התובע במשפט אולמרט: "השימוע יכול להפוך את הדברים דרמטית"
בכיר הפרקליטות לשעבר אורי קורב אמר לאולפן ynet כי אם אכן יתקיים משפט נגד רה"מ, הדבר עשוי להימשך בין 6-4 שנים. עם זאת, הוא טוען כי "הסיכוי שהכל יפול הוא מאוד נמוך"
אורי קורב, מי שהיה התובע במשפטו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, התארח היום (יום א') באולפן ynet, והתייחס לכתב החשדות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו שפורסם על ידי היועץ המשפטי לממשלה בשבוע שעבר.
ההחלטה אם יוגש כתב אישום בסופו של דבר נגד נתניהו, היא כזכור כפופה לשימוע. קורב לא פוסל את האפשרות שהשימוע יכול להפוך את הקערה על פיה ולשנות את מצב העניינים: "שימוע יכול להפוך את הדברים. אלו בדיוק התיקים ששימועים יכולים לשנות בהם. אנו זוכרים את המקרים של ליברמן ושל קצב. הדברים משתנים כשיושבים שם בחדר".
קורב הבהיר כי הסיכוי שהתיקים יתבטלו לגמרי הוא נמוך, אך הם יכולים להשתנות דרמטית: "הסיכוי שהכל יפול הוא מאוד נמוך, אין ספק. בטח כשמדובר בכמה תיקים. מאידך, אם אחרי השימוע לא יפלו שלושה תיקים, אלא נניח אחד לחלוטין והשני יהפוך להפרת אמונים, והעובדות ישתנו אז פתאום התמונה
יכולה להיראות אחרת לגמרי".
אם שניים או שלושה תיקים מתבטלים זה ביזיון.
"אני לא חושב שזה ביזיון אלא זה כבוד, כך צריכה לעבוד המערכת - בהנחה שהיומע"ש באמת משתכנע. גם זיכוי הוא לא ביזיון. מי שמחליט זה בית משפט ומי שמחליט אם להגיש כתב אישום זה הפרקליטות. יכול להיות שישכנעו אותם. זיכוי הוא חלק מהשיטה".
קורב העריך כי במקרה שאכן יתקיים משפט נגד נתניהו, הוא עשוי להימשך שנים ארוכות: "משפט כזה אם יתנהל יתחיל בעוד רק בעוד כשנה, יימשך שנתיים או שלוש ואז יגיע לערעור. כל הסיבוב יכול לקחת בין 4-6 שנים".
"קשה להתרשם מכתב החשדות, כי הוא נרטיב של התביעה שאמורה להוכיח אותו מעבר לכל ספק סביר", הוסיף קורב. "המסמך לא מתייחס לראיות. למשל, שמעתי אתמול את גלעד ארדן שאמר שזה לא נכון שנתניהו השפיע עליו לעזור לבזק ולשקול את הבקשות שלהם בחיוב. זו דוגמא קטנה, בכתב החשדות אין הבחנה בין ראייה, מסקנה או דעה".
אתה מדמיין סיטואציה שראש ממשלה יכול להגיע למשפט בבוקר ולנהל מדינה?
"הפסיקה בשנים האחרונות לא מחייבת נאשמים להגיע לבית המשפט. יש תיקים שמתנהלים כך שהנאשם לא מופיע כל הזמן. תיק כזה, אם יתנהל בין שנתיים לארבע, יתנהל באולם בעשרות או מאות ישיבות. אתה לא חייב להגיע לכל הישיבות. אתה חייב להגיע לישיבות שאתה מעיד בהן ומן הסתם לעוד ישיבות מרכזיות. ההצגה כאילו הוא חייב להיות בכל דיון היא הצגה לא נכונה".
עו"ד עדנה פישר הראל מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, לשעבר ראש תחום ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, הסבירה כי "מנסים לצייר כאילו עבירת הפרת אמונים זה לא משמעותי ולא נורא. זאת עבירה שמיוחדת לעובדי ציבור, ואנו צריכים לשים הרבה מאוד תשומת לב אליה ולהסתכל על כל מה שנפרש במסמך שפרסם היועמ"ש גם מזווית ההסתכלות הבסיסית של מה אנו מצפים מנבחרי הציבור שלנו".
אבל כמעט כל תנועה שלך מתנגשת במשהו. כלומר, הפרת אמונים יכולה להיות מעשה של כל בכיר בצמרת.
"חלילה. כמי ששירתה הרבה מאוד שנים בייעוץ המשפטי לממשלה בתפקידים מאוד בכירים, אין שום סיבה שמי שנמצא בצמרת יהיה נתון לניגודי עניינים. יש כללים שלפיהם מי שמצוי בצמרת, וגם בתפקידים פחות בכירים מראש ממשלה צריכים לדווח על קשרים, על קבלת מתנות, על קרובים ולשים על השולחן מצבים שבהם יכול להיות שההחלטה שאתה מקבל נגועה. בוודאי ובוודאי שמה שנפרש בכתב החשדות הנוכחי מעורר פלצות ממש מבחינת אופן ההתנהלות".
גם ראש הממשלה מקל ראש בעבירה הזו. אנשים הלכו על זה לכלא בעבר.
פישר הראל: "נכון. מה שמתואר כאן לפנינו הוא הרבה יותר חמור מחלק לא קטן מהמקרים שבהם הלכו לכלא".
גם עו"ד יהושע רזניק, בכיר לשעבר בפרקליטות, התייחס לסוגיית הפרת האמונים: "העבירה הזאת כמעט הלכה לעולמה לפני פרשת שמעון שבס. מומחי משפט אמרו שהעבירה הזאת מנוגדת לעקרון החוקיות, כי אין לה תחילה ואין לה סוף. אומרים לאדם, 'אתה לא יכול לגנוב', אז אומרים לו מה זה גניבה, 'אתה לא יכול לחבול', אז אומרים לו מה זה חבלה, אומרים לו 'אתה מפר אמונים', אז הוא לא יודע מה זה".
מה היא המרמה?
"אם זה מרמה, זה מרמה. העבירה הזאת היא עבירה של הפרת אמון. כלומר, אתה נושא תפקיד, אתה פועל למען הציבור, אתה פועל למען הציבור ואתה פועל למען עצמך, למען החברים שלך".
זה נשמע כמו מימד אתי, איך זה הפך להיות פלילי?
"נכון. בזמנו הנשיא אהרון ברק כתב איזשהו מאמר והוא שרטט את המעגלים: האתי, המשפטי והפלילי. והאם עבירת הפרת האמונים נכנסת בהכרח למעגל השחור, למעגל הפלילי? זאת הבעיה.זה לא פשוט".
יש ניסיון לפגוע בעמודי התווך של כתבי האישום האלה
"לא רק בעמודי התווך של המסמך, אלא לפגוע באנשים ששקדו והכינו את כתב החשדות. הניסיון לפגוע הוא ניסיון הרבה יותר גורף. קודם נפגע בשופטים, אחרי זה בפרקליטות, אחרי זה ביועמ"ש, אחרי זה ניקח את כתב החשדות ונגיד שהוא לא מחזיק מים. בעניין זה, אני חושב שזה טעות גדולה שהם עושים, גם כלפיי אמון הציבור בעניין הזה. אני חושב שלא צריך להתייחס לאוכפי החוק או לרשויות, כי אם הם לא היו קיימים, אז זו הייתה אנרכיה גמורה".
לפנייה לכתב/ת 
