הערבים לא נהרו לקלפיות: "הענישו את הח"כים"
סכסוכים פנימיים, פירוק הרשימה המשותפת ומיאוס בגלל חוק הלאום: אלו חלק מהסיבות שבגינן רבים מערביי ישראל החרימו את הבחירות, והתוצאות הביאו לאכזבה קשה: "כל מפלגה רצתה להוביל - ובסוף כולם הפסידו"
במגזר הערבי התאכזבו רבים מתוצאות הבחירות לכנסת ה-21, שבהן השיגה רשימת חד"ש-תע"ל שישה מנדטים בלבד, בעוד בל"ד-רע"ם עברה אמנם את אחוז החסימה - אך טרם ברור אם כך יישאר גם לאחר ספירת קולות החיילים. אבל גם אם היא תיכנס בסופו של דבר לכנסת - הייצוג הערבי במשכן ירד מ-13 מנדטים בכנסת הנוכחית ל-10 בלבד.
הסיבה לכך, נראה, היא שיעור ההצבעה הנמוך של הערבים בבחירות - שרבים מהם החליטו להחרים את ההצבעה, בין אם מתוך תסכול מהתנהלות הח"כים הערבים, או ממה שחלקם רואה כניסיונות לפגוע במעמד המגזר - כגון באמצעות חקיקת חוק הלאום.
הקריאות לחרם נשמעו היטב כאשר נודע על פירוק הרשימה המשותפת. "לא יכול להיות שיפרקו רשימה בגלל מחלוקת על כיסאות. הפעם עדיף להעניש אותם", אמרו חלק מהתושבים.
לאורך יום הבחירות, כשבמפלגות הערביות הבינו שלא מספיק תושבים יוצאים להצביע - ניסו לעודד הצבעה באמצעים שונים, בין היתר בקריאות ברמקולים של המסגדים. גם ראשי רשויות פרסמו הודעות וסרטוני עידוד.
ח"כ איימן עודה, יו"ר חד"ש-תע"ל, פתח אף בקמפיין "געוואלד", והזהיר: "חלום הבלהות שלנו, שהוא הפנטזיה של ראש הממשלה - כנסת ללא ייצוג לערבים, פתאום נראה כמו אופציה מציאותית. אני יודע שגעוואלד זה ביידיש, אבל הדאגה לעתיד של הילדים שלנו היא אוניברסלית".
אמנם לקראת סגירת הקלפיות בשעה 22:00 התקבלו דיווחים בשטח על תורים שמצטברים בהן - אך שיעור ההצבעה הסופי במגזר הגיע רק לכ-50%. כך לפחות לפי הערכה במטה של ח"כ עודה. מדובר בירידה משמעותית ביחס לנתון המקביל בבחירות 2015 - אז הצביעו קרוב ל-62% מהערבים.
"אני חושב שתוצאות הבחירות מאכזבות ברמות", אומר פריד קעדאן, תושב בקה אל גרבייה. "כולם אשמים במצב שהגענו אליו - בגלל המחלוקת על הכיסאות, ופירוק הרשימה המשותפת. כל מפלגה רצתה להוביל ובסוף כולם הפסידו. במקום שיקבלו 13 או 14 מנדטים - הם נחלשו".
אחמד בדיר מכפר קאסם מסכים: "למפלגות הערביות יש חלק גדול מהתוצאה. הם התעוררו בדקה ה-90 והתחילו להיפגש במטרה להחזיר את הרשימה המשותפת, אבל בלי תוצאות. גם אחרי הבחירות יצאו פעילים והתחילו להאשים את האנשים שהחרימו את הבחירות בכישלון. הם צריכים להבין שכולם אשמים בכך שהיה אחוז הצבעה נמוך שפגע בשתי המפלגות".
לפי עורך הדין רדא ג'אבר, תושב טייבה, שיעור ההצבעה הנמוך נבע משני גורמים: "מסע של שיסוי" כדבריו, שנועד לפגוע בלגיטימיות של המנהיגות הערבית על-ידי "גורמים מפלגתיים וממשלתיים", וסכסוכים פנימיים בהנהגה עצמה. שני הגורמים, טען, "המאיסו את הפוליטיקה על האזרחים הערבים".
הוא הוסיף: "הפוליטיקה הערבית חייבת להתאים את הפעילות שלה למציאות שרוב מוצק מהציבור היהודי, כולל מנהיגיו, עוין אותה ומנסה בכל רגע נתון לפגוע בה. בנייה של מוסדות קולקטיביים שייצגו את החברה הערבית מעבר למשחק הפוליטי בכנסת - שנראה כמנגנון המנציח יחסי כוח ברורים ושהופך את הערבים לשק החבטות של הציבור היהודי - הוא הצעד הראשון לייצוב הפוליטיקה הערבית. חשבון הנפש הנדרש מדריש נכונות להודות בטעויות ולמידה והתייצבות לצד האזרחים המבקשים השפעה וארגון החברה לטיפול באתגריה".
סנאא, שמתגוררת באזור הצפון, הייתה אחת מאלו שלא רצו להצביע, אך לאור שיעור ההצבעה הנמוך יצאו ברגע האחרון לקלפי. "לא רציתי להצביע כי לא השתכנעתי מהמפלגות הערביות. רק בשעה 21:30 בלילה החלטתי לצאת לקלפי, אחרי שראיתי את מצב אחוז ההצבעה הנמוך. אני מקווה שהפעם חברי כנסת הערבים יבינו את הכאב של הציבור ולא יבואו בטענות נגד האזרחים שלא הצביעו. זה הזמן שהם יחזירו את האמונה בהם".
במפלגות הערביות טענו כי היו ניסיונות "לחבל" בהצבעה, בין היתר בעקבות חשיפת 1,300 המצלמות הנסתרות שהציב הליכוד בקלפיות במגזר ש"סומנו" כבעייתיות. בחד"ש-תע"ל אף פנו ליו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, בבקשה להשאיר את הקלפיות פתוחות שעה נוספת. בקשתם נדחתה.
"הפעם הציבור הערבי ידע איך להעניש כי הוא פשוט לא הרגיש שחברי הכנסת הערבים תרמו לו", אמר אחד המנהיגים במגזר. "אם בעתיד יהיה שינוי ביחס שלהם, אז הם יקבלו תמיכה אדירה".