אם רק היו לישראל מנהיגים ראויים
הם היו חותמים על שבועת משרתי ציבור, בחיל ורעדה, ברצון ובהכנעה, ביראה וברגשי תודה על הזכות שנפלה בחלקם. אבל נראה שאין לה
בני גנץ ובנימין נתניהו(צילום: גיל נחושתן, AFP)
שבת. אני קורא עיתונים. המדינה שלי במערכת בחירות. הדיון ירוד. אין עיסוק בסוגיות החשובות. קמפיינרים מנסחים את השיח, ובעידן של קיצוניות ושיח אלים - מי שיותר בוטה תופס יותר כותרות. והנה מה שהעיניים שלי קולטות: פריצה למכשיר טלפון, חשדות, כתב אישום, אתה לא תלמד אותי מה זה ביטחון, אתה השתתפת באירוע של מחבלים, אשתך כזאת, ואשתך כזאת. וככה זה ממשיך. כאילו ואין שום חשיבות לשאלות יסוד של החיים שלנו כאן.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
אם הייתי יכול להנחות עימות בין המועמדים הייתי מבקש תשובות לשאלות האמיתיות: מה הדרך לניהול הסכסוך עם הפלסטינים? איך מייעלים את המשילות ואת עבודת הממשלה שהפכה להיות אבן ריחיים על צוואר הציבור? איך מצמצמים את נטל הרגולציה? איך נכון להבריא את מערכת הבריאות? איך לשפר את הישגי התלמידים בחינוך? אבל במקום זה אנחנו בספינים של חקירות ופריצות לטלפונים ו"בני לא יכול" ו"רק לא ביבי" כדי להסתיר את העובדה שפשוט אין להם תשובות.
בכל מדינה יש הסכם לא חתום בינה לבין האזרח. האזרח מוותר על חלק מהחירות שלו מעצם השתייכותו לכלל ובתמורה מקבל שירותים, ביטחון, תמיכה, הגנה אזרחית ועוד. המדינה מרוויחה את נאמנותו, את השתתפותו בנטל באמצעות חובות כמו שירות צבאי, תשלומי מסים, השתתפות פעילה בתחומי חיים אזרחיים ועוד.
בחירות 2019 - טורים נוספים:
- החרדים ניצחו. לחילונים לא אכפת מדת ומדינה
- הטעויות שעלולות לעלות לנתניהו בבחירות
- היא רק נסעה לרילוקיישן, תנו לה להצביע
- משה פייגלין - אופיום להמונים
האמנה הלא חתומה הזו רחוקה מלהיות ממומשת כראוי בישראל. כמעט בכל תחום חיים נדרש שיפור. השאלות שצריכות להישאל לא נשאלות וממילא אין תשובות. הדבר היחיד שחשוב הוא הניצחון בבחירות. ואני מביט בתמונות של המתמודדים ומנסה להבין, משווה למנהיגים של פעם. כמו בן גוריון שאמר "תדע כל אם עברייה שחיי בנה מופקדים בידי מפקדים הראויים לכך", או כמו בגין, שמתאר בזיכרונותיו את הפגישה הראשונה שלו עם ז'בוטינסקי, והוא נער צעיר בן 16 שהולך לשמוע מנהיג נואם, ובוחר במילה "התקדשתי" כדי לתאר את רגשותיו.
מה עשו הפוליטיקאים ביממת ההסלמה? (צילום: רן דיקשטיין)
אני מנסה לראות את המנהיגים של היום מחויבים לקדושה הזו שבענייני הציבור. לשליחות היחידה במינה הזו, לזכות הנעלה של לשרת ציבור.
לפתע אני פורש לעולם של דמיון. ובדמיוני אני רואה איך כל נבחר ציבור או פקיד ציבור נשבע את השבועה הבאה בטרם ייכנס לתפקידו:
"אני ניצב כאן בחיל ורעדה, ברצון ובהכנעה, ביראה וברגשי תודה על הזכות שנפלה בחלקי לשרת את הציבור במדינתי. אני יודע שהאחריות המוטלת עליי תוביל מיומה הראשון להחלטות ולמעשים שישפיעו על חייהם של אחרים, רבים ולעיתים רבים מאוד, אך לא אשכח גם את ההחלטות שישפיעו על חייו של האדם האחד.
"ולכן אדע ואזכור כי לא מלוכה ואדנות ניתנים לי היום, אלא מלאכה, ומהותי כולה היא להיות משרתו של הציבור במדינתי. ואדע ואזכור כי תכלית המעשה והחיים היא עשיית הטוב, ואדבק במידה זו. ואמנע מפיתויי הקבע המבקשים לשבשה.
"ואדע ואזכור כי שירותי מופקד בידי לזמן קצוב מאוד, כהרף עין, ואין לי רשות לעשות בו כבשלי, וכי אלה הנזקקים ונתלים בשירותי נדרשים למידת החסד והרחמים כדי שאקיים מלאכתי מולם נאמנה. ואבוא למלאכתי מתוך רצון קבוע לזכות באמונם של אלה שאליהם מיועד שירותי, וחובת קבלת האמון מוטלת עלי ולא עליהם.
"ויודע אני כי לעיתים אהיה במלאכתי כיושב על כס המשפט, ויעמדו לי כלים שיש בהם כדי לצמצם או ליטול את חירותו וזכויותיו של אחר. ואזכור שכל היושב בדין יכול לטעות, ובעשותו טעות יביא לעוולות ומכאובים על אחר, ואזכור כי רק מי שידע עוול וסבל יכול לאמוד אותם, ולכן אזהר שבעתיים במידת הדין.
"ואני מטיל על עצמי, מרצוני האישי והמלא, ערבון מוגבל במובן הערכי, משום שעליי להיות מכובד במלאכתי, ומשום שכל מכובד חייב להיות גם מוגבל כדי לשמור על מכובדותו.
"ואזכור כי מלאכתי נשענת על עבר שיש בו עקרונות יסוד וערכים שהם הבסיס למלאכת המדינה, ואשא פני אל העתיד כי לשם תתכונן המלאכה, למען ידעו הדורות הבאים את בטחונו של עתידם במדינתי.
"ואזכור כי לכל כוח יש מגבלות רבות, ואל לי לטעות בפרשנות שגויה של כוח, ולפרשו לעד במידת הסבירות הראויה, ונשבע כי לעולם לא יבוא כוח זה כדי לשרת את עצמי, רצונותיי וצרכיי, או את עצמם, רצונותיהם וצורכיהם של הכרוכים בי והקרובים אלי, וכי כל מלאכתי כולה נועדה לתכלית אחת והיא יושרה מוחלטת ביני לבין עצמי בבואי לקיימה מול הציבור במדינתי.
ועל כן באתי על החתום...".
ואז הבן שלי קרא: "אבא, בוא לשחק כדורסל". אז חזרתי למציאות והלכתי לשחק כדורסל.
- עובד יחזקאל הוא יועץ אסטרטגי ויו"ר קבוצת ת.א.ר.א, היה מזכיר הממשלה בתקופת כהונתו של אהוד אולמרט
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
עובד יחזקאל
צילום: עמית שאבי
מומלצים
