ההפיכה בסודן: 16 הרוגים, ראש המשטר הצבאי התפטר
טלטלה בעקבות הדחת אל-באשיר אחרי 30 שנה: בלחץ המפגינים, החוששים שהצבא יישאר בשלטון, התפטרו מנהיג ההפיכה והאיש שהיה מספר 2 במשטרו של הרודן. הגנרל החדש שהתמנה אמש לשליט: "נקים ממשלה אזרחית". אל-באשיר במעצר בית ולא יוסגר להאג: "נשפוט אותו כאן"
המפגינים בסודן, שהמחאה שהם מנהלים זה ארבעה חודשים הובילה שלשום להדחתו של הרודן עומאר אל-באשיר אחרי 30 שנה, מסתמנים הערב (שבת) כמי שעשויים לרשום בקרוב הישג כביר נוסף ולהביא לביסוסו של משטר אזרחי במדינה.
שלשום בערב, אחרי הדחת אל-באשיר, התחלפה השמחה של סודנים רבים בזעם על כך שבמקום הרודן היוצא נטלה את השלטון לידיה מועצה צבאית בראשות שר ההגנה אחמד עווד בן עוף. המועצה הזו מיהרה להכריז על מצב חירום שיימשך שלושה חודשים ועל עוצר שיוטל מדי לילה.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
בלחץ פעילי המחאה, שהמשיכו להתאסף ברחובות סודן אתמול והיום, הכריז אמש שר ההגנה בן עוף כי הוא מתפטר מתפקידו כיו"ר המועצה הצבאית השולטת אחרי יום אחד בלבד, והיום אחר הצהריים הודיע היושב ראש החדש של המועצה, הגנרל עבד אל-פתאח אל-בורהאן עבד א-רחמן, כי אחרי שייערכו התייעצויות תקום ממשלה אזרחית. הוא גם ביטל את העוצר הלילי, הודיע על שחרור אסירים פוליטיים והצהיר כי תקופת המעבר בסודן תימשך לכל היותר שנתיים. עם זאת לא הבהיר מתי בדיוק תקום ממשלה אזרחית ומתי ייערכו בחירות.
ביומיים שחלפו מאז הדחת אל-באשיר הדגישו ראשי המפגינים כי בכוונתם להישאר ברחובות עד שתוקם מועצה אזרחית זמנית שתנהל את תקופת המעבר. המפגינים חוששים שהצבא, המונהג על-ידי נאמניו של אל-באשיר, ישאיר את השלטון בידיו או יעביר אותו לאחד מבכיריו.
הטלטלה בסודן, אלג'יריה ולוב – סיקור נרחב:
איסלאם או דיקטטורה צבאית. תבחרו / פרשנות
סודנים בת"א: "שמחים על ההפיכה, רוצים הביתה"
8 שנים אחרי קדאפי: לוב על סף מלחמת אזרחים
"גם השני נפל!"
היו"ר החדש של המועצה הצבאית, בורהאן, היה הגנרל השלישי הכי בכיר בכוחות המזוינים של סודן, והוא אינו נחשב למוכר במיוחד. כמפקד הכוחות הקרקעיים של סודן הוא היה אחראי על הכוחות הסודניים הנלחמים יחד עם הקואליציה הערבית שמנהיגה סעודיה נגד החות'ים בתימן, ויש לו קשרים קרובים עם בכירי צבא במדינות המפרץ. בורהאן, שהושבע לתפקיד אתמול, נפגש עם מפגינים אחרי הדחת הרודן והקשיב לדרישותיהם.
עם התפטרותו של בן עוף אמש פרצו חגיגות בבירה חרטום. אלפי מפגינים נופפו בדגלי סודן והאירו בטלפונים הסלולריים שלהם. נהגי מכוניות צפרו, ופעילי מחאה קראו: "גם השני נפל!". הבוקר, פחות מיממה אחרי פרישתו של בן עוף, התפטר גם ראש שירות הביטחון והמודיעין הלאומי של סודן, סאלח עבדאללה מוחמד סאלח. סאלח נחשב בעבר לדמות המשפיעה והעוצמתית ביותר בסודן אחרי הרודן אל-באשיר, והמפגינים נגד המשטר מאשימים אותו באחריות להרג פעילי מחאה.
לפחות 16 בני אדם, בהם חייל אחד, נהרגו ועוד 20 נפצעו מאז הדחת הרודן אל-באשיר ביום חמישי. לדברי מארגני המחאה נגד המשטר, כוחות המשטר ומילציות-צללים שלו הם שהרגו את הקורבנות. משטרת סודן מצדה טוענת כי הם נפגעו מ"כדורים תועים". אחרי הדחת אל-באשיר התחוללו התפרעויות בכמה מוקדים, ומבני ממשל הותקפו.
לדבר המועצה הצבאית השולטת כעת בסודן, הרודן המודח אל-באשיר מוחזק כעת במעצר בית בבירה חרטום והוא יועמד לדין בסודן עצמה. עדיין לא ברור באילו פשעים הוא יואשם שם, אם אכן יישפט. אל-באשיר, נזכיר, מבוקש על-ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בגין רצח עם במסגרת המלחמה בחבל דרפור בתחילת שנות ה-2000.
מהפכה שנייה בשבועיים
הרודן המודח אל-באשיר, בן 75, הוא איש צבא לשעבר שבסיוע איסלאמיסטים תפס ב-1989 את השלטון בהפיכה צבאית, שבה הדיח את ממשלתה הנבחרת והמתקשה-לתפקד של סודן. בחודשים האחרונים הוא התמודד עם גל עקבי של הפגנות של סודנים נגדו. המחאה פרצה על רקע עלייה במחיריהם של מוצרי יסוד, אבל הפכה בהדרגה למחאה נרחבת יותר על שלטונו הרודני. במהלך המהומות נהרגו עשרות מפגינים.
מאז 1993 התמודדה ארצו של אל-באשיר עם תקופות ארוכות של בידוד מדיני, וארה"ב הכניסה את ממשלתו לרשימת הטרור שלה בשל המקלט שהעניקה למחבלים איסלאמיסטים. אחר כך הטילה וושינגטון סנקציות על סודן.
תחת הנהגת אל-באשיר נחשבה סודן לבעלת ברית של איראן, ובעבר דווח כי ישראל תקפה שיירות נשק שעשו את דרכן לרצועת עזה דרך סודן. בשנים האחרונות דווח שסודן מתרחקת מאיראן, ולאחרונה צצו דיווחים שלפיהם יש התקרבות חשאית בינה לבין ישראל.
הדחת אל-באשיר בהפיכה באה פחות משבועיים אחרי הדחת נשיא אלג'יריה עבד אל-עזיז בוטפליקה, ששלט בארצו ב-20 השנים האחרונות והתמודד לאחרונה עם הפגנות ענק על רקע כוונתו לרוץ לכהונה נוספת כנשיא. הדחתו של בוטפליקה, שלקה ב-2013 בשבץ ומאז מיעט להיראות בציבור וכנראה מתקשה לתפקד, הייתה הפעם הראשונה מאז ימי "האביב הערבי" בתחילת העשור שבה מחאה עממית מצליחה להביא לסילוק מנהיג ותיק במדינה ערבית.