מלירן חולצה אפורה ועד לחגיגה הענקית: הלילה של הליכודניקים
רק אחרי שהתוצאה התחדדה הרשו לעצמם הפעילים לפרוץ בקריאות "ביבי מלך ישראל". הגעת השיירה של נתניהו סימנה את האות להגברת קולות השמחה. כך נראה ליל הניצחון במטה
כמה דקות לפני פרסום מדגמי הטלוויזיה בשעה 22:00 אמש (יום ג'), היכל שלמה בתל אביב, שהוזמן לארח את תומכי מפלגת הליכוד, היה עדיין ריק. ברחבה הסתובב קומץ קטן מאוד של נושאי תפקידים למיניהם, כמה חברי כנסת ואנשי מרכז, דוגמת ח"כ אמיר אוחנה, חברי הכנסת המיועדים עוזי דיין ומיכל שיר וגם לירן חולצה אפורה.
בנוסף היו באותה השעה במקום עשרות עיתונאים מכלי תקשורת מהארץ והעולם, שרק חיפשו את מי לראיין. השרה מירי רגב, למשל, הגיחה לראיונות מצומצמים שנסגרו עבורה בערוצי התקשורת המרכזיים, ומיד לאחר מכן נעלמה מבלי להסתובב כלל וכלל על הפרקט.
בשונה מאירועי המפלגה הססגוניים ומלאי ההתלהבות, היה נדמה שהפעם נוקטים משנה זהירות במפגן הכוח. מחשבה רציונלית עד התבהרות התפלגות הגושים. התומכים שהגיעו מכל רחבי הארץ המתינו בחוץ לבידוק הקפדני ורק אחרי השעה 23:00 הוזמנו לחגוג.
מול המצלמות היו כאלה שהודו כי מעולם לא היה מצב כזה וכי הם אינם מבינים מדוע לא הוכנסו קודם לכן. מבחינתם, הניצחון הוא מוחלט ולא רק טכני וכרגיל זו התקשורת שמעבירה מצג שוואה של היתכנות למהפך.
כך או כך, למי שנמצא בפנים הייתה תחושה בועתית של בלבול מהיעדר החגיגיות המוכרת. גם כשהאולם התחיל להתמלא באנשים, דגלים וחולצות עם דמותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, מצד אחד הייתה התעלמות מהתוצאות הראשוניות שהצביעו על יתרון לכחול לבן בבחינת "זו לא הפעם הראשונה שהולכים לישון עם פרס וקמים עם נתניהו", ומצד שני התגובות היו מאופקות ולא אופייניות לקהל הביתי האוהד.
לקראת 1:00 כשחוסר הוודאות התאדה, החלו להישמע באופן ספונטני הקריאות "ביבי מלך ישראל", ולא רק כהצגה מול המצלמות. כששיירת ראש הממשלה החלה לעשות את דרכה למקום, אז גם התחיל השידור על מסכי הענק, מה שנתן את האות לנוכחים להגביר ווליום ושמחה.
כשנתניהו עלה יד ביד עם רעייתו שרה לשאת את נאומו, מול קריאות "בוטים! בוטים!" ו"לא לאחדות", השעה כבר היתה 2:00 לפנות בוקר. הוא דיבר נחוש ובטוח, בידיעה כי גם אם האולם יכל להיות מלא יותר בעת פיזור הקונפטי ושירת התקווה, מה שכולם יזכרו בסופו של דבר זה את השורה התחתונה: הוא ניצח. שוב.