הרוג הרקטה נטמן לקול פיצוצים: "משה תמיד חייך, איך זה קרה לו?"
בזמן שהירי נמשך, עשרות ליוו למנוחות את משה אגדי שנהרג מרסיסי רקטה באשקלון: "נמשיך לסבול, יש לנו צבא חזק". סוחרים שעבדו איתו בשוק העירוני מספרים על אדם שקט, חרוץ וחייכן
עשרות קרובים ליוו בצהריים (א') למנוחות את משה אגדי, אב לארבעה בן 58, שנהרג מרסיסי רקטה בחצר בית באשקלון. בהלוויה, שנערכה תחת הנחיות קפדניות של פיקוד העורף, השתתפו בני משפחתו וחבריו של אגדי, וכן ח"כים ואנשי ציבור.
"משה היה צנוע, ידע לכבד כל אדם, אהב את כולם והיה אהוב על הבריות. הוא היה מאושר וחייך כל הזמן הזמן. זו אבידה מאוד קשה", סיפר מוקדם יותר אחיו ל-ynet. "לדעתי, מתוך ה-150 אלף תושבים שיש פה בעיר, לפחות חצי מכיר אותו באופן אישי".
האח שי הוסיף כי הם "שישה אחים ושמונה אחיות. רובנו באשקלון. לצערי משה כבר לא איתנו. אמא שלי בת 82. אנחנו אצלה בביתה, עדכנתי אותה ובאנו לשמור עליה. כשהיא הייתה קטנה היא סבלה ואחרי זה השתפרו לה החיים משמעותית. היו לה 14 ילדים, מעל 100 נכדים ונינים. אני לא מבין למה אמא צריכה בסוף החיים שלה ככה להרגיש, לאבד ילד".
"אנחנו נמשיך לסבול ואתם תפעלו ותעשו מה שדרוש מכם", אמר אלי יפרח, מנהל חברת קדישא באשקלון שהספיד את אגדי. "הדם שלנו לא הפקר. תמשיכו הלאה, יש לנו צבא חזק ואנחנו צריכים להפעיל אותו". ח"כ יואב קיש מהליכוד, בין אנשי הציבור שהגיעו לחלוק לאגדי ולמשפחתו כבוד אחרון, אמר כי "ישראל כולה משתתפת בצער המשפחה. כשאומרים לך שכל רגע יכולה להיות פה אזעקה, ואז תוך כדי מסע ההלוויה אתה שומע פיצוצים - זה מצב שחייב להיפסק".
סוחרי השוק העירוני, חלקם עבדו לצד אגדי עשרות שנים, מספרים על אדם ירא שמיים, שקט וחייכן. התסכול על מותו הטרגי מצטרף לקשיים שהם חווים ממצב העסקים המעורער בצל המצב הביטחוני, ובתחילת השבוע של יום העצמאות - שאמור היה להיות עמוס מהרגיל, אולם חלק מהעסקים כלל לא נפתחו.
ברוך סעדה מ"מרכז האבטיח" סיפר על אגדי, שבבעלות משפחתו היו שני דוכני ירקות בשוק, כי הוא "עבד כל החיים שלו, דרוויש מה שנקרא. המשפחה שלו הם גם אנשים טובים, ותיקים ושורשיים באשקלון. אף פעם לא שמעתי מהם דבר רע ואני עובד איתו כמעט 30 שנה בשוק. הוא איש באמת משכמו ומעלה, אני לא יודע איך זה קרה לו. מסכן".
למשפחתו של אגדי היו שני דוכנים, אחד מהם במתחם "אשקלון מרקט" המקורה במעלה השוק והשני באזור הפתוח, שם משה נהג מדי פעם לישון בלילות בסמוך לבסטה בכדי לשמור עליה. "הוא היה לקוח שלי, היה מגיע בכל יום ותמיד מחייך", מספר אלעד כהן, בעל בית קפה סמוך. "הוא עזר לנו בשיפוץ של המקום. זו משפחה מאוד גדולה, של 14 אחים ואחיות, חברים מאוד טובים שלנו".
"הוא נהג לעבוד עם אשתו ואחיה", הוסיף שלום עשור. "הם אנשים טובים, אין מה לשמוע עליהם לא טוב. הכל היה טוב בהם. בורחות לי כל המילים".
תומר תורג'מן מ"מרכז הבשר שלומי" סיפר כי משפחת אגדי "מוכרת ומכובדת באשקלון, מהוותיקות בשוק. זו אבידה קשה לעיר. אנחנו מקווים שזה יהיה האחרון ויהיה הסוף". תורג'מן הוסיף כי מאורעות היממה האחרונה הותירו את רישומם על הפעילות בשוק. "העסק שלי ריק", אמר. "אנחנו חנות בשר, לפני יום העצמאות, ואין עבודה. זה ממש קשה. את הבנקים לא מעניין מה קורה. הצ'קים יוצאים, התזרים עובד ואנחנו לא מייצרים כסף".
תסכול בפרמלנט של אשקלון
אברהם הרוש בן ה-73 הוא אחד הבודדים שבכל זאת הגיעו היום לעשות קניות בשוק. "עד מתי הבלגן הזה יימשך?", הוא שואל. "בחרנו ראש ממשלה, חשבנו שהוא יעשה משהו, אבל לצערנו הם יורים מתי שהם רוצים ומפסיקים מתי שהם רוצים. לאף אחד לא אכפת מהאנשים בדרום. אם זה יגיע למרכז, לתל אביב - רק אז יהיה רעש. נראה מה יהיה אם יירו באירוויזיון. אבל אנחנו לא בני אדם? אין לנו אבא? בחרנו בו, חשבנו שיעשה משהו אבל נשאר אותו דבר. מדברים לפני הבחירות וכלום, אפס".
באחד מבתי הקפה מתכנס "פרלמנט" סוער של תושבי העיר והדעות חלוקות. "התחושות בעיר קשות מאוד, כל העיר שקטה", אומר אחד מהמשתתפים בוויכוח. "קסאמים, טילים, בלונים, לא מטפלים בזה, בושה וחרפה. בדרך כלל חי פה בשוק ועכשיו אף אחד לא יוצא מהבית. הילדים בבית וההורים נשארים איתם, כי אי אפשר להשאיר ילדים קטנים לבד בבית. חצי לא עובדים, חצי מושבתים, אין בתי ספר, בושה וחרפה לדרום".
"אני חושב שהמצב יותר מדי טוב והאשקלונים בכיינים", מגיב לו אחד מיושבי הפרלמנט. "פעם בכמה זמן אנחנו חוטפים וכולם בוכים. שילמדו משדרות ויפסיקו לבכות".
אבי אוסטרובסקי, עובד סוציאלי בפנסיה שמתמחה בטיפול בנפגעי הלם, התנדב הלילה בבית החולים ברזילי באשקלון, כמו רבים מהאזור שהגיעו לתגבר את הצוותים במקום בלילה העמוס. הוא מספר שהחוויות מ-30 שנותיו במקצוע הובילו אותו למסקנה שיש להיזהר מאוד מהסלמה חמורה יותר. "אני בחרתי בביבי ועם כל הצעקות נגדו אני חושב שהוא הולך בדרך הנכונה, שהיא להסתכל על המצב של העזתים", הוא אומר.
"למה הם ירו טילים? כי היו צריכים להעביר להם 20 מיליון דולר ביום שישי ולא העבירו. צריכים להסתכל על המצוקה שלהם, הפתרון הוא רק מדיני - לא יעזור. אז ייכנסו וייצאו כמו בצוק איתן. מה עשו בזה? עזוב את כל הצעקות, ביבי הולך בצורה שקולה, זו לא חוכמה להיכנס, השאלה היא איך אנחנו יוצאים אחר כך".
לפנייה לכתב/ת 
