דו"ח המבקר: הזנחה ועכברושים בשגרירויות ישראל

התקרה בחצר בית השגריר בחוף השנהב

שגרירויות ישראל בחו"ל ובתי השגרירים מוזנחים, לא מכובדים ומביישים את נציגי המדינה - עם סדקים בקירות, חורים בתקרה, עכברושים וכינים. כך מתאר מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, חלק מהנציגויות של משרד החוץ בחו"ל, בדו"ח השנתי שלו שפורסם אחר הצהריים (יום ב'). בדו"ח מזהיר המבקר מפני היעדר תכנון לטווח ארוך במשרד החוץ, שעקב מחסור בתקציב מטפל בעיקר במשברים מיידיים שפורצים.

המבקר מציג בדו"ח הזנחה ותחזוקה לקויה בחלק מ-104 נציגויות ו-147 נכסים נוספים בעולם שהמדינה מחזיקה או שוכרת. לדבריו, תחזוקה חסרה של נכסים פוגעת במקרים מסוימים ביכולת של השליחים למלא את תפקידם כיאות. ההזנחה הובילה למצב שבו קיים ספק אם ניתן להמשיך ולהשתמש בחלק מהמבנים.

המשך התנהלות זו, מזהיר המבקר, עלול להוביל בסופו של דבר להידרדרות נוספת בתחזוקה של נכסים נוספים בחו"ל, ובסופו של דבר לנקודת שבר שבה יידרש המשרד להקצות תקציב גדול יותר מזה שנדרש כיום כדי להחזיר את הנכסים למצב תקין. מצבם של נכסים אחדים המשמשים את הנציגויות הישראליות גרוע מאוד ולא ראוי שנציגי המדינה ישוכנו בהם, קבע.

חדר השומרים בבית השגריר בניגריה

בביקורת נמצא כי בין השנים 2013 ו-2018 הגיעו 31 נכסים (נציגויות ובתי שרד) למצב של "תחזוקת שבר": תיקון תקלות שאירעו באופן פתאומי או בלתי צפוי המחייבות טיפול. מבין נכסים אלה נעשה שיפוץ מלא ב-10 מבנים, שיפוץ חלקי ב-10 מבנים וב-11 מבנים לא בוצע שיפוץ כלל.

בין הדוגמאות שהמבקר מציג בדו"ח היא זו של בית השגריר באבוג'ה, בירת ניגריה. בשנת 2013 התעוררו כמה בעיות במבנה, ובהן חורים בגגות, בעיות באיטום הגג ונזקי רטיבות. קצין המנהלה האזורי כתב שנה לאחר מכן בעקבות ביקור במקום: "המצב הנוכחי בלתי נסבל, בלתי סביר, לא מכובד (אפילו מביש), לא ייצוגי, והחמור מכל לא בטיחותי". הוא ציין כי במהלך השנים נדחו בקשות לשיפוצים מקיפים ולא קודמו מהלכים לרכישת נכס או השכרת נכס חלופי.

תקרת האמבטיה בבית השגריר בניגריה

בדו"ח הביקורת הפנימית שהגיש קצין המנהלה למנכ"ל המשרד באותה שנה, נמצא שחרף ניסיונות לתחזק את המבנה, "חלקים ממנו מוזנחים באופן מחפיר...מגורי צוות האבטחה...מזוהמים ומוזנחים עד כדי סכנה בריאותית ומצבם מביש". עוד ציין כי המבנה לא ראוי "לשמש כאכסניה ליושביו ולא מכבד את מבקריו", וכי "ריהוט השגרירות מיושן ומרופט בחלקו וניכר כי ראוי היה להחליפו לפני שנים רבות".

השגריר באבוג'ה טען כי ההזנחה במבנה משפיעה על אופן ההתנהלות שלו ושל השגרירות. "הדבר מהותי מאד בהשפעתו על חייו האישיים של השגריר", כתב במכתב ששלח ליחידת ביקורת הפנים במטה המשרד. "חברתי לחיים הגיעה לביקור וחזרה מזועזעת. היא לא חוזרת לכאן יותר שלא לציין את העכברושים שהסתובבו לנו מעל הראש והשבוע שלקח לה להיפטר מהכינים". בחלוף כמעט חמש שנים מאז הועלו הליקויים התברואתיים והבטיחותיים, לא שופצו המבנים בשגרירות באבוג'ה.

דוגמא נוספת שציין המבקר היא זו של בית השגריר בבודפשט שבהונגריה. בשנת 2005 החלו להופיע סדקים במבנה, ומהנדס שנשלח מהמטה בישראל שלוש שנים לאחר מכן, מצא בין השאר סדקים ברצפת חדר האירוח ובריצוף הקומות העליונות של הבית, שאירעו עקב שקיעה של המילוי שמתחת לריצוף ושקיעה של הבניין. מ-2010 ועד 2015 החלו הסדקים להתרחב עד לגודל של סנטימטר. רק ב-2018, כ-13 שנה לאחר שהחלו הסדקים להופיע, הודיע משרד החוץ על התחלת פעולות לתיקונם.

סדקים בבית השגריר בהונגריה

גם מבנה בית השגריר באביג'אן, בירת חוף השנהב, ישן מאוד ובמצב תחזוקתי ירוד עד כדי שלא מאפשר את המשך השהייה והמגורים בו בצורה ראויה. ביוני 2016 הוחלט שהבית יפונה ושהשגריר יתגורר בדירה חלופית בשכירות. ניסיונות להשכיר את המבנה מאז לא נשאו פרי, בין השאר בשל הצורך להכשירו ברמה סבירה למגורים.

