מסורת בכחול לבן: ההיסטוריה של אירועי יום העצמאות
תאריך פטירתו של חוזה המדינה נטע את השורשים למצעד הצבאי ולמטס, שמעון פרס האדיר את טקס הענקת אותות ההצטיינות לחיילים, ואת פרס ישראל החלו להעניק חמש שנים לאחר הקמת המדינה. ומה הייתה תרומת אמו של יצחק הרצוג לחידון התנ"ך? הצצה היסטורית למסורות יום העצמאות
בכל שנה בה' באייר מתקשטים הרחובות בדגלים, וזיקוקי די-נור מפלחים את השמיים. ירושלים מארחת את חידון התנ"ך ואת טקס הענקת פרס ישראל. מהיכן הגיעו המסורות שמרכיבות את יום העצמאות? חלקן היו כאן עוד לפני קום המדינה, אחרות השתרבבו כמנהגים רק לאחר יום ההולדת העשירי לישראל. מסע היסטורי:
מפגן צה"ל ומטס חיל האוויר
כדי להבין מדוע שולבו המנהגים הצבאיים ביום העצמאות צריך לחזור אחורה עד שנת 1904. לאחר מותו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל, נקבע בתאריך פטירתו, כ' בתמוז, "יום הרצל" שבו נערכו טקסים ופעילויות חינוכיות. לקראת הקמת המדינה שימש התאריך כ"יום המדינה" שבו נהגו לדבר על מימוש רעיון המדינה שבדרך. חודשיים לאחר הקמת המדינה, קבעה ועדה מיוחדת לתאריכים וסמלים כמה מועדים ואחד מהם היה "יום הצבא", שחל בכ' בתמוז - יום מותו של הרצל.
ד"ר חזי עמיאור, אוצר אוסף ישראל בספרייה הלאומית, הסביר בשיחה עם ynet: "הממשלה הזמנית שקמה בשנת 1948, במקביל למלחמה הקשה שהייתה בארץ, השקיעה מחשבה רבה בעיצוב אופי המדינה, הטקסים והסמלים קיבלו משמעות רבה ועל תכנונם הופקדו בכירים ואינטלקטואלים בולטים. כבר אז הכירו את המצעדים הצבאיים מצבאות זרים, מהבריטים שנהגו לערוך אותם בארץ וכך הוחלט לקיים מצעד צבאי ביום העצמאות, מה שהפך את "יום הצבא" למיותר והוא בוטל לאחר שנתיים".
ד"ר עמיאור הוסיף: "מצעד צה"ל היה חגיגה לאומית, בקום המדינה הוא נערך ברחובות תל אביב וכולם היו נרגשים ממפגן הצבא היהודי הראשון. זכור במיוחד המצעד של שנת 1968 לאחר מלחמת ששת הימים, שנערך בירושלים המשוחררת והמאוחדת, לאורך החומות. זו גם הייתה שנת היווסדה של שידורי הטלוויזיה הישראלית, והמצעד שודר בשידור חי. בשנת 1973, חצי שנה לפני מלחמת יום הכיפורים, נערך מצעד צה"ל נוסף. אחרי המלחמה פסקו לחלוטין המצעדים והאווירה הלאומית הקשה עוררה את התחושה ש'אבד הטעם' מלקיימם". המטס של חיל האוויר הוא תולדה של יום צה"ל.
טקס החיילים המצטיינים בבית הנשיא
אחד המנהגים המרכזיים של יום הצבא שחל בין השנים 1948-1949 בתאריך פטירתו של הרצל היה טקס חלוקת עיטורי העוז והגבורה. לאחר מלחמת העצמאות הוענקו 12 עיטורי גבורה ועוז לגיבורי מלחמת השחרור והקרבות על קום המדינה. ניתן להעריך כי טקס החיילים המצטיינים של ימינו הוא גלגול מסוים של המסורת הזו.
מנכ"ל בית הנשיא הראל טובי אמר: "בעבר היה מדובר בטקס סגור ומצומצם, אך בזמן כהונתו של שמעון פרס כנשיא הוחלט להפוך את הענקת האות לחיילים מצטיינים לאירוע גדול שמועבר בשידור חי בערוצי הטלוויזיה. כדי לשמור על מכנה משותף רחב ככל האפשר אנו משתדלים לשמור על האירוע נקי מפוליטיקה ולכן רק הנשיא והרמטכ"ל נושאים נאומים.
