חיבוק הדוב של חמאס וישראל
אירועי אמש והלילה ממחישים את המצב המוזר: יש הסדרה, אבל לא ממש. יחד עם מצרים והאו"ם, הצדדים לא רוצים הסלמה - אבל עלולים להיגרר אליה בהרף עין
המיני-הסלמה הלילה ולפנות בוקר (יום ה') היא סממן מאפיין של חיבוק הדוב המוזר שבו נמצאים כעת חמאס, ישראל, מצרים והאו"ם. מצד אחד יש הסדרה דיפלומטית - הקלות על המצוקה האזרחית ברצועה תמורת שקט; ועדיין מדי פעם פורצים סבבי הסלמה - כי חמאס לא מרוצה מקצב התקדמות ההקלות, או ש"גורם סורר" כמו הג'יהאד האיסלאמי מעוניין לשבש את ההסדרה.
מחשש להסלמה: מצרים זימנה בכירים מחמאס ומהג'יהאד האיסלאמי
האירועים האחרונים הם דוגמה מצוינת להתנהלות שנמשכת למעשה מאז אוקטובר 2018. ההסכמות על השלב השני של ההסדרה כבר הושגו פחות או יותר בין הצדדים, אבל חמאס טוען שישראל לא מבצעת אלא חלק קטן ממה שהתחייבה לו.
ישראל משתדלת למלא את חלקה בהסדרה, אבל לא תמיד הדברים נתונים בשליטתה. אין דו-שיח ישיר עם חמאס והמשא ומתן, כמו גם ביצוע הצעדים האופרטיביים, מתנהל באמצעות האו"ם, מצרים וקטאר. הבירוקרטיה לפעמים מסכלת את הכוונות הכנות של ישראל וגם של חמאס.
כדי להמריץ את ישראל, חידש חמאס אתמול את שיגור בלוני התבערה והנפץ לעבר יישובי עוטף עזה. בלילה נשמעו שוב פיצוצים ליד הגדר והשלכת מטענים מפני שיחידת "הבלבול הלילי", שייעודה להטריד את שנתם של הישראלים ביישובים צמודי הגדר, חידשה את פעולתה.
התגובה הישראלית, המהירה יש לומר, הייתה תקיפה של מתקן צבאי של חמאס בצפון הרצועה. זאת למרות שלישראל יש בתקופה הנוכחית אינטרס ברור להימנע מהסלמה. יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל, יום העצמאות, האירוויזיון והרכבת הקואליציה והממשלה – כל אלו רצוי שיתבצעו בלי הפרעות מבחוץ שיגרשו את התיירים וילהיטו את הרוחות הפוליטיות.
לכן צה"ל הבליג מוקדם יותר השבוע על ירי רקטה מעזה לישראל שלמרבה המזל נפלה בים. את הרקטה ירה הג'יהאד האיסלאמי, שמנסה לשבש את ההסדרה ואת הרגיעה - אם מפני שהוא רוצה מצב מתמיד של מלחמה ואם מפני שפטרוניו האיראניים מצפים מארגון זה שכך יפעל. אבל את ההטרדות אמש יזם כנראה חמאס, ולכן האיתות האלים נענה באיתות אלים של ישראל, שהפציצה לחמאס מתקן צבאי; עוד נכס צבאי שחמאס איבד בתקופה האחרונה.
אפשר להניח שבכך הסתיים המיני-סבב הנוכחי ודי ברור ששני הצדדים, כלומר חמאס וישראל, מעוניינים כרגע ברגיעה. אבל המיני-סבב הזה מדגים עד כמה שברירית היא הסיטואציה, וכי למרות שחמאס וישראל אינם רוצים בהסלמה, אנחנו עלולים להיקלע אליה כמעט בלי התרעה ולמצוא את עצמנו במערכה גדולה שבה צה"ל ייכנס לרצועה.
כדי להבין את הסיטואציה ומה עשויות להיות ההתפתחויות, צריך לחזור אחורה למרץ 2018 - אז התחילו "צעדות השיבה" על גדר הרצועה. במשך השנה וקצת מאז נהרגו 187 פלסטינים על הגדר. אלפי עזתים נפצעו, ישראל איבדה שני לוחמי צה"ל והיו לנו פצועים בשישה סבבי הסלמה גדולים שכללו ירי רקטות וירי מרגמות של הפלסטינים ותקיפות של חיל האוויר.
אבל במקביל, מאחורי הקלעים, התנהלו מגעים שנועדו להשיג הסדרה. הנהגת חמאס ברצועה יזמה אותם. במקביל לעימותים על הגדר ולהסלמות הודיעו לאו"ם כבר במרץ 2018 שהם מוכנים לרגיעה בתמורה ל"הסרת המצור על הרצועה" והקלת המצוקה ההומניטרית של תושבי עזה.
הטור של רון בן ישי עם הסיפור המלא מאוחרי המגעים להסדרה - מחר ב-ynet
לפנייה לכתב/ת 
