"להתגונן מהאמריקנים": רוסיה תציב סוללות S-400 בקוטב
מקורות במשרד ההגנה הרוסי אומרים כי תוך שנה וחצי תיפרס המערכת החדישה, שמסוגלת להפיל מטוסים במרחק של 400 ק"מ, בחופי האוקיינוס הארקטי ובכמה איים. "במקרה של עימות, האמריקנים מתכננים להפציץ במרכז רוסיה באמצעות גיחות דרך הקוטב"
רוסיה תציב את מערכת ההגנה האווירית החדישה ביותר שלה, S-400, בקוטב הצפוני. כך דווח אתמול (יום ג') בעיתון הרוסי "איזבסטיה". על פי הדיווח, מקורות במשרד ההגנה הרוסי אומרים כי הצבת המערכת תושלם עד סוף שנת 2020, וכי היא תוצב הן בחופי האוקיינוס הארקטי והן בכמה איים.
עוד דווח כי מטרת הצבת המערכת היא "להתגונן מפני איומים כמו מפציצים גרעיניים אמריקניים". המערכת נועדה לחסל איומים אוויריים, ומסוגלת להפיל מטוסים שרחוקים ממנה עד 400 ק"מ. כל סוללה מסוגלת לטפל בכ-80 כלי טיס בו-זמנית. רוסיה כבר הציבה בנובמבר האחרון סוללות S-400 בחצי האי קרים, שאותו סיפחה מידי אוקראינה לפני כארבע שנים.
בשנים האחרונות מגבירה רוסיה את נוכחותה הצבאית בקוטב הצפוני, בהיקף שכמותו לא נראה באזור מאז ימי המלחמה הקרה. מערכות ההגנה האוויריות שיוצבו בקוטב נועדו להגן על הנתיב הימי הצפוני לאסיה - שרוסיה מפתחת על רקע ההתחממות הגלובלית שמביאה להמסת קרחונים באוקיינוס הארקטי בקצב הולך וגובר.
בשבוע שעבר, הודיע נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על אסטרטגיה חדשה לפיתוח הקוטב הצפוני, במסגרת פורום הקוטב הצפוני הבינלאומי שהתקיים בסנט פטרסבורג. לדבריו, "ההתחממות בקוטב מהירה פי ארבעה מההתחממות בשאר העולם". מלבד פוטין, השתתפו בפורום גם ראש ממשלת שבדיה סטפן לופבן, נשיא איסלנד גודני יוהאנסון, נשיא פינלנד סאולי ניניסטה וראש ממשלת נורבגיה ארנה סולברג.
פוטין הוסיף כי רוסיה תשלח כבר השנה שלוש ספינות שוברות קרח גרעיניות לקוטב, ותציע הטבות מס כדי למשוך לאזור העשיר במשאבים משקיעים. גורמים רוסיים רשמיים אמרו אתמול כי רוסיה תקים נמל ימי סמוך למסוף הגז הטבעי בסאבטה, לחופי האוקיינוס הארקטי, ותחבר את הנמל למרכז המדינה באמצעות מסילת רכבת.
במקביל, צבא רוסיה פועל לחיזוק קו ההגנה הצפוני שלו בקוטב. לאחרונה הוקמה חטיבת קוטב חדשה, והחלו עבודות שיפוץ מסיביות בבסיסי הקוטב באיים כמו נוביה זמליה וארץ פרנץ יוזף.
"במקרה של עימות משמעותי, האמריקנים מתכננים להפציץ מפעלי ייצור צבאיים במרכז רוסיה באמצעות גיחות דרך הקוטב הצפוני", אמר לאיזבסטיה הגנרל אייטץ' ביזב, בכיר לשעבר בחיל האוויר הרוסי.
עוד דווח באיזבסטיה כי משרד ההגנה הרוסי מזהה יותר ויותר גיחות של נאט"ו מעל האוקיינוס הארקטי, וכן גיחות רבות של מל"טים אמריקניים במשימות ביון. כמו כן, נכתב כי בשנה שעברה זוהה גם פטרול של ספינת מלחמה צרפתית בנתיב הימי הצפוני - ללא כל תיאום מוקדם.
