רצח נועה אייל: הפרקליטות מבקשת מאסר עולם ועוד 16 שנים
21 שנים אחרי שנועה בת ה-17 נרצחה ביער בירושלים, ביקשה הפרקליטות להטיל על הרוצח דניאל נחמני 16 שנים בנוסף למאסר העולם, בשל עבירת המין ואכזריות הפשע. פרקליט מחוז ירושלים: "תיק מזעזע ומצמרר". הרוצח: "אני לא מפלצת"
הפרקליטות מבקשת להטיל מאסר עולם ועוד 16 שנים על דניאל נחמני, הרוצח של נעה אייל ז"ל בשל עבירת המין והאכזריות ברצח. הבוקר (יום ב'), עם פתיחת שלב הטיעונים לעונש, הכחיש נחמני כל קשר לרצח למרות שה-DNA הצביע על כך שזה הוא: "אני לא מפלצת", אמר לשופטים והבטיח להמשיך להילחם גם בבית המשפט העליון.
פרקליט מחוז ירושלים, דני ויטמן, התובע במשפט הרצח, פתח את דבריו בזעזוע מהרצח ומעשה הסדום המחרידים: "אני לא זוכר טיעון לעונש בתיק כל כך מזעזע ומצמרר, וקשה להפריז בחומרת המעשים של הנאשם והטרגדיה הנוראה שהוא המיט על משפחתה של נועה אייל. הפגיעה הקשה שלו היא גם סביבתית וחברתית. כמעט ואין ירושלמי בגיל הרלוונטי שלא זוכר את המקרה".
ויטמן הוסיף כי "קשה להפריז בחומרת העונש. המחשבה שנערה בת 17 שזה עתה התחילה לפרוח ולהכיר את החיים באמת. חשבתי לעצמי - 21 שנים חלפו, מה נועה יכולה הייתה להיות היום? בטח אמא לילדים, נשואה, עם חיוך, תקווה. אי אפשר להפריז בחומרת המעשים של הנאשם שנמצא פה לפניכם", אמר.
למרות ההרשעה ברצח, שמשמעותה עונש מאסר עולם, ביקשה הפרקליטות להטיל עונש מצטבר של עבירת מעשה הסדום, ברף העליון העומד על 16 שנות מאסר. "כל רצח הוא נורא. אך כשבאים ומתארים את הרצח שלפנינו, מצטרפות נסיבות שראוי להגדיר את הרצח כחריג בחומרתו. טרף לסיפוק דחפיו המיניים של הנאשם. האכזריות, ההתעללות, הדרך שבה בחר הנאשם להמית את הנערה התמימה הזו. קשה שעין תישאר יבשה למקרא הדברים".
ויטמן הדגיש את כי מדובר ברצח חריג בחומרתו, ודרש מבית המשפט שלא להתעלם מעבירת המין האכזרית בגזירת העונש.
סנגורו של נחמני, עו"ד עופר אשכנזי המייצג אותו מטעם הסניגוריה הציבורית, התנגד להטלת עונש נוסף מעבר למאסר עולם. "אנחנו מסכימים ראשית שרצח הוא רצח הוא רצח. מאחוריי כל תיק רצח יש משפחה, אבא, אמא, אחות. אנחנו מכירים ומכבדים את הדבר הזה. אמר חברי שהוא לא יכול למצוא דבר לזכותו של הנאשם", הוסיף אשכנזי, וציין כמה מקרים שבהם נחמני התחשב במהלך המשפט במשפחתה של אייל, "מתוך הכרה שאין למשפחה הזו מזור". הוא הביא שורה ארוכה של פסקי דין של עבירות מין אכזריות, שבהן לא נגזר העונש המקסימלי, וטען כי אין מקום לגזור את העונש המקסימלי בתיק הרצח של אייל.
