באירופה הוא הפיל ממשלות, כאן מתעלמים ממנו

משבר ההגירה הבינלאומי טלטל את השלטון בבלגיה, גרמניה, בריטניה וארה"ב, אבל בקמפיין הבחירות בישראל – דממה. מי ירים את הכפפה?

עו"ד שירה קאהןפורסם: 05.03.19 , 09:39

ארכיון. מבקשי מקלט מחוץ למתקן חולות(צילום: רויטרס)

את הנושאים המרכזיים העומדים בראש סדר היום לקראת בחירות 2019 ניתן לחלק לשני תחומים מרכזיים: המדיני-ביטחוני והחברתי-כלכלי. ולמרות זאת, סוגיה חשובה נעדרת כמעט לחלוטין מן הדיון הציבורי, אף שהיא ניצבת בראש החץ של מערכות בחירות אחרות ברחבי העולם כולו: סוגיית ההתמודדות עם הגירה בלתי חוקית.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

כדי להבין את הפער בין המתרחש בישראל לבין שאר העולם בכל הנוגע לדיון הציבורי סביב סוגיית ההגירה, מספיק להעיף מבט חטוף לעבר המנהיגים מעבר לים. היא הביאה להתפטרותו של ראש ממשלת בלגיה שארל מישל; היא השפיעה על החלטתה של קנצלרית גרמניה מרקל לא להתמודד לקדנציה נוספת; היא הביאה לשיתוק המערכת הפדראלית בארה"ב למשך 35 ימים, עקב ניסיונו של הנשיא טראמפ להשיג תקציב לבניית הגדר בגבול מקסיקו; היא היוותה גורם מרכזי בהחלטה של בריטניה לפרוש מן האיחוד האירופי ועוד.

התמודדות עם הגירה בלתי חוקית עומדת כנושא הדגל במערכות הפוליטיות בעולם כולו, ורק בישראל – דממה. האם הדבר נובע מכך שבישראל אין צורך להתמודד עם תופעה של הגירה בלתי חוקית? האם מדובר בתופעה כה שולית עד שרק תושבי דרום תל אביב צריכים להיות מוטרדים ממנה?

הנתונים שפרסמה לאחרונה רשות האוכלוסין וההגירה מעידים שלא זו הסיבה. אמנם תופעת ההסתננות תפסה את מרבית הכותרות בסוגיית ההגירה בישראל, אבל בפועל חזית ההתמודדות עמה רחבה הרבה יותר. ב-2018 לבדה הוגשו בישראל 16,263 בקשות למקלט (מרביתן דווקא ממדינות שאינן אפריקניות), וההערכה היא שרבות מהן יתבררו כבקשות סרק שנועדו לקנות זמן לעבודה בישראל; בשנים האחרונות חלה עלייה עקבית ומתמדת בבקשות לאיחוד משפחות בישראל מכל רחבי העולם; 16,230 עובדים לא חוקיים שוהים בישראל, 9,741 מתוכם כבר יותר מעשור; 33,627 מסתננים שוהים בישראל ללא אפשרות הרחקה וכ-66,700 תיירים שוהים בישראל ללא רישיון בתוקף.

בסך הכול מדובר ביותר מ-120 אלף איש ואישה השוהים בישראל שלא כדין, וככל הנראה מדובר בהערכת חסר שלא כוללת ילודה. כל זאת אף שמדינת ישראל אוחזת - לפחות לכאורה - במדיניות הגירה נוקשה, אינה ממהרת להעניק מעמד למי שאינו זכאי שבות, ואינה זקוקה להגירה מסיבות כלכליות ודמוגרפיות.

אם כן, מדוע זוכה סוגיה זו להתעלמות כמעט מוחלטת בקמפיין הבחירות? מדוע היא לא זוכה למקום הראוי לה? הרי ההתעלמות משחקת לידיהם של אלו המבקשים לעקוף את מדיניות ההגירה הישראלית. ככל ששוהה בלתי חוקי נשאר במדינה למשך יותר זמן, אפשרות הרחקתו הופכת קשה יותר ויותר.

לכן, מי שחשוב לו צביונה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, מי שמבקש לשמור על אותו צביון בעתיד הקרוב והרחוק, אל לו להיעתר להתעלמות הזו. עלינו לדרוש מן המועמדים השונים תשובות ברורות גם בנושא מדיניות ההגירה: כיצד ימנעו השתקעות של זרים שאינם זכאים למעמד בישראל? כיצד ינטרלו את התמריץ להגירה כלכלית בלתי חוקית נוספת? מה יביא סוף לניצול מערכת בקשות המקלט על ידי מהגרי עבודה?

זכותנו להבין כיצד כל אחד מהמועמדים מבקש להתמודד עם משבר ההגירה הבינלאומי שנמצא בשיאו ואינו פוסח גם על ישראל, וזאת כדי לשמור על זהותנו בהווה ובעתיד.