באומל נטמן: "שבת לאדמתך כלוחם בן 22"
אלפים ליוו למנוחות את נעדר הקרב במלחמת לבנון הראשונה שגופתו הובאה לארץ. ריבלין: "המשימה להביא את זכריה לקבר ישראל הושלמה". נתניהו: "חשתי צמרמורת". הרמטכ"ל כוכבי: "מצדיע לך. יידעו כל אם ואב שמסרו את גורל בנם או בתם בידי מפקדים שיעשו כל שניתן כדי להחזירם לגבולם וביתם"
37 שנים אחרי שהוכרז כנעדר - חלל קרב סולטן יעקוב נטמן בישראל: בבית העלמין הצבאי בהר הרצל ליוו הערב (יום ה') למנוחות אלפים את רס"ל זכריה באומל, אחד משלושת נעדרי הקרב במלחמת לבנון הראשונה, שהשבוע זוהו שרידי גופתו אחרי שהובאו ממחנה הפליטים ירמוכ שליד דמשק בסוריה. לבקשת משפחתו, לא התקיים בטקס מטח כבוד וכן לא הונחו זרים. בין הנוכחים היו ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא המדינה ראובן ריבלין והרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי.
אחותו של באומל, אסנה הברמן, ספדה לו: "כל התפילות שהתפללנו במשך שלושים ושבע שנה נכנסו למקום אחד ואנחנו פה. וחשבתי מה אני אעשה פה במקום הזה. אפילו לחבק אי אפשר. אז חשבתי לפנות לאדמה ולבקש מהאדמה לחבק אותו. כעבור כמה דקות הבנתי שאני לא צריכה לבקש. אין שום צורך לבקש. האדמה מחבקת חזק חזק. ולמה? בגלל שיש אהבה מוחלטת בין הבן שמסר את הכל בשביל האדמה והאדמה עצמה, יש פה איחוד גמור, אתם ביחד עכשיו".
"תודה לעם ישראל שהחזיק אותנו, שאנחנו נוכל להיות פה היום אחרי שלושים ושבע שנה. כל מי שהתפלל, שכתב, שחשב, כל מי שקיווה בלב, בזכותכם אנחנו פה. תודה לעם ישראל על היום הזה", היא הוסיפה. "אני רוצה לפנות לאחי יקירי זכריה שגדלנו ביחד, בחור כל כך צנוע, כל כך ענו, כל כך לא מחשיב את עצמו. הוא היה אומר מה עושים פה היום, מה קורה פה, הוא לא היה מבין. ואני אומרת לו הפעם, כן בשבילך, דווקא, כי אתה נתת את הכל. התלבש עליך רוח אלוקים כשהתגייסת".
"אנחנו נפרדים ממך היום, אני משחררת אותך לאדמה כי 'טובה הארץ מאוד מאוד'. נוח בשלום על משכבך אחי היקר. ותמליץ יושר עלינו, אנחנו בתקופה לא פשוטה ואני חושבת שכל מילה שלנו והתפילות שלנו צריכים לעלות למעלה ביחד".
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין אמר דברי פרידה: "זכריה, לפני 37 שנים, כמה ימים לפני הקרב שבו נפלת, כתבת להוריך: 'אל תדאגו, הכל בסדר, אך נראה שלא אבוא הביתה בקרוב'. 37 שנים חלפו מאז, אבל היום שבת הביתה. שבת לאדמת ארצנו, לירושלים".
"הבט סביב זכריה, אם היית יכול לראות את חבירך, את מפקדיך - לחלקם כבר יש נכדים, אבל אנחנו טומנים אותך היום לוחם צעיר, בן 22 בסך הכל", ספד ריבלין.
הנשיא הוסיף: "היום הוא יום שבו מקיימת מדינת ישראל את השבועה לחיילינו, בנינו ובנותינו. היום אנחנו יכולים להעיד בפה מלא שאנחנו עושים הכל, גם את הבלתי נתפס וגם את הבלתי ייאמן כדי לקיים את נדרינו להשיב את הבנים אשר לא שבו מן הקרב הביתה. היום אנחנו יכולים לומר באמונה ובענווה לחיילינו, בעבר בהווה ובעתיד, לא הרפינו ולא נרפה מהמשימה הקדושה הזו עד שכל הבנים שנפלו על הגנת העם והארץ ישובו הביתה".
בפתח דבריו הספדו הזכיר ראש הממשלה בנימין נתניהו את אביו של זכריה, יונה באומל ז"ל: "ביום הזה אנחנו זוכרים את יונה ז"ל, אנחנו זוכרים את אהבתו לזכריה , זק, ככה היה קורא לו. את הכאב שלו, את הגעגועים, את האמונה שלו, את המסירות הבלתי נלאית שלו עד יומו האחרון - להביא את זכריה הביתה. כמה מצער שאינך פה איתנו יונה כדי לראות את שובו של בנך אהובך".
