ללכת לאיבוד במבוך הקרח הגדול בעולם
קנדה: קלינט ואנג'י מאס ניהלו שנים מבוך בשדה תירס. את החורף הקר, עם מינוס 40 מעלות, ניצלו לבניית מסלול שלג. ומה עושות שם מדורות?
מבוך קרח בערבות הקפואות של מערב קנדה הוכרז כמבוך הקרח הגדול בעולם. נציגי ספר השיאים של גינס קבעו כי המבוך, שגודלו 2,789.11 מטר רבוע, גדול יותר מזה שהחזיק בשיא עד כה, גם הוא בקנדה – מבוך בפארק ההיסטורי פורט וויליאם באונטריו.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
בעלי המבוך שקבע את השיא החדש, החקלאים קלינט ואנג'י מאס, נהגו במשך שנים ליצור מבוך תירס בשדה התירס שלהם, ובשנה שעברה, כשהתפרסמו תחזיות שלפיהן חורף קר במיוחד יפקוד את קנדה, הם החליטו להאריך את החוויה גם לימי החורף – ולבנות מבוך קרח. ואכן, גם בינואר השנה, כשהטמפרטורה צנחה עד למינוס 40 מעלות צלזיוס, המשיכו המונים לבוא כדי ללכת לאיבוד בסמטאותיו הקפואות של המבוך.
קלינט מספר שמלאכת הבנייה לא הייתה קלה. לדבריו נדרשו שבועות של תכנון, עשרות אלפי דולרים ו-370 משאיות של שלג כדי לכסות בקרח דק יחסית את השדה שלו ושל אנג'י. הוא מספר שהמשימה יקרה בשל הצורך לשכור גנרטורים, טרקטורים וציוד נוסף, וכן לקנות דלק ולשלם על עבודה של שבועות. גם תכנון המבוך היה משימה לא פשוטה.
בתוך המבוך פוסעים המבקרים בין קירות שלג בגובה 1.8 מטר, והם דורכים על שכבת קרח שנדחסה בקפידה כדי למנוע ממנה להפשיר מהר מדי תחת רגלי המבקרים. בכמה פינות במבוך ניצבים פסלי קרח, ובחמש פינות הוצבו ספסלים סביב מדורות כדי לאפשר למבקרים להתחמם לפני שימשיכו הלאה בניסיון למצוא את היציאה.
המדורות משמשות גם כסימני דרך עבור הבאים למבוך. ג'יליאן קרוקס וקסידי וגנר, שהגיעו לאחרונה למבוך בפעם הראשונה, סיפרו שהן היו הכרחיות עבורן כדי למצוא את הדרך. "זה היה כיף", סיפרה קרוקס. "לקח לנו קצת זמן, חבל שלא מדדנו כמה. אולי חצי שעה? כן!".
אם הטמפרטורות ימשיכו להיות נמוכות מאוד, המבוך יוכל להישאר פתוח עוד כמה שבועות. קלינט מקווה שבזמן הזה יספיק להגיע ל-10,000 מבקרים – ולקצור רווח כספי קטן.
לפנייה לכתב/ת 
