הותר לפרסום: בכיר בכור הגרעיני בדימונה חשוד בעבירות שחיתות
החקירה התנהלה בשיתוף פעולה בין המשטרה לממונה הביטחון במערכת הביטחון, והוצא צו איסור פרסום על כל פרטיה. ב-2014 מבקר המדינה הוציא צו הגנה לעובד שהתלונן על שחיתות, אך לא ידוע אם קיים קשר לחקירה
המשטרה התירה היום (שני) לפרסום כי בתום חקירה סמויה שנערכה בשילוב מחוזות חוף ודרום והממונה על הביטחון במערכת הביטחון, בכיר בקריה למחקר גרעיני בדימונה נחשד בעבירות שחיתות.
מהמשטרה נמסר כי החקירה עברה היום לשלב הגלוי - אך הוטל צו איסור פרסום על כל פרטיה ופרטיו של החשוד עד ל-9 ביוני.
לפני כחמש שנים הוציא מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור יוסף שפירא צו הגנה קבוע לעובד בכור שהתלונן על שחיתות. אולם טרם ברור אם יש קשר למקרה הנחקר כעת. הצו הוצא בשעתו בעקבות בירור שערכה הנציבות, שבו התברר כי העובד היה נתון להתנכלות לאחר שפנה למשרד מבקר המדינה ודיווח על מעשים שלדעתו היו מעשי שחיתות.
הקריה הוקמה ב-1959, שבע שנים לאחר שבן גוריון מינה את הוועדה לאנרגיה אטומית. בניית הקמ"ג החלה בשנת 1958, והכור "נעשה קריטי", כלומר החל לפעול, בסוף דצמבר 1963.
על הקמתה פיקח מנכ"ל משרד הביטחון דאז, שמעון פרס, שעל שמו היא נקראת היום. את הכור רכשה מדינת ישראל מצרפת, אשר סייעה בטכנולוגיה ובציוד להקמת הקריה כולה. ב-1960, לאחר גילוי מתקני הקריה על ידי ארה"ב (בין השאר בטיסות צילום של מטוס הביון יו-2), טענה ישראל כי מבני הקריה הם מפעלי טקסטיל, ובשל כך דבק בקריה במשך שנים רבות הכינוי "מפעל הטקסטיל בדימונה".
בסוף אותה שנה אישרה ישראל רשמית בפני הממשל האמריקני כי היא עוסקת בבניית כור מחקר גרעיני של 24 מגוואט לשם "פיתוח ידע מדעי לצרכים תעשייתיים, חקלאיים, רפואיים ומדעיים אחרים".
לפנייה לכתב/ת 