מצבו של בית השגריר בברזיליה, בירת ברזיל, לא טוב יותר. בדו"ח מצוין כי הרהיטים בלויים, רצפת העץ מתפוררת ומעטפת הבית סדוקה ומתקפלת. השגריר כתב למשרד החוץ שהבית מוזנח, שיש בעיות בתשתית החשמל, שאין בו רהיטים ושמזה כחצי שנה הוא "ישן על מזרן" ושהבגדים "תלויים לידי על מוטות ברזל". הוא הוסיף כי ללא טיפול, בית השגריר לא יהיה ראוי למגורים. המשרד דחה את בקשתו והשיב: "בשלב זה איננו יכולים לאשר דבר!!! אין כסף ואנחנו עוסקים אך ורק בתחזוקת שבר".

דוגמה נוספת להזנחה בבית השגריר בהונגריה

בדו"ח מוזכר גם כי מצב יצירות האומנות במבנים בחו"ל מוזנח. בשנת 2011 ביצע משרד החוץ סקר מדגמי של היצירות, שהראה כי יצירות אומנות מקוריות רבות ניזוקו במהלך השנים מפגעי הזמן, מתחזוקה לא נאותה ומתצוגה מרושלת והזנחה. כך למשל, ציור ששוויו הוערך בכ-300 אלף דולר נמצא שרוט במחסן של אחת השגרירויות וזקוק לשימור ושחזור. יצירה אחרת שנמצאה זרוקה במחסן הוערכה בשווי של 60 אלף דולר. בחלוף כשבע שנים מאז הוגשו למשרד ממצאי הסקר, המשרד טרם הכריע באיזו דרך פעולה יש לנקוט ואף לא פעל לשקם או לשחזר את היצירות, שערכן הכולל מוערך במיליוני שקלים.

2 מיליארד הושקעו - בלי לבדוק יעילות

בפרק אחר בדו"ח, בדק מבקר המדינה גם את חלקה של המדינה בפרויקט "מסע", שהושק בשנת 2004 כיוזמה משותפת של הממשלה ושל הסוכנות היהודית, שמטרתו הבאת צעירים מהתפוצות לישראל למטרות לימודים, עבודה, התנדבות והתמחות, במטרה לחזק את זיקתם למדינה וליהדות.

משתתפי פרויקט "מסע" בישראל(צילום: רון פרידמן)

מאז 2006 מימנו משרד ראש הממשלה והסוכנות היהודית, במיליארד שקל כל אחת, את פרויקט "מסע". המבקר קובע כי חרף התקצוב האדיר, לפרויקט לא נקבעו יעדים מדידים או תוכנית אסטרטגית שלפיהם ניתן לקבוע אם הוא אפקטיבי.

המבקר מצא כשלים בעבודת הפיקוח והבקרה של משרד ראש הממשלה על הפרויקט. הוא ציין כי המשרד לא טיפל כראוי בממצאים שהועלו בביקורת קודמת שביצע ושפורסמו במאי 2017. המבקר ציין עוד כי נוצר מצב של סבסוד צולב של משתתפים בפרויקט, על ידי הסוכנות היהודית והממשלה. שיטת תקצוב זו הייתה אחת הסיבות לגירעון בהיקף של מאות אלפי דולרים שנוצר בתקציב חברת מסע בשנת 2016. קושי זה תוקן חלקית בלבד בהמשך.

מתשובת משרד ראש הממשלה לפניות המבקר, עלה כי סגן מנהל אגף פנים הודיע בדצמבר 2017 על סגירת הפרויקט מבלי שהייתה לו סמכות לכך - והוא העביר רשימת נושאים שדורשים מענה בטווח הזמן המיידי. בעקבות זאת, ההרשמה לשנת הלימודים התשע"ט (2018 עד 2019) התעכבה, מה שמנע את השתתפותם של כ-700 צעירים שנרשמו לפרויקט והיו אמורים להגיע לישראל בזמן הקרוב. לפיכך, הנחה מזכיר הממשלה את כל הגורמים הרלוונטיים לפתוח את ההרשמה לשנת הלימודים התשע"ט באותה המתכונת של שנת הלימודים התשע"ח, תוך הארכת ההסכם הקיים לתקופה של שנה, על מנת שיוכל ללמוד את הטענות שהועלו נגד הפעלת הפרויקט ולגבש את דעתו בנושא.

ראש אגף משאבים חומריים במשרד החוץ, צביה שמעון, מסרה בתגובה: "קיבלנו את נוסח הדו"ח ואנו נפעל על-פי רוח המלצותיו של המבקר. ל-270 שגרירויות ובתי שרד וסגל בחו"ל, תקציב של זעום של 2.5 מיליון שקל אינו עומד בשום סטנדרט ארצי ובדואי לא בסטנדרט העולמי לאחזקת נכסים. למרות עובדה זו במאמץ רב, מצבם של מרבית הנכסים בחו"ל טוב. ואנו ממשיכים בעבודה. נותרו שני בתים שהוזכרו בדו"ח, המדובר בבתים ישנים ובמצב גרוע בשל הלחות, הטחב, ואיכות כוח האדם המקומי ביבשת אפריקה. נכסים אלה הנם בשכירות ואין כוונה להשקיע כסף רב ולהשביח נכסים שאינם שלנו, ולכן אנו מוכחים לקנות שטח אדמה ולבנות בתים חדשים בבנייה איכותית ומודרנית, אך, לצערי, משרד האוצר לא מסייע ולא מקצה תקציב לבניית מבנים חדשים".