טראמפ יפנק את נתניהו - אבל מצפה לתמורה
סביר להניח שהנשיא לא ייפגע מדו"ח התובע המיוחד על המעורבות בבחירות, וטראמפ יתפנה לטובת הרוח הגבית לנתניהו עם ההכרה הרשמית ברמת הגולן. אבל מה יהיה המחיר שרה"מ יצטרך לשלם אם ייבחר מחדש? פרשנות
בין שלל המתנות שיורעפו על ראשו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שיגיעו היום (ראשון) לביקור בוושינגטון, הגיעה גם אחת מכיוון בלתי צפוי. היא אמנם לא נוגעת לו ישירות, אבל יכולה להעצים את הקמפיין שלו.
הדו"ח של התובע המיוחד רוברט מולר, שהונח על שולחנו של שר המשפטים האמריקני וויליאם באר ערב ביקורו של נתניהו, לא מכיל המלצות להגשת כתבי אישום נוספים. כך על פי ההדלפות לתקשורת האמריקנית.
אם זה המצב, הנשיא טראמפ יהיה הראשון לומר "אמרתי לכם". שנתיים עוסק מולר בחקירת "רוסיה-גייט", כשמטרתו לבדוק אם הייתה קנוניה בין טראמפ ואנשיו לבין הקרמלין במטרה להטות את הבחירות בארצות הברית.
על פי ההדלפות עד כה, לא נמצא אקדח מעשן שיבסס את החשד הזה. אמנם, עד כתיבת שורות אלו טראמפ שותק. כמעט 24 שעות מאז שהונח הדו"ח על השולחן של באר, והוא עדיין לא יצא בסדרת ציוצי ניצחון, מה שמעלה את השאלה: האם הוא נזהר כי הוא יודע שיש בכל זאת משהו רע בדו"ח מבחינתו?
מי שציפה כי מולר יודיע בתום חקירתו המעמיקה והממושכת כי יש לעבור לחקירה פלילית נגד הנשיא, בני משפחתו או מקורבים נוספים שלו, צפוי ככל הנראה להתאכזב. זה בדיוק מה שישחק לידיו של נתניהו. העיסוק בדו"ח אמנם יגזול את תשומת לב התקשורת מביקורו של ראש ממשלת ישראל, אבל יספק לו תחמושת טרייה לחזק את טיעונו שכמו במקרה של טראמפ, הרשויות חקרו וכלום לא נמצא, וכך גם יהיה אצלו.
שבועיים לפני הבחירות נתניהו ינחת היום בוושינגטון, ואת השי הגדול מכל הוא כבר קבל למפרע מהנשיא: הודעתו על ההכרה בריבונות ישראלית ברמת הגולן. הנושא יעמוד במרכז הפגישה שלהם ביום שני בבוקר, שחלקה תהיה מול העיתונאים. זה יקרה בדיוק בשעה שבה יו"ר כחול-לבן בני גנץ יעשה את טבילת האש הראשונה שלו – כשינאם את הנאום המרכזי בוועידת איפא"ק.
קשה להאמין שטראמפ כיוון את הפגישה עם נתניהו לשעה שבה גנץ מדבר כדי לגנוב ממנו את אור הזרקורים, אבל אם לא הייתה תחבולה מאחורי הקלעים, יד המקרה שיחקה היטב לטובת ראש הממשלה.
כשהתקשורת תצטרך לבחור את הזירה ממנה לדווח, היא תעדיף את הבית הלבן ולא את נאום גנץ. מה גם שתהיה זאת הזדמנות לכתבים האמריקנים להמטיר על הנשיא שאלות בנושא דו"ח מולר, ולקוות לתגובה עסיסית, תוקפנית או מזלזלת במולר ובצוותו, בהמשך לקו התקיף שבו נהג הנשיא האמריקני.
בציוץ אחד לא משנים מדיניות אמריקנית, והציוץ של טראמפ על הצורך להכיר בריבונות הישראלית ברמת הגולן הוא סמלי וחסר כל שיניים. אבל כשייפגש טראמפ עם נתניהו, הוא מתכוון לחתום על מסמך שהופך את ההכרה לעובדה. מכיוון שבית הנבחרים נשלט על ידי דמוקרטים, יש להניח שהוא יעשה זאת בצו מיוחד נשיאותי שיורה למחלקת המדינה לשנות את המדיניות, מבלי להיזקק לאישור הקונגרס.
