שתף קטע נבחר
 

תמיד היו נשים לוחמות, מה הביג דיל

לאחרונה ראיינתי לוחמות לשעבר מדור תש"ח, שגם בזכותן יש לנו את הפריבילגיה לחיות במדינה חופשית ולהתווכח אם לאפשר לנשים ללכת לקרבי

 

טובה עופר (צילום: באדיבות טובה עופר )
לוחמות ולוחם פלמ"ח(צילום: באדיבות טובה עופר )

לפני כמה שבועות קבעתי שיחה עם יוכבד בן שמואל, אחת מנשים רבות שלחמו לפני 71 שנים בקרבות תש"ח. הסיפורים שלה על מסעות האימון של הפלמ"ח בגליל, על ליווי חמוש של שיירות שעשו דרכן לירושלים לשבור את המצור ולהילחם על רצף שכונות יהודיות בעיר המערבית, על האופן שבו מתפעלים מעצור בתת-מקלע סטן, הרשימו מאוד. הכוונה לכך שהתפעלתי מהאופן שבו זכרה כל פרט, שבה דיברה בהתלהבות על המלחמה לשחרור מדינת ישראל, על ההקרבה של החברים שאינם ושל אלו שלחמו בגבורה והגשימו את החלום של העם היהודי.

 

 

בסוף השיחה איתה רשמתי לעצמי שאכן התרשמתי, אך לא הופתעתי. בשנים האחרונות אני מראיין רבים שהשתתפו במלחמת העצמאות, חלקם מרואיינות, שלחמו כתף אל כתף לצד גברים, כאלה שהיו מכונות להקריב את חייהן תוך שירות קרבי פעיל – אחרות אכן הקריבו - תוך שהן הורגות ונהרגות, הכל למען המדינה.

 

כמעט בכל ראיון, כשאני שואל אותן אם הן פחדו, הן עונות שגורל ירושלים וגורלו של עם ישראל היה על הכף, ולכן הפחד לא היה גורם שנכון להתייחס אליו. כשאני מבקש התייחסות לעובדה שהן היו נשים ולוחמות קרביות בקו החזית, הן נותנות תשובות די דומות: "היו הרבה לוחמות וזה אף פעם לא היה כזה ביג דיל. היה ברור לכולם שאנחנו יכולות לעשות הכל ועשינו מה שצריך".

 

מדי פעם, כשמתחדש הדיון על שירות נשים לוחמות בצבא, ועולה השאלה אם הן מסוגלות לעמוד במעמסה המנטלית והפיזית, או אם הגיע הזמן להתקדם ולהתייחס לנשים באופן שווה, עולות בראשי תמונתן ומילותיהן של הנשים הרבות שראיינתי, חלקן כבר לא בחיים, אחרות שרידים אחרונים של לוחמות אדירות שבזכותן אנו יכולים להתהלך בארצנו בחופשיות, להתווכח ולעסוק בדיונים הנוגעים למקומן של נשים בצה"ל.

 

דור תש"ח שאנחנו חייבים לו רבות הולך ונעלם, ורוב הלוחמים והלוחמות כבר אינם בין החיים. אבל יש לנו עוד הרבה מה ללמוד מהם, לא רק בתחום הרוח, הערכיות, המסירות וההקרבה. בתחום ההעצמה הנשית למשל.

 

כשעולה השאלה אם נשים יכולות לעשות שירות קרבי בחזית, אין צורך לבקש תשובות מאנשי צבא או פרשנים צבאיים. מספיק לדבר עם יוכבד, או כל אחת מחברותיה שנלחמו בחירוף נפש, הביטו בלובן העיניים של האויב ושרדו כדי לספר. גם בזכותן יש לנו מדינה עם אחד מהצבאות החזקים בעולם וגם בזכותן יש לנו את הפריבילגיה לעסוק בשאלת מקומן של נשים בצה"ל.

 

  • אביחי ברג הוא מדריך טיולים העוסק בקרבות תש"ח על ירושלים. הוא ראיין בשנים האחרונות עשרות לוחמים ולוחמות שהשתתפו בקרבות על ירושלים וסביבתה

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים