שתף קטע נבחר
 

מדד המופלטה בפוליטיקה הישראלית

בשלב מסוים, גם אם באיחור, הפנימו אפילו בן גוריון וגולדה את המימונה כביטוי לקשר עם הבוחר. מאז יצאה התופעה משליטה. הגיע הזמן להפסיק

 

חגיגות מימונה (צילום: גיל נחושתן )
חגיגות מימונה באור עקיבא, אתמול(צילום: גיל נחושתן )

המימונה היא המלכה של החגים החורגים - אלה שאמנם לא באים קומפלט עם סט של הלכות מקיצור שולחן ערוך, אבל בכל זאת אומצו בהתלהבות אל חיקה החם של הישראליות והפכו בטבעיות לבני בית קבועים בלוח השנה, כאילו לא היו זרים גמורים עד 1965. דרכה לא הייתה קלה. אף אחד לא צפה שהמופלטות יתפסו כל כך חזק, בטח לא בתקופה שבה הסתכלו כאן על בני עדות המזרח כקבוצה אחידה שעיקר תרומתה לתרבות בישראל היא בצקים מטוגנים בשמן עמוק, אבל זה קרה לה ביג-טיים: המימונה הצליחה להתמזג עם הסביבה החדשה במזרח התיכון. היה קליק מיידי.

 

 

מאז נבלסו הרבה מרציפנים על ידי לא מעט שרים וראשי ממשלות שקלטו את הפוטנציאל המטורף של חיבור לקהל מצביעים באמצעות ז'אבן ומרוז'יה - שתי תקרובות מתוקות שאסור לטעום מהם יותר מכפית בלי להסתכן בהרעלת סוכר. מה שהחל בהתכתבות בין ראש הממשלה דוד בן גוריון לבין מקורבו ויוזם חגיגות המימונה בישראל שאול בן שמחון, שבה שאל הזקן מהי המימונה, הפך כבר מזמן - פחות או יותר סביב המהפך הפוליטי של 77', לחגם של הפוליטיקאים.

 

מן הרגע שהתמסדה ונכנעה למוסרות השלטון, הפכה המימונה ליחצני"ת אפקטיבית של כוח, למדורת שבט הכרחית לכל שר וחבר כנסת, לסמל סטטוס שמצטלם מעולה עם תרבוש על הראש וחמאה על השפתיים.

 

מאותה התכתבות ממרץ 1971 בין ראש הממשלה בדימוס לבין הפעיל החברתי, שנחשפה לראשונה על ידי ארכיון צה"ל באפריל 2014, ועיקרה הוא שאלתו של בן גוריון: "תרשה לי לשאול אותך מהי מימונה? וחגיגת מימונה?" אפשר ללמוד הרבה דברים: שהוא המשיך להתעניין מאוד במרקם החברתי שנוצר בישראל גם שנים לאחר פרישתו לשדה בוקר; שהוא הבין שהמימונה היא אחד המפתחות החשובים להפלת החומות בין אנשי מפא"י לבין הציבור שעמד לנהות אחרי מנחם בגין, ושמשך כל שנות כהונתו כראש ממשלה הוא לא ידע בכלל מהי מימונה ולא חגג מימיו באחת כזו.

 

שמונה חודשים מאוחר יותר נחת מכתב נוסף על שולחנו של בן שמחון, הפעם מראש הממשלה המכהנת גולדה מאיר: "בכנס לציון סיום חגיגות המימונה, שהתקיים למחרת אותו לילה שבו התפרעו הפנתרים ברחובות ירושלים ואשר במהלך 'הפגנתם' הושלכו על ידם בקבוקי מולוטוב", התלוננה מאיר בפני בן שמחון: "אמרת אתה כי נפגשת עם הפנתרים העצורים ומצאת כי הם דווקא נחמדים. בתגובה לדבריך אלה אמרתי אני כי אלה המתפרעים ומשליכים בקבוקי מולוטוב על שוטרים יהודים, אינם 'נחמדים'".

 

את מכתבה סיימה כך: "אני בוודאי מוכנה לשמוע דברי ביקורת, אולם אינני מוכנה לשמוע השמצות המבוססות על עובדות מסולפות".

 

נחמדים או לא, גולדה מתועדת בחגיגת מימונה, ובמקום הסיגריה המפורסמת היא אוחזת בכפית דבש. פייק ניוז מתחילת שנות ה-70 עלולות בקלות להפוך לסלוגן שקרוי על שמך גם אם בכלל לא התכוונת, וגולדה מאיר הבינה את זה באיחור רציני, אם בכלל.

 

גם בהמשך אתם צפויים לחזות בתהלוכת השררה חוגגת את החיבור שלה לציבור הבוחרים. השלטון התחלף אבל נשאר הפטנט, והמופלטה היא עדיין המדד הרלוונטי ביותר לרמת הפופולריות בקרב הקהל. זה הזמן להכריז על מימונה נטולת פוליטיקאים, כמו מיטלס-מאנדיי רק במרוקאית ובלי מפלגת שלטון בצלחת, זה פשוט הרבה יותר טעים.

 

  • מרב בטיטו היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דויד וינוקור
מרב בטיטו
צילום: דויד וינוקור
מומלצים