נערה משדרות תדליק משואה: "מוכנה לוותר תמורת חיים שקטים"
גיל שלמה, בת 17, נבחרה להדליק משואה ביום העצמאות ה-71. בשיחה עם ynet סיפרה על רגע ההודעה ("אמרו לי שמירי רגב רוצה לדבר איתי"), על השגרה בבית ("קשה לשדר שהמצב שלך בסדר כשהוא לא"), ועל הכמיהה לשגרה וביטחון: "ילדים אחרים לא חיים בחוסר ודאות"
בת ה-17 שתדליק משואה ביום העצמאות ה-71: גיל שלמה, תלמידת כיתה י"א משדרות, נבחרה להשיא משואה ביום העצמאות הקרוב. לצד ההתרגשות הרבה והטלפונים שלא מפסיקים לצלצל, היא מדגישה בשיחה עם ynet: "אני מוכנה לוותר על הדלקת המשואה, רק שיתנו לי לחיות בשקט".
שלמה, ילידת כפר עזה וחברת שבט בצופים, נבחרה להדליק את המשואה לכבוד תנועת "הצופים העבריים". על הרגע שבו קיבלה את הבשורה מפי שרת התרבות, מירי רגב, סיפרה: "קיבלתי שיחת טלפון בסביבות השעה 13:00 ממספר לא מזוהה. עניתי, ומהצד השני אמרו לי שמירי רגב רוצה לדבר איתי. לאחר מכן היא אמרה שהיא שמחה להודיע לי שאני מדליקה את המשואה ביום העצמאות".
רגב סיפרה בשיחה על הסיבות שהובילו לבחירתה: "היא אמרה שזה קשור לעשייה בצופים, לרגל 100 שנים לתנועה, וגם כי אני נערה מעוטף עזה שממשיכה לקיים שגרה למרות המצב. עניתי לה שזה כבוד מאוד גדול, שאני מתרגשת, שזה בכלל לא מובן מאליו ושכיף לקבל הודעה שכזו".
על עשייתה כמדריכה בשבט 'שקד' בצל המתיחות הביטחונית סיפרה שלמה כי "ביטלנו הרבה פעולות בגלל המצב הביטחוני. במצבי חירום זה הכי קשה כי אתה בעצמך מפחד. אתה לא יודע מה הולך לקרות ואתה צריך להיות מאוד רגוע. קשה לשדר שהמצב שלך ממש בסדר, כשהמצב ממש לא בסדר.
"להיות מדריכה במקום שלנו זה לחיות באי ודאות - תהיה פעולה או לא תהיה?", המשיכה. "אבל זה כמו להיות בבית. אתה חבר של כולם, יכול לספר לכולם הכול, כמו אחים".
לפני כמה חודשים, שלמה צעדה יחד עם חבריה לירושלים במחאה על המתיחות בדרום. "לא הייתי מהמארגנות, אבל צעדתי איתם במשך יומיים", סיפרה. "באתי לתמוך בחברים שלי שארגנו את הצעדה. זו הייתה מחאה א-פוליטית, כדי שישמעו את מה שיש לנו להגיד. שיידעו שיש פה נוער שרוצה שישמעו את הקול שלו, שמנסה לקיים שגרה אבל לא יכול. אי אפשר לקיים שגרה נורמלית כמו ילדים בתל אביב ואפילו בבאר שבע. הם לא חווים את מה שאנחנו חווים, הם לא חווים חיים באי וודאות".
מאז ההודעה על בחירתה למדליקת המשואה, מספרת שלמה כי הטלפונים לא מפסיקים לצלצל: "אפילו לא הספקתי להתרגש או לעכל, הכול קרה בשנייה. קיבלתי הרבה טלפונים מהתקשורת בבקשה לראיונות, טלפונים ממשפחה ומחברים גאים. שוב: אבל אני מוכנה לוותר על הדלקת המשואה - רק שייתנו לי לחיות בשקט".
לפנייה לכתב/ת 