נחמני פנה לשופטים בדברים אחרונים וביקש מהם להקל בעונשו. "ארבע שנים שתקתי, גם כשעשו אותי מפלצת והביאו עדים נגדי. אני לא מפלצת, נעצרתי על פשע שלא ביצעתי, אני עומד על חפותי המלאה. אני אלחם בבית המשפט העליון באמצעים הדלים שיש לי, בחיים לא אודה בפשע שלא ביצעתי". נחמני הוסיף כי "למרות המאמצים של המשטרה לרמוס אותי, לא הודיתי בפשע. אני מצר על מה שקרה למשפחה, על האובדן של הילדה שלהם. אבל חשוב שהמשטרה תמשיך לחפש את הפושע שביצע את הפשע. צר לי על אובדנם. גם המשפחה שלי מוטלת על הכף, יש לי שתי בנות שאחת מהן לא הולכת לבית ספר. אשתי מלווה אותי בכל יום כמעט, כואב לי שהיא סובלת".
בחודש שעבר כאמור הרשיע בית המשפט את נחמני, שנעצר 15 שנה לאחר הרצח. ה-DNA שלו התאים לזה שנמצא על הגופה. ההתאמה התקבלה בזכות דגימה מיריקה שלו ברחוב. נחמני הורשע במעשה סדום וזוכה מאונס מחמת הספק.
בני משפחת אייל לא נכחו בדיון שבו הורשע נחמני, אך מסרו בסיומו כי "לרוע שלקח את חייה של נועה אין זכות להתהלך חופשי ככל האדם. הסדר, כביכול, שב על כנו, כראוי לחברה מתוקנת. לנו, המשפחה של נועה, לא תהיה בכך שום הקלה וגם לא נחמה".
גופתה של אייל נמצאה בפברואר 1998 כשעליה סימני אלימות קשים. בניתוח הגופה שבוצע נלקחו דגימות DNA של הרוצח, אך במשך שנים התיק נותר בגדר תעלומה, לא נמצא קצה חוט שיוביל לזהות הרוצח והמשטרה לא הצליחה למצוא פרופיל שיתאים ל-DNA שנמצא בזירה. בשנת 2014 הושגה פריצת דרך דרמטית בתיק הרצח: קרוב משפחה של נחמני נעצר שנה קודם לכן ונלקחה ממנו דגימת DNA. היא הוכנסה למאגר המשטרתי, ונמצאה דומה לראיות שנאספו בזירה.
במשטרה החלו לחקור ולבצע חיתוך נתונים של חשודים פוטנציאליים שעשויים להוביל לחשוד המרכזי. כ-16 שנים אחרי שהמקרה זעזע את המדינה הגיעה ראיית הזהב שהובילה היום להרשעתו של נחמני - דגימת DNA שנלקחה מיריקה שלו על מדרכה נמצאה מתאימה לדגימות שנאספו בזירת הרצח. סנגוריו של נחמני טענו כי ראיית ה-DNA הושגה באופן לא חוקי ויש לפסול אותה.
בעקבות פריצת הדרך, במשטרה התחילו לבנות פרופיל של חשודים אפשריים, שהתבסס על פיסות מידע רבות כמו גיל, מקום מגורים, עבר פלילי, שירות צבאי, מצב בריאותי, בעלות על רכב ועוד. בעזרת המודל הגיעו החוקרים למספר רב של חשודים, והחלו לצמצם את הרשימה עד שהגיעו לנחמני. השערת החוקרים התחזקה לאחר שנמצא כי הטלפון הסלולרי שלו אוכן בשעה 23:55 בליל הרצח באזור "הדווידקה" בירושלים, שם עלתה נועה אייל לטרמפ שממנו לא שבה.
בשלב הזה פתחו החוקרים בחקירה סמויה אחר נחמני כדי לאסוף ממנו דגימת DNA, במטרה להצליבה עם הדגימה שנלקחה בזירת הרצח. במסגרת המעקב אחריו, באחת הפעמים שהלך ברחוב הוא ירק יריקה. החוקרים אספו את דגימת הרוק מהרצפה והצליבו את הנתונים עם הממצאים הפורנזיים שנלקחו מהזירה ביום הרצח. אותה הצלבת DNA הובילה את בית המשפט להרשיע את נחמני בביצוע הרצח.
לפנייה לכתב/ת 