"הקשר בין הטקס לחג נובע מכך שאחד הביטויים לעצמאותנו כמדינה היא היכולת שלנו להגן על עצמנו. בסמוך לימי הזיכרון והשואה שמזכירים תקופות שבהן היינו נתונים לחסדי אחרים, אחד הביטויים העמוקים לריבונות היא קיומו של צבא עצמאי וחזק. בגרסה המודרנית של טקסי מצטיינים נבחרים מדי שנה 120 חיילים, מספר בעל משמעות עמוקה לעם היהודי, שהיה מספר הנציגים בסנהדרין הגדולה בתקופת בית ראשון ובית שני. השנה נקדיש את הטקס לתושבי הדרום שנתונים בשבוע האחרון תחת מתקפה מרצועת עזה".
חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי
החל בשנת 1958 (תשי"ח) מתקיים חידון התנ"ך העולמי כחלק מחגיגות יום העצמאות. מי שהגתה את הרעיון היא אורה הרצוג, רעיית הנשיא השישי חיים הרצוג, שכיהנה כמזכ"לית הוועדה לאירועי שנות העשור למדינה. בנה יצחק הרצוג, יו"ר הסוכנות היהודית, אמר: "אימא שלי, היום בת 94, מונתה על ידי בן גוריון ומנכ"ל משרדו דאז טדי קולק, להיות מזכ"לית חגיגות העשור.
"במסגרת תכנון החגיגות היא הגתה את הרעיון של חידון תנ"ך בינלאומי וזו הייתה הצלחה כל כך גדולה וכבירה, הגיעו משתתפים מכל העולם וכל עם ישראל היה מרותק בשידור חי. ההצלחה המסחררת הפכה את הרגע הזה לאירוע מכונן בהיסטוריה של המדינה. זה לא נוצר מתוך מחשבה שהאירוע יחזור על עצמו אלא רק אחרי שזה קיבל תהודה ישראלית ובינלאומית זה הפך למסורת קבועה. אמא תמיד אמרה לי שזה הדבר שהיא הכי גאה בו".
הרצוג הוסיף: "יש בידיי ספר תנ"ך עם מכתב ממשרד ראש הממשלה שעליו חתום קולק מחודש יוני 1959, ובו הוא כותב לה: 'אורה יקרה, כיוזמת רעיון החידון התנכי מוגש לך ספר תנ"ך עם חתימות למזכרת של המשתתפים בחידון התנ"ך הראשון'. השנה אני אקרא את שאלת יו"ר הסוכנות היהודית בחידון מתוך כרך התנ"ך הזה".
הזוכה הראשון בחידון התנ"ך הוא חוקר המקרא עמוס חכם. ד"ר אבשלום קור, מנחה חידון התנ"ך העולמי, סיפר: "דוד בן גוריון אהב מאוד את התנ"ך, משה חובב כותב השאלות המיתולוגי ניסח עבורו את 'שאלת ראש הממשלה', הוא שאל אותה כשהוא חבוש בכיפה ומאז ועד היום נמשכה המסורת. אני זוכר את חידון התנ"ך הראשון אי פעם, חשתי שאני שומע את משק כנפי המלאכים. הייתי בן שמונה וייתכן שהייתי הילד הצעיר ביותר שנכח באולם ההוא. מאז חגיגות העשור נמשכה מסורת חידון התנ"ך בכל יום עצמאות".
טקס פרס ישראל
הענקת הפרס ביום העצמאות החלה בשנת 1953, ביוזמתו של שר החינוך דאז בן-ציון דינור. דינור נימק את הצורך בקיום טקס חלוקת הפרסים דווקא ביום העצמאות באופן הבא: "מתן פרסי ישראל ביום העצמאות בא להדגיש את הקשר הפנימי האורגני בין עצמאות מדינית ובין עצמאות רוחנית. קביעת הטקס ביום העצמאות באה להזכיר לעם חזור והזכר כי עצמאותו של עמנו תלויה בעוצמתו הרוחנית ואין עוצמה רוחנית לעם אם אין העם שוקד על עצמיותו".
זיקוקי די-נור
מנהגים רבים שהושרשו ביום העצמאות, הופיעו לראשונה בזכות חגיגות העשור למדינת ישראל. אחד מהם הוא הפעלת זיקוקי די-נור ששולבו לראשונה במופעי העשור. את המופעים הפיקו יהודה אילן ז"ל שכיהן כיו"ר הוועדה לחגיגות יום העצמאות ששמה לה למטרה לעצב את אירועי יום הזיכרון והעצמאות, וכן המפיק ובמאי התיאטרון יעקב אגמון. לאחר השימוש בזיקוקים באותו האירוע, הפך הדבר למנהג החוזר על עצמו מדי יום עצמאות.
לפנייה לכתב/ת 