בקור של מינוס 50: חיילים רוסים מול הקוטב
בתחילת החודש, הביא משרד ההגנה הרוסי קבוצה של עיתונאים לסיור בבסיס "התלתן הצפוני" באי קוטנלי, בין ים לאפטב לים סיביר המזרחי. כרגע יש בבסיס 250 חיילים, והם אחראים על תחזוקת מתקני המעקב האוויריים והימיים, ועל מערכות ההגנה בחוף – כמו טילים נגד ספינות.
הטמפרטורות באזור מגיעות למינוס 50 מעלות במהלך החורף, וגם בקיץ מזג האוויר מקפיא. לחיילים בבסיס "התלתן הצפוני" יש מספיק אספקה כדי לפעול בצורה עצמאית לחלוטין במשך יותר משנה.
"המשימה שלנו היא לעקוב אחרי המרחב האווירי בנתיב הימי הצפוני", אמר מפקד הבסיס ולדימיר פסצ'ניק. "יש לנו את כל מה שאנחנו צריכים בשביל השירות ותנאי המחייה שלנו".
רוסיה היא לא המדינה היחידה שמנסה להתחזק באזור הארקטי. בתקופה שבה השטח של הקוטב קטן עקב ההתחממות הגלובלית החליטו גם מדינות אחרות לנצל את ההזדמנות לחפש משאבים ולבחון נתיבים חדשים של שייט וסחר. ארצות הברית, קנדה, דנמרק, נורבגיה וסין – כולן מפגינות נוכחות באזור ומראות עניין הולך וגובר בקוטב.
למרות שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ מתייחס לאזור הארקטי כזירה של תחרות ביטחונית וכלכלית מול רוסיה וסין, עדיין לא נראה שהאזור נמצא גבוה בסדר העדיפויות של מדיניות החוץ שלו. מאז שטראמפ נכנס לתפקיד הוא לא מינה איש לתפקיד הנציג המיוחד לאזור הארקטי.
רוסיה, בניגוד לארה"ב, מדגישה שוב ושוב את החשיבות הגדולה של נוכחותה באזור הארקטי. לפי ההערכות באזור יש כרבע ממשאבי הנפט והגז שטרם התגלו בעולם. פוטין טוען ששווי המינרלים באזור הארקטי הוא 30 טריליון דולר.
"ברוסיה, הנתיב הימי הצפוני נחשב לבוננזה עם פוטנציאל כלכלי גדול", אומר פלמינג ספלידסבואל הנסן מהמכון הדני ליחסים בינלאומיים. "לכן יש צורך ביכולות צבאיות באזור. הן כנראה אמורות להיות הגנתיות, אבל המערב מפרש אותן כהתקפיות".
כריסטיאן סואבי כריסטנסן, חוקר באוניברסיטת קופנהגן, אמר שנורבגיה מודאגת מההגמוניה הרוסית באזור הארקטי. "נורבגיה היא מדינה קטנה, שהשכנה שלה היא רוסיה הגדולה – שמפגינה ממש לידה את עיקר הכוח הצבאי שלה. נורבגיה מפחדת מאוד".
ב-2015 טענה רוסיה בפני האו"ם לבעלות על שטח של 1.2 מיליון קמ"ר באזור הארקטי. הקרמלין משקיע משאבים אדירים כדי לשפץ את המתקנים מהתקופה הסובייטית באזור. הבסיס הצבאי שהיה באי קוטנלי ננטש אחרי פירוק ברית המועצות ב-1991. מאמץ גדול הושקע כדי להקים את הבסיס החדש, "התלתן הצפוני", שבנייתו החלה ב-2014.
בדצמבר דיווח שר ההגנה סרגיי שויגו לפוטין שהצבא בנה מחדש – או שיפץ – כמה מתקנים באזור הקוטב, שיפץ מסלולי המראה ופרס מערכות הגנה אוויריות. שיפור התשתיות אפשר לצבא הרוסי לשפר את סריקות המכ"ם בחזית הארקטית – שטח של 22,600 ק"מ, ולשלוח מטוסי קרב להגן על המרחב האווירי של רוסיה. צבא רוסיה גם הקדיש זמן לניקיון האזור, ופינה עשרות אלפי טונות של פסולת מהאזור הארקטי של רוסיה – בדרך כלל מיכלים חלודים של דלק שהסובייטים השאירו מאחור.
לפנייה לכתב/ת 
