איסלאם או דיקטטורה צבאית. תבחרו
בתוך שבועיים נרשמו שתי הפיכות בעולם הערבי: באלג'יריה וסודן. השלישית, בלוב, כבר בדרך. אביב ערבי? גם הפעם זה ייגמר ב"רודן מתון"
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
בחודשים האחרונים התחוללה מחאה עממית באלג'יריה ובסודן על רקע המשבר הכלכלי, העוני והאבטלה, והיא הופנתה נגד המנהיגים המושחתים. המחאה, שהגיעה לשיא עוצמתה בחודש האחרון, נוצלה בסופו של דבר על-ידי בכירי השלטון כדי לערוך מעין הפיכה שקטה באלג'יריה והפיכה אלימה יותר בסודן. בלוב ודאי וודאי שלא מדובר ב"אביב ערבי", להפך: זהו תהליך ברור של השתלטות צבאית אלימה.
תמונת המצב הנוכחית באלג'יריה, בסודן ובלוב מלמדת על תפנית דרמטית. למרבה הצער, גל המהפכות בעולם הערבי בתחילת העשור הוכיח שבאזורנו, מלבד בתוניסיה, יש שתי ברירות: שלטון איסלאמי או דיקטטורה צבאית. באלג'יריה עוד אפשר לתהות אם הצבא יאפשר מעבר חלק לבחירות דמוקרטיות, כמו אלה שנערכו בתוניסיה עם סיום הדיקטטורה. בסודן ובלוב, כך נראה, מעדיפים המנהיגים ללכת בדרכו של נשיא מצרים, הגנרל עבד אל-פתאח א-סיסי.
הפיכת החצר של סודן
האירועים האחרונים בסודן מזכירים מאוד את תמונת המצב במצרים לפני שש שנים. אז, נזכיר, הדיח הנשיא מוחמד מורסי, איש האחים המוסלמים, את שר הביטחון, ומינה במקומו את סיסי. פחות משנה אחר כך ביצע סיסי הפיכה נגדו. גם בסודן מינה הנשיא עומר אל-באשיר, אף הוא אסלאמיסט, שר ביטחון חדש ב-2015, אחמד עווד בן עוף שמו, ולפני חודשיים הוא גם קידם אותו לתפקיד סגנו. אתמול עצר בן עוף את אל-באשיר כ"היענות למחאה העממית", אותו תירוץ שבו השתמש סיסי.
בפועל ניצל בן עוף את המחאה נגד אל-באשיר כדי לבצע הפיכה צבאית. כל הסימנים מעידים על כך: פריסת הצבא ברחובות, ההכרזה על מצב חירום במדינה וההודעה על שנתיים של "תקופת מעבר", שבהן תשלוט במדינה מועצה צבאית בראשות בן עוף.
מארגני המחאה העממית והאיגודים המקצועיים המובילים אותה, שהבינו את חומרת המצב, מיהרו לדחות את הצהרת שר ההגנה על שלטון צבאי. הם קראו להמשיך במחאה העממית, כינו את ההתפתחות "הפיכת חצר" ודרשו להקים ממשלת מעבר אזרחית ולקבוע לסודן חוקה דמוקרטית. אלא שסיכוייהם מול הצבא נראים כעת קלושים.
התפתחות מעניינת במיוחד היא הפשיטה של אנשי הגנרל בן עוף על משרדי התנועה האיסלאמית התומכת בשלטון אל-באשיר. הפשיטה עשויה להעיד שהמשטר החדש עומד לדכא את האיסלאם הפוליטי. כדאי גם לזכור שאחד התפקידים האחרונים שבהם כיהן אבו עוף, לפני כעשור, היה קונסול סודן במצרים, ושם הוא יצר קשרים עם השלטון והצבא. רק לפני חודש ביקר אבו עוף במצרים ושוחח עם הנשיא סיסי. זה מקרי?
גנרל חפתר דוהר לטריפולי
הגנרל חליפה חפתר, בן 75, הוא מפקד לשעבר בצבא של שליט לוב דאז מועמר קדאפי. בעבר מרד בקדאפי, גלה מלוב, חזר אליה – ואז מ-2011 הוביל מהעיר בנגאזי את האופוזיציה הצבאית לאנשי הרודן. בחודשים האחרונים החל חפתר במבצע צבאי גדול שמטרתו להשתלט על המדינה באמצעות "הצבא הלאומי" שהוא מנהיג, ואנשיו הצליחו להשתלט על רוב לוב.
מבחינה אידיאולוגית, גישתו של חפתר תאומת את גישתו של סיסי במצרים: הוא רואה בכל התנועות האיסלאמיות – המתונות והקיצוניות כאחד – ארגוני טרור. בחודש האחרון הכריז צבא חפתר כי הגיע לשלב האחרון במלחמה נגד "מיליציות הטרור" – הקרב על הבירה טריפולי. בטריפולי עדיין שולטת המועצה הנשיאותית בראשותו של הנשיא פאיז א-סראג', שצבא חפתר הודיע כי יעצור אותו בגין פשעים ותמיכה בטרור.
