שכלה את בן זוגה, התגיירה - ואז גילתה סוד מפתיע מעברה
סוזי דורינג פרסטון פגשה את ציקי איל ז"ל בתאילנד - והאהבה פרחה. אחרי שציקי נהרג במילואים ב-2005, היא שמרה על קשר קרוב עם משפחתו, התגיירה ונשארה בארץ. בדיקה גנטית גילתה שיש לה אחות למחצה ברעננה. מאז הן הפכו למשפחה לכל דבר
אלו היו שנות ה-2000 המוקדמות, ימי האינתיפאדה השנייה. הוא היה חייל משוחרר, באמצע הטיול הגדול אחרי הצבא. היא הייתה צעירה ילידת טקסס ממוצא גרמני-פיליפיני, מתנדבת בחיל השלום האמריקני. סיפור האהבה בין השניים ניצת ברגע.
"הייתה כימיה מיידית", משחזרת סוזי דורינג פרסטון בת ה-39 את תחילת הקשר שלה עם ציקי איל ז"ל. הקשר ביניהם הלך והתהדק, ולאחר תקופה של קרוב לשנה – שבמהלכה ביקר ציקי בתאילנד כמה פעמים – סוזי הגיעה לישראל והתקבלה בחום ובאהבה גדולה אצל משפחתו במזכרת בתיה. "היה חשוב לו שאדע הכול על ישראל, על היהדות", היא מספרת. "הוא היה מאוד נלהב לגבי חייו כאן. היינו בשיא מערכת היחסים שלנו, והייתה לנו הרבה אהבה".
אבל האהבה הזו נגדעה ברגע ב-24 באפריל 2005. במקום דפיקה בדלת של קצין נפגעים, הבשורה המטלטלת הגיעה בשיחת טלפון לתאילנד – לשם חזרה במסגרת שירותה בחיל השלום לאחר הביקור בישראל: רס"ל (במיל') ציקי (צבי) איל נפל במהלך פעילות מבצעית בחלחול שבאזור חברון.
"קיבלתי שיחת טלפון מישראל, וחשבתי שזה ציקי", היא נזכרת. "הרמתי את הטלפון ואמרתי 'הינה אתה, איפה היית?'". אבל הקול בצידו השני של הקו לא היה קולו של ציקי - אלא של חברו הטוב נדב. "סוזי, משהו קרה לציקי ואת צריכה לבוא לישראל", אמר לה. את המשך השיחה היא משחזרת בדמעות: "אמרתי לו, 'על מה אתה מדבר?' והוא לא הצליח להשלים את המשפט. אחיו עלה על הקו ואמר, 'סוזי, ציקי נורה ונהרג'". בקול רועד היא מספרת כיצד השליכה את הטלפון באותו הרגע. "רצתי לעבר חברים שלי, זחלתי לתוך המסדרון וביקשתי עזרה".
הקשר הזוגי הסתיים באופן טרגי, אבל הקשר של דורינג פרסטון עם ישראל לא נעצר שם. בפברואר האחרון הקשר הזה קיבל תפנית מפתיעה במיוחד: בדיקת DNA פשוטה שהזינה למערכות של חברת MyHeritage הביאה לגילוי המטלטל – לסוזי יש אחות למחצה, יהודייה, ממש כאן בישראל.
"אבא של ציקי ליווה אותי לחופה"
בשנים שחלפו מאז שאיל נהרג, סוזי לא הרפתה מהזיכרון של אהובה אך המשיכה בחייה, התגיירה ושנים מאוחר יותר נישאה לדיוויד פרסטון, ואיתו הביאה לעולם שלושה ילדים. ולאורך כל השנים הללו, היא שמרה על קשר הדוק עם משפחתו של איל.
"הם קיבלו אותי, התייחסו אליי כאילו אני חלק מהם, התאבלנו יחד", היא מספרת. "משה, אביו של ציקי, ליווה אותי לחופה כשהתחתנתי עם דייוויד, והילדים שלי קוראים להוריו סבא משה וסבתא תרצה. יש לנו מערכת יחסים מאוד קרובה וייחודית".
יחד עם העמותה "הותיר אחריו חברה", שתומכת נפשית בבנות זוג של חללי צה"ל ושליוותה אותה באופן צמוד לאחר מותו של ציקי, סוזי פעלה במהלך השנים שחלפו מאז לקידום המודעות למקומן של הנשים שהיו חלק בלתי נפרד מחייהם של הנופלים. "זה ארגון שנמצא שם כדי לתמוך בבנות זוג ובני זוג של הנופלים", היא מסבירה. "הם עושים את זה לאט ובסבלנות. הם עזרו ליותר מ-250 בנות זוג שכולות. זה ארגון שאני חייבת לו את הישרדותי".
דרך המשפחה של אהובה שנפל ודרך ההתמודדות עם השכול, חייה של דורינג פרסטון נכרכו במדינת ישראל ובחברה הישראלית. אבל רק לפני כעשרה שבועות נחשפה דרך נוספת שבה קשורים חייה ליושבים בציון.
