מעזה עד איסלנד: צום הרמדאן מתחיל
חודש הצום המוסלמי מתחיל היום ברוב המזרח התיכון, ומחר יגיע לאיראן. באיזו מדינה מסתירים בווילון את מי שאוכל, ואיפה צמים 22 שעות ביממה?
המוסלמים בדרום-מזרח אסיה וברוב המזרח התיכון מתחילים היום (ב') לציין את חודש הרמדאן, שבמהלכו מדי יום מהזריחה ועד לשקיעה יימנעו מאכילה ומשתייה. עם זאת, מיליוני מוסלמים אחרים, בהודו, בפקיסטן ובאיראן, יחלו את הרמדאן מאוחר יותר, כנראה מחר.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
מועד תחילת הרמדאן נקבע על-ידי כל מדינה בנפרד על פי מולד הירח, המסמל את היום הראשון בחודש העשירי בלוח השנה המוסלמי. אנשי הדת בודקים אם מולד הירח נראה בשמיים, ואם כן – החג מצוין ביום שלמחרת. אם לא – החג נדחה ביום.
חודש הרמדאן נועד לקרב את המאמינים המוסלמים אל האל באמצעות רעיונות כמו שליטה עצמית, זיכרון וענווה. במהלכו צמים המוסלמים – למעט ילדים, חולים, נשים בהיריון, עובדי סיעוד ומי שנמצאים במסעות בעולם – כ-15 שעות ביום.
עם זאת, מחוץ למדינות ערב והאיסלאם עשויים מוסלמים להתמודד עם שעות צום מאתגרות בהרבה: במדינות שבהן יש שעות אור רבות באופן יוצא דופן, למשל במדינות הנורדיות באירופה, יכולים מוסלמים למצוא עצמם צמים יותר מ-20 שעות.
באיסלנד, למשל, שם חיים כ-1,000 מוסלמים, היה אשתקד על מוסלמים לצום עד 21 שעות ו-51 דקות, משום שהשמש שקעה ב-23:57 וזרחה כשעתיים אחר כך, וכך נותר להם זמן לארוחה אחת בלבד ביום. בנורבגיה היה המצב טוב רק במעט – צום של 20 שעות ו-20 דקות. עם זאת, למוסלמים במדינות כאלה ניתנת האפשרות לצום לפי זמני הצום במדינה המוסלמית הקרובה ביותר אליהם או לפי זמן סעודיה.
לפני הזריחה נוהגים הצמים לאכול במידה המכינה את קיבתם ליום ארוך ללא מזון, וארוחת הבוקר שלהם כוללת לרוב לחם, ירקות, פירות, יוגורט, תה ועדשים. בשעות הערב נוהגים לשבור את הצום באכילת תמרים ושתיית מים, כפי שעשה הנביא מוחמד לפני 1,400 שנה, ולאחר מכן מקיימים את האיפטאר, ארוחה גדולה יותר הכוללת במקרים רבים אורז, תבשילים, בשר ושלל קינוחים ומתוקים. ארוחת האיפטאר נושאת אופי חגיגי, ונהוג לערוך אותה בצוותא עם בני משפחה וחברים.
במהלך צום הרמדאן אמורים הצמים להימנע גם מצריכת סיגריות וקפאין, מיחסי מין, מרכילות ומקללות. בימים האלה הם נקראים להתמקד בפעולות שיש בהן מן ההרהור וחשבון נפש, כגון תפילה, קריאה בקוראן ומתן צדקה. ההימנעות ממזון וממים נועדה בין השאר להזכיר למאמינים את אלה שלא שפר עליהם גורלם: מדי ערב במהלך הרמדאן, מסגדים וארגוני סיוע מקימים אוהלים ומציבים שולחנות כדי להגיש ארוחות ערב חינם לעניים.
לצד זה, הרמדאן הוא גם חודש שמביא איתו פעילות כלכלית ענפה. הוא מועיל מאוד לסוחרים במזרח התיכון ובדרום מזרח אסיה, אבל יש מי שמותחים ביקורת על כך שהוא נעשה ממוסחר יותר ויותר. תופעה שנעשית נפוצה היא אוהלי רמדאן שאותם מקימים מלונות ברמת חמישה כוכבים, ושבהם הם מציעים ארוחות ערב ראוותניות ויוקרתיות.
אנשי דת מביעים מורת רוח גם מהמנהג ההולך ומתרחב של צפייה בתוכניות טלוויזיה בערבי הרמדאן. בעולם הערבי עולות לשידור מדי שנה בחודש הרמדאן אופרות סבון שנמשכות חודש, ושגורפות מיליוני דולרים באמצעות פרסומות.
היחס למי שאינו מקיים את הצום משתנה ממדינה למדינה. במדינות כמו איחוד האמירויות, שבהן יש קהילות גדולות של אזרחים מערביים, מסעדות נוהגות להסתיר בווילון לקוחות שאוכלים לאורך היום. בסעודיה מסעדות פשוט סגורות במהלך היום בחודש הרמדאן.
לפנייה לכתב/ת 