הפלתה של ממשלת א-סראג', שצפויה להתרחש בקרוב, תביא גם להפלת הכוחות האיסלאמיסטיים החברים בממשלתו. כשתסתיים המערכה על טריפולי והגנרל חפתר ישלוט בלוב כולה, תגיע למעשה לסיומה מלחמת האזרחים הלובית, והסיום הזה יהיה בדמות השתלטותו של מפקד צבאי, כפי שקרה במצרים.
מלחמתו הבלתי מתפשרת של חפתר נגד הטרור האיסלאמי הביאה לו תמיכה בלתי מסויגת של משטר סיסי ושל סעודיה, שבה ביקר חפתר כשבוע לפני תחילת המערכה על טריפולי. מול התמיכה של הציר הסוני המתון – סעודיה, האמירויות ומצרים – במסע הצבאי של חפתר שעומד לחסל את המיליציות האיסלאמיות, נתקל הגנרל בביקורת חריפה מהציר הטורקי-קטארי, התומך באחים המוסלמים.
הטלטלה באפריקה – סיקור נרחב:
סודנים בת"א: "שמחים על ההפיכה, רוצים הביתה"
אל-באשיר הודח, האסירים הפוליטיים משוחררים
8 שנים אחרי קדאפי: לוב על סף מלחמת אזרחים
אלג'יריה לא תחזור לשנות ה-90
אחרי התפטרות הנשיא הזקן והחולה עבד אל-עזיז בוטפליקה גובר החשש בקרב האופוזיציה האלג'יראית שמפקד הצבא אחמד ג'ייד סלאח, שהכריז על הדחת בוטפליקה "בשל מצב בריאותו ומתוך היענות למחאה העממית הלגיטימית", מתכנן למעשה להפקיד את ניהול המדינה בידי מקורבים לאותו השלטון. החשש מבוסס על תמיכתו של מפקד הצבא במינוי יושב ראש הפרלמנט עבד אל-קאדר בן סאלח, מנאמני המשטר הקודם, לנשיא הזמני, ועל המאמצים של הצבא להגביל את צעדי המחאה. עם זאת, הנשיא הזמני בן סאלח הכריז כי בחירות ייערכו ב-4 ביולי, וההכרזה הזו מותירה תקווה לשינוי במדינה.
לאלג'יריה יש היסטוריה עקובה מדם של טרור איסלאמי. המשטר לא יאפשר בחירות חופשיות כמו אלה שב-1990 העלו לשלטון את "חזית ההצלה האיסלאמית" (FIS), אירוע שהסתיים בהפיכה צבאית. בשל החשש מהתעוררות הזרמים האיסלאמיים בעקבות התפטרות בוטפליקה הגביר הצבא את הפיקוח על הרחוב האלג'יראי, ונראה כי הוא ישתמש בתירוץ של חשש מאנרכיה ומעליית האיסלאמיסטים לדיכוי המחאה.
כעת מנמק מפקד צבא אלג'יריה את צעדיו דווקא באיום חיצוני: הסכנה שלל "השתלטות גורמים חיצוניים שניהלו בעבר את המדינה", גורמים שלדבריו רוצים לערער את היציבות באלג'יריה. הרמז שלו ברור: צרפת. בימים האחרונים נעצרו עשרות עיתונאים, ומנהל סוכנות הידיעות הצרפתית באלג'יריה סולק מהמדינה. לא ברור כיצד ישפיעו האירועים על כמיליון אלג'יראים החיים בצרפת.
ההפסד של ארדואן
תומכי טורקיה בלוב ובסודן סופגים כעת מכה קשה. רק לפני שנה ביקר הנשיא הלובי א-סראג' באיסטנבול, ולפני שנתיים, כשנשיא טורקיה ארדואן ביקר בסודן, הוא קיבל מאל-באשיר במתנה את האי האסטרטגי סואכן שבים האדום. התמורות שמתחוללות כעת בלוב ובסודן משרתות את האינטרס של מצרים, יריבתה של טורקיה, והמצרים מקווים שעליית המשטרים הצבאיים תחזק את מעמדו של סיסי כמנהיג מוביל בצפון אפריקה.
השינויים עשויים לבשר גם על יציבות רבה יותר בגבולות מצרים – בדרום עם סודן ובמערב עם לוב. עם זאת, יש להניח כי אותם משטרים, כולל באלג'יריה, ישיגו יציבות במחיר של דיכוי זכויות האזרח והגבלת חופש העיתונות.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם ומלמד ערבית באוניברסיטת חיפה בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם. ספרו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010. ד"ר פרידמן מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן .
לפנייה לכתב/ת 
