הסורים שמגדלים אגוזים לנוטלה בשביל 10 דולר ביום
תחקיר של "ניו יורק טיימס" חושף את תנאי העסקתם של אלפי פליטים סורים, כוח העבודה העיקרי בחוות לגידול אגוזי לוז בטורקיה. "עובדים 12 שעות ברצף במדרונות תלולים. אם אתה נופל – לעולם לא ימצאו אותך"
אלפי פליטים סורים עובדים במחוז הים השחור בטורקיה, שם נמצא הריכוז הגדול בעולם של חוות לגידול אגוזי לוז. החוות הללו מייצרות כ-70% מאספקת אגוזי הלוז העולמית, המשמשים בין היתר להכנת ממתקים שונים ובהם ממרח השוקולד הפופולרי "נוטלה" של חברת המזון האיטלקית "פררו". תחקיר של "ניו יורק טיימס" חושף את תנאי העבודה המפרכים והמסוכנים בחוות, ואת השכר הזעום לכל עובד - 10 דולר בלבד ליום.
שקאר רודאני בן 57 וששת בניו, בני 24-18, עבדו באחת החוות האלה בקיץ שעבר. הוא סיפר ל"ניו יורק טיימס" שהגיעו לשם בתקווה להרוויח שכר הוגן, אך קיבלו רק מחצית מהסכום שהובטח להם. רודאני סיפר גם על תנאי העבודה המסוכנים בשטח מלא מדרונות תלולים שחייב אותם לעבוד רוב הזמן כשהם קשורים בחבלים לסלעים. "אם אתה נופל, לעולם לא ימצאו אותך", הוא אמר. הוא הוסיף שהוא ובניו הרוויחו מספיק כדי לכסות את עלויות ההגעה לשם והחזרה הביתה, ואת הוצאות המחיה שלהם. "חזרנו בלי כלום".
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
כיום, רוב העובדים בחוות הם פליטים מסוריה. למעטים מהם יש היתר עבודה, ולכן החוק לא מגן על רובם. רוב בעלי החוות מציעים שכר מינימום, אך 10% מהשכר ולעיתים אף יותר מועבר למתווכים שמחברים בין העובדים לחוות. בנוסף, חוקי העבודה בטורקיה אינם חלים על עסקים חקלאיים עם פחות מ-50 עובדים, ועבודת הפיקוח מוטלת על החברות שרוכשות את התוצרת החקלאית. חברת פררו, למשל, רוכשת שליש מאגוזי הלוז שטורקיה מגדלת. בחברה אומרים שהם מפעילים מאמצים רבים כדי למנוע העסקת ילדים, וכדי להגדיר תקנים בנושא בטיחות ושכר העובדים.
חברת פררו רוכשת שליש מאגוזי הלוז שטורקיה מגדלת
אברהים חליל, קרוב משפחה של רודאני, סיפר על העבודה המפרכת. לדבריו, בחלק מהחוות עובדים משבע בבוקר עד שבע בערב, ושבוע העבודה נמשך שבעה ימים, ללא יום מנוחה. הוא סיפר עוד ש"האדמה כל כך תלולה, שאי אפשר לעמוד זקוף". בשל השכר הדל, רבים מהפליטים נאלצים לגייס גם את ילדיהם לעבודה, כדי שיוכלו להרשות לעצמם לשכור דירה. ומי שאין לו מספיק קרובי משפחה נאלץ לגור באוהל פלסטיק בצד הדרך.
בארגון לזכויות עובדים אמרו שבבדיקה שנמשכה שש שנים, לא נמצאה בטורקיה אף לא חווה אחת לגידול אגוזי לוז שבה מתקיימים כל הסטנדרטים של עקרון עבודה הוגנת. אבל לצד כל הקשיים, העבודה בחוות החקלאיות של טורקיה היא גם חבל הצלה עבור הפליטים. לדברי נוואף איברהים, בזכות העבודה בחוות הוא ובני משפחתו לא צריכים לגנוב או להתחנן לכסף ומזון ברחובות. "אנחנו יכולים לשרוד כאן", הוא אמר, "יש לנו מזל".
לפנייה לכתב/ת 
70% מאספקת אגוזי הלוז העולמית מיוצרת בטורקיה
מומלצים