"ביממה המטלטלת הזאת חוזרת ונשנית בפי רבים מאזרחי ישראל מילה אחת, צמרמורת", המשיך נתניהו. "גם אני הרגשתי צמרמורת. חיכינו לרגע הזה 37 שנים, ראיתי אנשים מזילים דמעה למרות שהם נולדו שנים רבות אחר היעלמו של זכריה. השבת בנינו לגבולם נוגעת בנימים העמוקים ביותר של זהותנו כיהודים וכישראלים. כל ישראל ערבים זה לזה ומיסודות קיומנו, ערך הרעות הוא משורשי הברית שקושרת אותנו יחד כעם, כצבא וכמדינה".
נתניהו הוסיף: "שני חבריו של זכריה שנפלו איתו בסולטון יעקב, צבי פלדמן ויהודה כץ, עדיין לא איתנו. נמשיך להשקיע כל מאמץ להחזירם הביתה, וכך נפעל ביחס לכל נעדרינו ונופלינו ושבוינו האחרים. זוהי מחוייבות שאין לה תפוגה".
"אחדות האומה אופפת כאן את קברו, ועלינו תמיד לזכור, גם כשיש בתוכנו ויחכחים ומחלוקות שהם חלק טבעי מהחיים במדינה חופשית ודמוקרטית, גם אז הנקודה הפנימית שמאחדת אותנו בטוב וברע, הנקודה הפנימית הזאת חזקה מכל", אמר נתניהו.
הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, פנה לבני משפחתו של באומל: "אתמול הותרו הייסורים. הכאב יישאר לעולם אך חוסר הידיעה נפסק ותהיה זו הנחמה שזכריה ז"ל שב לארצו ונטמן באדמתה. הוא לידכם ואיתכם. לאורך 37 השנים שחלפו מאז אותו הקרב לא איבדתם את התקווה שישוב. אני מרכין ראש בשם צה"ל כולו ומצדיע לכם על אורך רוח, אצילות ומופת. יידעו כל אם ואב שמסרו את גורל בנם או בתם בידי מפקדים שיעשו כל שניתן כדי להחזירם לגבולם וביתם".
כוכבי הוסיף: "אני מצדיע קודם כל לך זכריה באומל, לוחם אמיץ, איש של אמונה וערכים שנאלץ מתוך מסירות ללכת את הדרך עד לסופה".
אחר הצהריים הודיע דובר צה"ל, רונן מנליס, באופן רשמי כי גופתו של באומל נמצאה בסוריה, וחשף פרטים חדשים על מבצע הבאתה ארצה. "למעשה היה מדובר בסדרת מבצעים של הצבא הרוסי בליווי צה"ל, אחרי שיתוף פעולה בין זרועי בישראל בין השב"כ, אמ"ן והמוסד", סיפר מנליס - והוסיף: "היו מבצעים שידענו בהם גם אכזבות. לישראל הובאו כמה גופות דרך רוסיה ובמהלך בדיקתן זוהתה באופן ודאי גופתו של באומל ז"ל".
כמה שעות קודם לכן ערך משרד ההגנה הרוסי טקס מיוחד לבאומל במוסקבה. הרמטכ"ל הרוסי ולרי גרסימוב קיבל את ראש הממשלה נתניהו יחד עם משמר כבוד, והציג ארון עם שרידי חפצים של באומל, בהם סרבל ונעליים, ועליו דגל ישראל. נתניהו וגרסימוב צעדו יחד לעברו והניחו עליו פרחים.
מוקדם יותר הודה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בקולו, בפגישה עם נתניהו, כי אנשי הצבא הרוסי בסיוע הסורים היו אלה שמצאו את גופתו של באומל. "אנשינו יחד עם הסורים איתרו את הנעדר ויעמלו לאתר נעדרים נוספים", אמר.
גופתו של באומל הייתה אחת מכמה גופות שהובאו השבוע לישראל במסגרת מבצע "זמר נוגה". בישראל קיוו שביניהן נמצאות גופותיהם של שלושת נעדרי הקרב - כולל יהודה כץ וצבי פלדמן - אולם בדיקת המכון לרפואה משפטית זיהתה רק את באומל, והשלושה לא נקברו יחדיו.
למשפחתו של באומל נמסר אתמול אחר הצהריים כי גופתו אותרה ועברה הליך זיהוי במכון לרפואה משפטית באבו כביר. באומל זוהה באמצעות בדיקות DNA, ויחד עם גופתו הושב גם ציודו האישי, שנמסר אחר הצהריים לקרובי משפחתו.
קרב סולטן יעקוב, התנהל בין כוחות צבא סוריים לכוחות ישראליים ביומו השישי של מבצע שלום הגליל (ב-11-10 יוני 1982). בסיום הקרב נמנו 20 הרוגים בין חיילי צה"ל, עשרות פצועים ושישה נעדרים. כעת עם מציאת גופתו של באומל, גורלם של שניים מהנעדרים נותר לא ידוע. נסיבות ומהלכי הקרב עמדו במוקד מחלוקת מחקרית וציבורית, ככל הנראה בשל תוצאותיו הקשות, אי-הוודאות לגבי גורל הנעדרים וטענות שונות שהופנו כלפי מפקדי הקרב (שהפכו בחלקם לאישים פוליטיים).
לפנייה לכתב/ת 
