רוצים הקלות בפסיכומטרי? תביאו אישור מביה"ס היסודי
מי שסובל מהפרעות קשב וריכוז ומבקש לקבל התאמות במבחן הפסיכומטרי, נדרש להציג אישורים ישנים, לעיתים בני שני עשורים ויותר. הדבר מקשה על נבחנים רבים שלא היו מאובחנים או שאין להם אפשרות להשיג את המסמכים: "פרוטוקול מקובל במשרד הבריאות ובשאר מדינות המערב"
מועמדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז ומבקשים להיבחן באמצעות התאמות בבחינה הפסיכומטרית, נדרשים להציג אישורים מתקופת בית הספר היסודי (גיל 12 ומטה) כתנאי לקבלת ההקלות וההתאמות. לעיתים, מדובר על אישורים בני שני עשורים ויותר, ולרבים מהם אין את האפשרות להשיג את האישורים הללו, או שלא היו מאובחנים בעת הזו.
חלק מהמועמדים טוענים כי הדרישה אינה ריאלית ובפועל מקשה עליהם, ומנגד המרכז הארצי לבחינות והערכה (מאל"ו), שאמון על חיבור, בדיקת הבחינות הפסיכומטריות ומתן האישורים, טוען כי הוא מתבסס על סטנדרטים בינלאומיים בעניין. בדיקת הסטנדרטים שעליהם נסמך המרכז מעלה כי בוגרים בני יותר מ-17 שהציגו עדויות על ADHD יכולים להיות מאובחנים וזכאים להקלות. בין ההתאמות המוצעות כיום: תוספת זמן, הפסקות בין פרקי הבחינה, השמעת פרקי הבחינה באנגלית, הקלדת הבחינה ושימוש במחשבון.
במידע המופנה למתעניינים בהקלות באתר מאל"ו, תחת הקטגוריה "הפרעות קשב וריכוז", מצוין כי יש חובה להציג את המסמכים המוקדמים. "חשוב לנו לקבל תיאור של תפקודכם בשנות בית הספר היסודי (כיתות א'-ו')", נכתב באתר. "נוסף על האבחונים שבידיכם, כדאי לשלוח חומר רקע המתעד את קשייכם מתקופה זו".
בנוסף מצוין כי המסמכים מתקופת בית הספר היסודי נחוצים במיוחד אם האבחון הראשוני להפרעת הקשב והריכוז היה בחטיבת הביניים. המשמעות עבור רבים מהמועמדים, ובפרט אלו שאובחנו בגילאים מאוחרים יותר, היא שעליהם להשיג אישורים ישנים.
"זה יפגע מאוד בציון שלי"
אחד הפונים שקיבלו תשובה שלילית לאחרונה הוא דודי אייזנטל, בן 25 מתל אביב. על אף שהוא סובל מ-ADHD, ייאלץ אייזנטל לעשות את בחינת הפסיכומטרי שלו ללא התאמות, שכן לא הצליח להשיג תיעוד לאבחונים שעבר עוד לפני שהיה בן 12, כפי שמחייב המרכז. "הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה התפתחותית" נכתב בתשובה שקיבל ממאל"ו. "לכן התאמות בגינן ניתנות רק כאשר ישנו תיעוד של ביטויי ההפרעה מגיל צעיר (מתחת לגיל 12)".
אייזנטל קיבל את התשובה באכזבה רבה, ואף ביקש לערער עליה. "זה מאוד מקשה", אמר לאולפן ynet. "מכיוון שהבחינה הפסיכומטרית היא ממילא בחינה מאוד קשה מבחינת הזמנים שלה, לאנשים הסובלים מליקויי למידה או הפרעות קשב וריכוז, הזמן הזה מאוד קריטי על מנת למקסם את היכולות. הגשתי תיק מאוד מסודר על פי מה שהם ביקשו, צירפתי את האבחונים הנדרשים, המלצות ממורים, עשיתי שלושה אבחונים וצירפתי אחד מהם, מסוף חטיבת הביניים. דחו את התיק שלי בטענה שלא הבאתי מסמכים ותיעוד של קשיים מגיל צעיר".
בחודש אפריל ייגש אייזנטל לבחינה הפסיכומטרית ויעשה אותה ללא התאמות. "זה יפגע מאוד בציון שלי ובסיכוי שלי להתקבל למוסד אקדמי".
ד"ר בטי שרייבר, מומחית להפרעות קשב ולקויות למידה ממכללת סמינר הקיבוצים, אומרת כי "זו דרישה מאוד בעייתית כי הרבה אנשים לא אובחנו בגילאים הללו. בעייתי לבקש מסטודנטים שהיום הם בני 22 ומעלה וצריכים להגיש אבחונים מגילאי היסודי. המודעות לעשיית אבחון לא הייתה קיימת בתקופה הזו, גם לא אצל יועצי בית ספר. רוב האבחונים שכן נעשו, זה לילדים שהיו להם בעיות מאוד קשות ואותרו, או כאלו עם הפרעות קשב קשות. בנוסף, יש פה בעיה של טפסים. אבחונים לפני 14 שנה עלו המון כסף, ויש אנשים שלא היו מוכנים ולא היו יכולים לשלם את הסכומים הללו עבור אבחון".
פרופ' אסתר עדי-יפה מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן, אומרת כי "יש כל מיני סוגים של הקלות, ו-ADHD בדרך כלל לא בא לבד. לעיתים זה יבוא עם קושי בכתיבה או בקריאה ולכן ההקלות צריכות להיות מותאמות לצורך הספציפי שלו. ההקלות יכולות להיות דרמטיות ואם הן משמעותיות זה יכול לשנות בוודאי את הציון של הנבדק".
הפרוטוקול המקובל על פי מאל"ו מסתמך על ספר האבחנות DSM 5, שלפיו אבחנה של הפרעת קשב וריכוז נעשית בתנאי שהוצגו מאפיינים מסוימים מתחת לגיל 12. ואולם, הספר קובע כי אבחנה של הפרעת קשב וריכוז אפשרית גם מעל לגיל 17, עם הוכחה למספר מאפיינים. "לדעתי, הדרישה צריכה להיות מגיל 14 או 15 ומעלה", אומרת ד"ר שרייבר.
מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה נמסר: "הפרוטוקול המקובל במשרד הבריאות ובשאר מדינות המערב קובע כי אחד הקריטריונים המרכזיים לאבחון לקויות למידה הוא עדות לקיומה של הלקות לפני גיל 12. לכן, כל אדם המבקש תנאים מותאמים בבחינה, צריך לספק אישור לאבחון מתקופת הילדות לקיומן של לקויות אלו. יתרה מכך, מכיוון שלא כל תלמיד עובר אבחון בגיל מוקדם, מאל"ו עושה ככל יכולתו להקל על ציבור הנבחנים, ומאפשר לפונים להגיש עדויות חלופיות כגון: תעודות ציונים של בית הספר, חוות דעת של מורים להוראה מתקנת, מטפלים, יועצים, ואנשי סגל אחרים שטיפלו בתלמיד בשנים הרלוונטיות. כמו כן, במקרים בהם קיימת בעיה רפואית שעלולה להשפיע על תפקוד הנבחן בשעת הבחינה, ניתן לשלוח חוות דעת רפואית מרופא מומחה בתחום הבעיה".
לפנייה לכתב/ת 
