תוכנית "100 הימים" של שקד: "אבטל את הוועדה למינוי שופטי עליון"
"בג"ץ ביצע הפיכה", טענה שרת המשפטים והציגה את תוכניותיה לקדנציה הבאה, אם תמשיך. המהלכים העיקריים: קיום שימוע ציבורי לשופטי עליון והעברת פסקת ההתגברות במתכונתה המלאה. "העליון לא ייתפס יותר כשחקן פעיל במגרש הפוליטי שלו שמורה המילה האחרונה", הבטיחה
על רקע פסילתו של מיכאל בן ארי מהתמודדות בבחירות לכנסת על ידי בית המשפט העליון, שאותה היא מגדירה "שערורייה", מספר 2 בימין החדש ושרת המשפטים איילת שקד הציגה היום (ב') את תוכנית "מאה הימים" שלה - ותקפה בחריפות את מערכת המשפט.
שקד, שנשאה דברים ב"כנס ישראל 2050 של התאחדות הסטודנטים הארצית" בירושלים, הודיעה כי אם תמשיך כשרת המשפטים, היא מתכוונת לבטל בקדנציה הבאה את הוועדה למינוי שופטי עליון, לקיים שימוע ציבורי לשופטי עליון, להעביר את פסקת ההתגברות במתכונתה המלאה, לאפשר לשר לייצג עצמו בבית המשפט ולהעביר את חוק היועמ"שים. "בג"ץ ביצע הפיכה, בחירות הפכו כמעט לחסרות משמעות, את העם החליף 'הציבור הנאור'", תקפה שקד ואמרה: "המהפכה הדמוקרטית נמצאת באמצע הדרך".
לדבריה, המהלך הראשון והחשוב מכולם לתפיסתה הוא שינוי שיטת בחירת שופטים לבית המשפט עליון. "ברובן המוחלט של הדמוקרטיות המערביות, נבחרי הציבור הם אלה שממנים את שופטי הערכאה העליונה במערכת המשפט", אמרה. "אין סיבה שנישאר מאחור. לא ייתכן שבדמוקרטיה איתנה כמדינת ישראל, לשופטים תהיה זכות וטו בבחירת עמיתיהם. העם יקבל את מלא הסמכות לכך. בחירת שופטים תתבצע בהחלטת ממשלה על פי הצעת שר המשפטים, ובאישור הכנסת. במקביל, ננהיג שימוע בוועדת החוקה למועמדים. הציבור זכאי לדעת מהי השקפתו המשפטית של מועמד לבית המשפט העליון".
המהלך השני בתוכניתה של שקד הוא השלמת חוק יסוד: החקיקה, שיעגן את פסקת ההתגברות. "הדגם הדיאלוגי, כדוגמת הקנדי, הוא המתאים ביותר למדינת ישראל", אמרה. "היתרון הדרמטי יהיה בכך שבית המשפט העליון לא ייתפס יותר כשחקן פעיל במגרש הפוליטי שלו שמורה המילה האחרונה. בכך אני משוכנעת שבית המשפט העליון ישוב לתפקידו כמכריע בסכסוכים בין אזרחים וכמגן זכויותיו של פרט שנפגע מהשלטון", וכך גם ישוב אמון הציבור בו.
עיגון סמכויות היועץ המשפטי לממשלה בחקיקה באופן ברור הוא המהלך השלישי בתוכניתה של שקד, שמעוניינת לאפשר לשרי הממשלה לקבל ייצוג משפטי נפרד כאשר עמדתם מנוגדת לעמדת היועמ"ש. "הייעוץ המשפטי לממשלה הפך כלי לסיכול מדיניות", אמרה. "לעיתים הוא הופך מעורך דינה של הממשלה, לקטגור של הממשלה".
"ראשית, נקבע באופן ברור כי גם כאשר התעוררה שאלה משפטית, הממשלה או השר הרלוונטי יקבעו כיצד לפעול, כל עוד לא פסק אחרת בית המשפט. כפועל יוצא, הממשלה או השר הרלוונטי יקבעו את העמדה שתוצג בשמם לבית המשפט, בין על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה ובין על ידי עורך דין פרטי".
על חוק היועמ"שים אמרה שקד: "ראשית נשלים את שינוי שיטת מינוי היועץ המשפטי לממשלה והיועצים המשפטיים למשרדי הממשלה. לא ייתכן שלשר בממשלה לא תהיה כל מעורבות רשמית בבחירת היועץ המשפטי למשרדו. האמינו לי, הדרג הפוליטי מעוניין להצליח בתפקידו. הוא יבחר את היועץ המשפטי הטוב ביותר. וכן, כזה התואם את השקפת עולמו".
לתפיסתה של שקד "החקיקה השיפוטית הפציעה במלא עוזה. עילת הסבירות התפתחה והתעצמה, ובית המשפט הפך את עצמו לממשל על. זמן לא רב לאחר מכן גם הקומה הנוספת, המהפכה החוקתית, הושלמה באין מפריע". כתוצאה מכך, המשיכה שקד, העליון הפך לפוסק העליון בענייני מדיניות, ובמקביל התעצם כוחם של היועצים המשפטיים. "ייעוץ לקידום מדיניות הפך לייעוץ לסיכול מדיניות. מדיניות שלא אושרה על ידי הייעוץ המשפטי לא זכתה להגנה בבית המשפט העליון. בשם אינטרס ציבורי עמום שנקבע במסדרונות הייעוץ המשפטי, נדחק לפינה האינטרס הציבורי המוחשי שהוגדר בבירור בקלפי".
לדבריה אזרחי המדינה המשיכו להטיל פתק בקלפי, אך הבחירה הפכה לכמעט חסרת משמעות. "מדמוקרטיה פרלמנטרית מפוארת הפכה מדינת ישראל לכזו המונהגת בידי מועצת שומרי הדת. דת הדמוקרטיה המהותית". כתוצאה מכך , טענה שקד כי "העם הפך ללא רלוונטי". את רצון העם המתבטא בתוצאות הבחירות החליף המושג חסר המשמעות – "הציבור הנאור". ובשל עליית כוחו של בג"ץ, הפך כל נושא לעניינו של בית המשפט העליון - "מינוי רמטכ"ל, תקציב המדינה, סיכול ממוקד, גדר הפרדה, ייהוד הגליל, גיוס בני הישיבות, מתווה הגז, תאגיד השידור הציבורי, מינויי שרים ופיטורי שרים - מלא כל הארץ כבודו".
לדעת שקד, שימור הכוח לא פסח על דרך בחירת השופטים. "מועמד שלא תאם את האג'נדה, אביר זכויות אדם ככל שיהיה, איבד את סיכוייו להיכנס להיכל".
שקד הוסיפה כי נבחרה בשם אג'נדה של "ריסון שיפוטי וחיזוק משילות נבחרי הציבור". שאיפתה, לדבריה, היא "להשיב את הסמכות לנבחרי הציבור מחד, ואת אמון הציבור במערכת המשפט מאידך".
לפנייה לכתב/ת 