ליותר מזה לא יכול היה נתניהו לצפות מטראמפ: ימים ספורים לפני הבחירות הוא נותן לו ביד את רמת הגולן ומאפשר לו להציג את עצמו לא רק כמדינאי דגול שיודע לסובב את הגלובוס ולפתח קשרים של חברות עם הנשיא האמריקני, אלא גם כשומר נלהב על ביטחון ישראל הרוצה להבטיח שמצפון לא תפתח הרעה אחרי שחיזבאללה והאיראנים התבססו בסוריה.
ביום שני בבוקר צפוי בבית הלבן מפגן של אהבה: טראמפ לא יחסוך במילים מפנקות כדי לשבח את ראש הממשלה, ונתניהו מצידו ישתמש בכל ביטוי של תודה והוקרה לנשיא שנתן לו את ירושלים, רמת הגולן ואת היציאה האמריקנית מהסכם הגרעין עם איראן.
יש להניח שטראמפ באמת מחבב את נתניהו. הוא גם מרגיש כמו תאומו הפוליטי: נגד שניהם מתנהלות חקירות, שניהם בזים בפומבי למערכת המשפט ובטוחים שהשמאל והתקשורת חברו זה לזה במטרה להוריד אותם מהשלטון. אבל טראמפ הוא גם איש עסקים ממולח, והוא ידוע בקשיחותו העסקית כשהיה נדל"ניסט בניו יורק - אצלו אין ארוחות חינם, בטח לא מתנות חינם. לכל מחווה תהיה תמורה וזמן הפירעון יגיע.
טראמפ אינו מסתיר את רצונות להוכיח לעולם כי הוא יכול לעשות הרבה יותר טוב מקודמו ברק אובמה, והבטיח כי יביא את "עסקת המאה" לשלום בין ישראל והפלסטינים. הוא נחוש לעשות זאת, לא רק כדי להוכיח כי הוא טוב מקודמיו, יצירתי ויודע לסגור דיל - הוא גם זקוק לזה כמו אוויר לנשימה.
עד כה לא הצליח טראמפ להביא להישג כלשהו במדיניות החוץ האמריקנית. הוא הסתכסך עם העולם והביא לירידה בהשפעה האמריקנית על הגלובוס. הוא החליש את מעמדה. ניסיונו להביא להסכם פיוס עם צפון קוריאה קרס, הוא החניף לעריץ מפיוניאנג וקיבל אצבע משולשת. לאחר שתי פסגות מתוקשרות בין שניהם, שלא הובילו לשום מקום, טראמפ הבין שלקים ג'ונג און אין כל כוונה לפרק את נשקו הגרעיני כפי שהנשיא האמריקני רצה.
אם יצליח לנצח על הסכם שלום, שמדינות ערב נוספות תהיינה מעורבות בו, הוא יוכל לשחק במגרש של הגדולים, להציג עצמו כמדינאי עם הישגים ולהתחיל לחלום מחדש על פרס נובל לשלום. כדי שזה יקרה, הוא מצפה לתוצאות הבחירות בישראל: אם נתניהו ייבחר מחדש ויקים את הממשלה, טראמפ יפעיל עליו מכבש של לחצים, ברוח טובה כמובן, כדי להשיג ממנו ויתורים שיחזירו את הפלסטינים לשולחן המשא ומתן.
הרי הוא נתן לו כל כך הרבה מתנות, סייע לו להיבחר מחדש, והוא בטוח שזה מגיע לו מנתניהו. אמנם שר החוץ שלו, פומפאו, הציג אותו כאסתר המלכה שבא בשם האל להציל את ישראל, אבל לא בטוח שטראמפ בכלל יודע מיהי אסתר המלכה ומה היו מעשיה. הוא כן יודע, שהוא לא יסכים לעולם לצאת פראייר, גם לא עם ביבי ידידו, שאותו ימשח השבוע בשמן ויעשה כל מחווה אפשרית כדי לסייע לו בבחירות.
לפנייה לכתב/ת 