"'חנה, אני חושב שמצאתי את אחותך"
את בדיקת ה-DNA ביצעה דורינג פרסטון לפני כמה שנים, והעלתה אותה לשרתים של חברת MyHeritage, העוסקת בשימור ובשיתוף של ההיסטוריה המשפחתית. היא חיפשה מידע על עברו של סבה הגרמני, שאותו לא הכירה, ואחת לכמה חודשים נכנסה לאתר לראות אם עלו התאמות כלשהן. בחנוכה האחרון היא נתקלה בבדיקה שבוצעה ברוסיה על ידי משתמש באתר, והעידה על קשר משפחתי קרוב. אלא שבאורח פלא, לאחר עבודת תחקיר של סוזי בסיוע החברה, היא גילתה כי אותו אדם הוא בכלל צעיר יהודי שמתגורר בישראל. לאחר שהצליחה להגיע אליו היא הבינה כי החיבור הגנטי ביניהם קשור באמו של הצעיר. לאחר שהגיעה גם אליה נפל לסוזי האסימון - הקשר לא מגיעה מסבה, אלא מסוד שהסתיר אביה: 20 שנה לפני שסוזי נולדה בטקסס, נולדה לו בניו יורק בת בכורה מאישה יהודייה.
חנה ואגו (59), יהודייה ילידת ניו יורק, גדלה כל חייה ללא אב וללא אחים. היא התחנכה על ברכיהם של אמה, סבה וסבתה ניצולי השואה, וכל חייה נאמר לה שאביה עזב את אמה עוד לפני שנולדה. לפני כ-16 שנים, בעקבות מתקפות הטרור הקשות שפקדו את ארצות הברית ובפרט אלה של 11 בספטמבר 2001, וכן בגלל הקשר ההיסטורי של משפחתה לשואת יהודי אירופה, ואגו החליטה לעלות לישראל עם בעלה וארבעת ילדיהם – והתיישבה ברעננה.
הקשר בין השתיים החל כשסוזי הצליחה להשיג את מספר הטלפון של סטיב, בעלה של ואגו, ששהתה באותו הזמן בביקור בארצות הברית. "הצגתי את עצמי ואמרתי לו שאני מחפשת מידע על סבי, ושאני חושבת שיש לנו קשר משמעותי", מספרת סוזי. לאחר לבטים השיב סטיב כי אשתו גדלה ללא אב, אך עדיין היה מהוסס ולא השתכנע באמינות הקשר הגנטי בין אשתו לבין האישה שבצד השני של קו הטלפון. בשלב הזה, משחזרת סוזי, "הוא אמר שבתעודת הלידה שלה מופיע שם האב – פרד דורינג. באותו הרגע החוורתי ואמרתי לו – 'על מה אתה מדבר? פרד דורינג זה אבא שלי!'".
זמן קצר לאחר מכן, כשהשעה בארצות הברית היא ארבע לפנות בוקר, משוחח סטיב עם אשתו חנה. "הוא אמר, 'חנה, אני חושב שמצאתי את אחותך למחצה'", משחזרת ואגו, "זה היה מפתיע מאוד". כדי לסגור את המעגל ולוודא שאכן מדובר באחיות, סוזי שלחה לחנה אלבום תמונות דיגיטלי של אביה. התוצאה הייתה מצמררת: "עברתי על התמונות, ומצאתי ארבע תמונות של משפחתי שלי - באלבום שלו", מספרת ואגו.
"לא חיפשתי שום דבר בחיים", היא ממשיכה, "יש לי חיים נפלאים ודבר לא חסר. המילים 'אבא' ו'אחות' לא נמצאות באוצר המילים שלי, הן לא קיימות בשבילי. אחרי השוק הראשוני רק קיוויתי שסוזי לא מוזרה, כי לא הייתי צריכה אחות ואם אני הולכת לקבל אחת - כדאי שזו תהיה אחת טובה".
למרבה השמחה נוצר חיבור מיידי בין השתיים. קבוצת וואטסאפ משותפת של שתי הנשים ובני זוגן זכתה לכותרת "האחיות דורינג - מאז 2019", ובמשך יומיים רצופים השתיים לא הפסיקו להתכתב. בהמשך הגיעו גם שיחות הטלפון, ובבוקר שלמחרת חזרתה של חנה מהביקור בארצות הברית נפגשו השתיים לראשונה בביתה של סוזי בירושלים.
"כשפגשתי את חנה, היה לי ברור באופן מיידי שזו מישהי שנראית כמו המשפחה שלי וזזה כמו המשפחה שלי, והרגשתי בנוח מהרגע הראשון", אומרת סוזי. מאז, שני הזוגות - שבאופן מפתיע משתייכים לאותו זרם אורתודוכסי ביהדות ושומרים שבת - הספיקו לבלות כמה סופי שבוע יחד, הן ברעננה והן בירושלים.
"זה סיפור מופלא, מרגש ומטלטל על משפחה ועל גורל שחיבר אותה לארץ הזו בכל דרך אפשרית", אומר רועי מנדל, התחקירן הראשי של MyHeritage. "מדי יום אנחנו שומעים על סיפורים מדהימים של אנשים שמחליטים ללמוד על ההיסטוריה המשפחתית ומגלים קרובי משפחה, אבל סיפור כמו של סוזי הוא יוצא דופן. תסריט בלתי אפשרי שהפך למציאות - המציאות הישראלית הייחודית שלנו".
המפגש של האחיות זו עם זו, כשפער הגילים ביניהן עומד על 20 שנה אך החיבור ביניהן נראה טבעי משל הן הכירו כל חייהן, מתחבר גם לפרק הזמן שבו פגשנו אותן - בתקופה שבין שואה לזיכרון. חנה, האחות הגדולה, מגיעה ממשפחה של ניצולים. היא עלתה לארץ בדיוק מהמקום הזה, של זכר השואה. סוזי, אחותה הצעירה, היא מתמודדת עם זיכרון התקומה - תקומת המדינה שקמה מאפר מיליוני הקורבנות. תקומה שגבתה את חייו של אהובה, ובד בבד קשרה את גורלה עם מדינת ישראל ועם העם היהודי.
לפנייה לכתב/ת 
