מה באמת חסר במו"מ הקואליציוני
כפי שממשלות נתניהו האחרונות הגדילו את תקציבי הביטחון, החינוך והתשתיות, בשלה סוף סוף העת לתוספת משמעותית גם לתקציב הבריאות
אחד הנושאים שהעסיקו אותי רבות בתקופת כהונתי כחברת כנסת היה תחום הבריאות. אני אחות במקצועי ובעלת תואר שני בניהול מערכות בריאות, הובלתי את השדולה לשוויון בבריאות בכנסות ה-19 וה-20, אני מכירה היטב את מערכת הבריאות הציבורית בישראל ומודעת למחסור התקציבי החמור ולחוסר ההתאמה בין צורכי האוכלוסייה לבין המשאבים המוקצים בידי המדינה.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
מערכת הבריאות בארץ היא מהמתקדמות בעולם, אבל היא גם מערכת המשוועת למשאבים כספיים נוספים בהיקף משמעותי. ההוצאה הציבורית על בריאות נמוכה מאוד בישראל ביחס לעולם המערבי, והיא נשחקת והולכת לאורך השנים עקב הגידול הדמוגרפי והעלייה בתוחלת החיים. מדי שנה אנו עדים לקושי הגדול שבו נתונים חברי ועדת סל שירותי הבריאות, שנאלצים להתמודד עם משימה בלתי אפשרית של העדפת תרופה אחת על פני אחרת, אך ורק משיקולי תקציב. כולנו גם מכירים את המטופל במסדרון המחלקה הפנימית ואת החולה הממתינה חודשים ארוכים לביקור אצל רופא מומחה, לבדיקת MRI או לניתוח אלקטיבי.
במערכת הבחירות האחרונה עמד נושא המחסור התקציבי במערכת הבריאות במרכז השיח הציבורי. כחברת מפלגת הימין החדש, כמו גם מועמדים נוספים לכנסת, חתמתי על דרישה להוספת חמישה מיליארד שקל לתקציב הבריאות. דרישה זו הועלתה בידי פורום החירום הלאומי של ארגוני חולים, רופאים ואחיות, ששם לו ליעד לשנות את סדרי העדיפויות עם הקמת הממשלה החדשה. כעת הגיעה העת לממש את הדרישה ולהפוך אותה למציאות.
המשא ומתן הקואליציוני נמצא בעיצומו בניסיון להגיע להסכמות עם המפלגות השונות שעתידות להרכיב את הממשלה החדשה בראשות בנימין נתניהו. כל מפלגה הציגה את הדרישות הקואליציוניות שלה, ולראשונה הודיע ח"כ יעקב ליצמן, - סגן שר הבריאות וראש יהדות התורה - שבכוונתו להיאבק על נושאי הבריאות לא פחות מאשר על נושאים דתיים.
הוא דורש תוספת תקציבית משמעותית למערכת הבריאות ועומד על הצורך להיערך כהלכה לאתגרי השנים הקרובות ולהזדקנות האוכלוסייה. בהיותו נחוש לעגן דרישה זו בקווי היסוד של הממשלה הוא שלח מכתב בקשה לתמיכה לכל ראשי מפלגות הקואליציה העתידית, וטען כי יש כעת "הזדמנות היסטורית" להוביל שינוי מהותי לחיזוק הרפואה הציבורית.
דרישות אלה עולות בקנה אחד עם העמדה המקצועית של ראשי משרד הבריאות שהגישו עמדה רשמית כתובה בנושא זה לראש הממשלה טרם הבחירות. בין היתר מוצע לקבוע שיעור עדכון אוטומטי של סל שירותי הבריאות, שיעמיד את התוספת השנתית לסל על כ-750 מיליון שקל, עדכון דמוגרפי בהתאם לגידול ולהזדקנות האוכלוסייה, עדכון מדד יוקר הבריאות, מיליארד שקל לתמיכה שוטפת בבתי החולים הציבוריים ולהגדלת את מספר מיטות האשפוז לנפש.
יחד עם תיקון השחיקה התקציבית, עלינו לטפל בנושא כח האדם במערכת הבריאות ובתכנון אסטרטגי לטווח ארוך של תוספת כח אדם ומיטות אשפוז. יש להוביל להיפוך הפירמידה: מעבר מאשפוז לקהילה, השקעה ברפואה קהילתית, קידום בריאות ורפואה מונעת.
מדובר אמנם בדרישות מאתגרות מבחינת משרד האוצר נוכח הגירעון הצפוי, אבל הן בהחלט סבירות ובנות ביצוע נוכח המצוקה התקציבית שבה מצויה מערכת הבריאות מזה שנים רבות.
מדובר בהחלטה של מדיניות ממשלתית: במה רוצים להשקיע יותר בקדנציה הזו? כפי שהממשלות האחרונות בראשות נתניהו הגדילו את תקציבי הביטחון, החינוך והתשתיות, בשלה העת למתן תוספת משמעותית גם לתקציב הבריאות.
לכן, על כל המפלגות שעתידות לחבור לקואליציה לדרוש לעגן בקווי היסוד של הממשלה התחייבות ברורה וחד-משמעית להגדלת תקציב הבריאות. מחובתנו לפעול לטובת הציבור בישראל ולהבטיח לכל אזרח במדינה שמערכת הבריאות הציבורית תוסיף לתת מענה שוויוני, איכותי וזמין.
- שולי מועלם-רפאלי היא ח"כ לשעבר, אחות מוסמכת ובעלת תואר שני בניהול מערכות בריאות
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
