו מאסיה יותר מ-450 אלף תיירים – שיא של כל הזמנים. הנתונים משקפים עלייה של 21% בתיירות הנכנסת מהודו, 31% בתיירות מהפיליפינים, 15% עלייה בתיירות מיפן ומספר דומה בתיירות מקוריאה.

קידום התיירות הנכנסת היא משימה לאומית, שכן היא מכניסה מטבע זר למדינה, מייצרת מקומות עבודה וממתגת את ישראל כמדינה נחשקת לביקור, בעלת נופים מגוונים, עושר תרבותי והיסטורי ואפילו עם קולינריה משובחת.

משרד החוץ פועל להסיר חסמים על ידי חתירה להסכמי פטור הדדי מאשרות והקלה על הנפקתן במידת הצורך (הדבר מסייע גם לפטור אזרחים ישראלים מחובת הצטיידות באשרות תייר). אנו פועלים להסרת "אזהרות מסע" המתפרסמות מדי פעם לאחר אירועים ביטחוניים באזורינו. בניגוד לנהוג אצלנו לעתים, במדינות הענק באסיה האזרחים קשובים מאוד לאזהרות המסע שמפרסמות הרשויות שם, ולכן הפגיעה בתיירות אלינו היא מיידית ומתמשכת.

סיוע נוסף הינו הבאת עובדים זרים לענף המלונאות. משהסתבר כי בענף קיימת מצוקת כוח אדם קשה התגייס משרד החוץ, יחד עם משרדי ממשלה נוספים, כדי להביא לחתימת הסכם ייחודי עם הפיליפינים. ההסכם מאפשר הבאת עד 2,000 עובדים המהווים "רשת הצלה" לבתי המלון בארץ.

רבים מהתיירים החוזרים לארצם מהווים מעין "שגרירים של רצון טוב" וכך גם אנשי העסקים שמגיעים להשקיע בארץ. אנו זוכים כך לדעת קהל טובה יותר וכן להשפעה על קובעי המדיניות כלפינו.

הביטחון הלאומי הישראלי מורכב מנדבכים שונים, בראשם העוצמה הצבאית והמודיעינית, הכלכלה האיתנה, הלכידות החברתית כמו גם חיזוק קשרי החוץ של ישראל ומיתוגה כמדינה שכדאי לבקר בה וכיף לחיות בה. משרד החוץ גאה להיות שותף להישג הנאה של חציית קו ארבעה מיליון התיירים בשנת 2018.