למחוק את היהודי/ערבי מתעודת הזהות
כצעד ראשון לקראת ביסוסה של ישראל כמדינה דמוקרטית נורמלית צריך לאחות את קרע הזהות בין האזרחים, ולהכריז סוף סוף על "לאום ישראלי"
(צילום: AFP)
הזהות של מדינת ישראל נקרעת בין שני לאומים: האזרחים היהודים רואים בה מדינת הלאום של העם היהודי, ומגדירים את הזהות הלאומית שלהם כיהודית. מנגד, האזרחים הלא יהודים, ברובם ערבים מוסלמים, מגדירים את הזהות הלאומית שלהם כפלסטינית וכערבית. שתי גישות אלה קובעות שהלאומיות היהודית והלאומיות הערבית קודמות למדינה, חשובות ממנה, וכפועל יוצא מחלישות את מעמדה ומכרסמות באמון של האזרחים בה.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
אך האם יש זהות לאומית שיכולה להכיל את כולם ובד בבד לחזק את ההזדהות של כל האזרחים עם מוסד המדינה? הפתרון למבוי סתום זה טמון בדחיית מושגים של לאומיות אתנית, יהודית או ערבית, וביסוס זהותה הלאומית של המדינה על האזרחות. כלומר, לאום אזרחי ישראלי שיהיו חברים בו כלל האזרחים, ושיהיה קודם וראשוני לכל זהות אחרת.
חלוצי הרעיון של לאומיות ישראלית - איש האצ"ל הלל קוק, מפקד חיל האוויר לשעבר בני פלד, הבלשן פרופ' עוזי אורנן, הפילוסוף פרופ' יוסף אגסי, ולאחרונה גם ההיסטוריון פרופ' אבנר בן-זקן מהקריה האקדמית אונו - טענו שישראל היא עדיין מדינה בהקמה, מעין ישות פוליטית שהיא יצור-כלאיים בין קהילה דתית למדינה.
קוק טען שללא חוקה אין זו מדינה; פלד כינה את ישראל "ועד הקהילות"; אורנן טען שישראל היא לא מדינה אלא קהילה דתית; אגסי טען שממשלות ישראל מסרבות להכיר בקיום האומה הישראלית ועל כן אינן יכולות לראות במדינה מכשיר לקידום רווחתו של האזרח; בן-זקן טען שתהליך הקמת המדינה לא הסתיים, ואת המצב הזמני שבו אנו נמצאים הגדיר כ"שטייטעל עם חיל אוויר". כולם הצביעו על הצורך בלאום ישראלי כתנאי ראשוני לביסוסה של ישראל כמדינה דמוקרטית נורמלית.
הדיון הציבורי בלאום הישראלי עלה על הפרק לא במערכת הפוליטית אלא דווקא בזירה המשפטית. ב-14 במאי 2014 דחה בג"ץ את העתירה האחרונה של אנשי עמותת "אני ישראלי" שביקשו להורות למשרד הפנים לאפשר להם לרשום במרשם האוכלוסין, תחת סעיף הלאום, את המילה "ישראלי". משרד הפנים סרב לבקשה מתוך הבנה כי רישום של לאום ישראלי עשוי לייתר את שאר הזהויות הלאומיות, ובראשן היהודית והערבית.
דחיית העתירה חשפה את תחלואי היסוד של ישראל כמדינה דמוקרטית. השופט עוזי פוגלמן נימק את החלטתו בכך שאין על בית המשפט להכריז "על קיומו של לאום ישראלי כמציאות אובייקטיבית". טענתו מוזרה בעיקר על רקע הידיעה האוניברסלית שלפיה אין ולא יכולה להיות מדינה הומוגנית מבחינה לאומית ודתית, ועל כן, במדינה המודרנית כל האזרחים מגלמים יחדיו ובצורה שווה את הלאום שלה (NATION). כך, הלאומיות של האזרח הצרפתי היא "צרפתית", של הגרמני היא "גרמנית", של הסיני היא "סינית", ולכן לפי עקרון מקובל זה הלאומיות של האזרח הישראלי חייבת להיות "ישראלית", ולא יהודית או ערבית.
המסע המשפטי של העותרים על הלאום הישראלי בתעודת הזהות לא עורר הד ציבורי רב, אולם נראה כי תחילתו של דיון מעמיק ומחייב בסוגיה זו צריכה להתחיל בימים אלה.
- יוסי ברנע הוא מזכיר עמותת "אני ישראלי". הוא ישתתף היום (ב') בכנס "האם קיים לאום ישראלי?" בקריה האקדמית אונו, שבה ידונו משפטנים, פילוסופים וגם ח"כ בצלאל סמוטריץ' בשאלה אם יש לאום ישראלי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
יוסי ברנע
באדיבות הקריה האקדמית אונו
מומלצים
