יהודה פוליקר במצעד החיים: "המדינה שלנו צריכה לאהוב את האחר, לחבר ולאחות"
הזמר, שאלבומו האיקוני "אפר ואבק" שרטט את חייהם של בני הדור השני לשואה, הגיע לראשונה למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו: "לאהוב את כל מי שמסביבנו - גם את האחר והשונה, ערבים ויהודים, כולם ישראלים גאים וחזקים". המצעד השנה הוקדש לנספי יהדות יוון
במשך שנים סירב הזמר יהודה פוליקר, בנו של ניצול שואה מסלוניקי, להגיע למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו בפולין. השנה, לפני שישיא משואה ביום העצמאות, הגיע פוליקר למצעד החיים וביצע את "אפר ואבק" שנכתב על-ידי יעקב גלעד לקראת ביקור ראשון של אמו במחנות ההשמדה, שנים לאחר שניצלה וברחה מהם. במרכז המצעד השנה עומד זכרון שואת יהודי יוון והקריאה למאבק באנטישמיות.
"כשעשינו את האלבום אפר ואבק לא חשבנו שמשהו יקרה איתו בכלל", סיפר פוליקר במצעד החיים על האלבום ששרטט את חייהם של בני הדור השני לשואה. "האלבום הזה שחרר אצלנו את השסתום הזה שהעיק עלינו כל השנים. הרבה שנים סירבתי להגיע לכאן ואני מאוד נרגש ממה שקורה עכשיו סביבי. אבא שלי תמיד אמר לנו לזכור, לזכור ולא לשכוח אף פעם. אבא אמר: 'תדברו על זה ותעבירו את זה לכולם. כי מה שאנחנו עברנו היה גיהינום עלי אדמות, השטן בהתגלמותו ואסור שיקרה שוב'. המדינה שלנו צריכה להיות חזקה, לדאוג לחבר ולאחות ולא לעשות מי נגד מי ולמה. לאהוב את כל מי שמסביבנו - גם את האחר והשונה, ערבים ויהודים, כולם ישראלים גאים וחזקים. ורק שלעולם שלא יקרה שוב".
עוד אמר פוליקר: "זה ביקור חשוב אבל אני למדתי במחנה האמיתי, הילדות עם אבא שלי, ומבחינתי פה זו רק התפאורה של המחנה. זה חשוב לראות ולא לשכוח אבל אני חוויתי את זיכרון השואה דרך אבא שלי. צריך להביא לאושוויץ את כל מכחישי השואה. לא ייתכן שימשיכו לחשוב כך אחרי שיהיה פה".
פוליקר אמר כי הוא גאה מאוד שנבחר להדליק את המשואה בערב יום העצמאות, "זה כבוד גדול. חבל לי שיעקב (גלעד) לא נמצא לידי כי יש לו חלק גדול באלבום. אני מקווה שיום אחד גם יתנו לו להדליק משואה".
"זה הדבר הכי נכון שיכולתי לעשות"
את לפיד "יזכור" בטקס המרכזי הדליקה העיתונאית איריס ליפשיץ-קליגר, בתו של נח קליגר ז"ל, ניצול השואה ועיתונאי "ידיעות אחרונות" המנוח.
נח קליגר, ניצול אושוויץ שהקדיש את חייו להנצחת השואה, נפטר לפני כארבעה חודשים. בטקס השתתף גם נכדו יובל, המשרת בחיל הים, שהקריא את תפילת ה"יזכור". בהנהלת המצעד סיפרו כי מאז היווסדו, השתתף קליגר ז"ל ב-27 מצעדים, מתוך 31 שהתקיימו.
"להיות כאן היום זה מרגיש כמו ניצחון והמשך, אבל זה מה שאבא היה רוצה", אמרה ליפשיץ-קליגר בפולין. "אם הוא מסתכל מאיזשהו מקום ומקשיב - אנחנו לא שוכחים אותו ולא שוכחים את השואה. אבא אמר פעם: 'תוך חמש שנים לא ידעו מי אני ולא ידעו על השואה. זה לא יעניין את אף אחד. אני מקווה שלפחות מצעד החיים יהווה את התיקון ויוכיח אחרת'.
"אני רגע צוחקת, רגע בוכה", הוסיפה ליפשיץ-קליגר. "אני מטולטלת, אבל זה הדבר הכי נכון שהייתי יכולה לעשות. בשבעה של אבא שלי יובל ואני אמרנו - השנה אנחנו נוסעים למצעד החיים וקנינו את הכרטיס. חודשיים לפני שנפטר, אבא אמר שהוא רוצה להגיע לאושוויץ השנה. 'אפילו על כיסא גלגלים אני אעשה את זה', הוא אמר. הוא לא כאן - ואנחנו פה".
אלפי בני נוער מרחבי העולם השתתפו במצעד החיים ממחנה אושוויץ לבירקנאו שבפולין. לראשונה השתתף באירוע גם שגריר ארצות הברית בישראל דייוויד פרידמן.
פרידמן אמר בעצרת הסיום של המצעד: "הדם של אחינו ואחיותנו זועקים אלינו מן האדמה כאן. עכשיו אני מבין למה הקב"ה התכוון כשאמר לקין 'קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה'. אני מתחייב, כפי שאמר טראמפ, מי שינסה לפגוע ביהודים סופו שיפגע בעצמו. לעולם לא נשכח את אלה שקיפחו את חייהם בשואה. אלוהים יברך את הניצולים, את בני הנוער שהגיעו לכאן היום. אלוהים יברך את ישראל".
במצעד השנה משתתפים 110 משלחות נוער מ-41 מדינות שונות, בהן ארגנטינה, קנדה, ארה"ב, פולין, בריטניה ויפן. השנה השתתפו בצעדה 110 משלחות נוער מ-41 מדינות שונות, בהן ארגנטינה, קנדה, ארה"ב, פולין, בריטניה ויפן. את בני הנוער שצעדו לאורך שלושה קילומטרים בפסי הרכבת באושוויץ-בירקנאו ליוותה משלחת כבוד של 70 ניצולי שואה. בסוף מסעם בפולין, הם יגיעו יחד לארץ וישתתפו בחגיגות יום העצמאות למדינת ישראל.
המצעד, המתקיים כאמור זו השנה ה-31, מוקדש השנה לנספי יהדות יוון, ועל כן משתתף בטקס יו"ר הפרלמנט היווני, ניקוס ווטסיס, שהדליק משואה לזכר הנספים. מדליקי משואות נוספים בטקס המרכזי: ראש ממשלת רומניה ויוריקה דנצ'ילה, מנכ"ל המוזיאון לתולדות יהודי פולין דריוש סטולה ושגריר ישראל באו"ם דני דנון, שהדליק משואה עם יו"ר קרן היסוד סם גרונדוורג ונשיא הבונד ישראל מימון. את המשואה השישית הדליקו שישה בני נוער ממשתפי המצעד.
אמש התכנסו עשרות צעירים יהודים מרחבי העולם בקרקוב, במטרה לגבש מפת דרכים למלחמה באנטישמיות. בסיום האירוע חתמו המשתתפים על הצהרה, אותה הקריאו בטקס המרכזי בבירקנאו.
"בהצהרה זו אנחנו נשבעים להיות בוני העתיד ולא קורבנות העבר ואנחנו מתחייבים: לעמוד איתנים אל מול הגזענות; להרים את קולנו נגד אנטישמיות; ולאהוב לרענו כמונו. אנחנו העם היהודי", נכתב בהצהרה.